השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
משחק בכדור בשבת
מדוע אסור להוליך בעלי חיים ברה"ר בשבת ואילו להוליך תינוק מותר? האם מותר לגעת במוקצה בלי להזיזו? ולמה אסור להשתמש בחלק של כלי שנשבר? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"ח סעיף מ"א - סעיף מ"ה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
למדנו בסעיף הקודם, שכל בעלי החיים הם מוקצה ואסור לטלטלם בשבת, ומבואר במשנה ברורה, שהם מוקצה כעצים אבנים ואינם ראויים לכלום, ובכ"ז מותר לדדות אותם, דהיינו, לאחוז אותם בצווארם או בצדיהם ולמשוך אותם, וכל זה רק בחצר ולא ברה"ר, כיוון שברה"ר יש חשש שיגביה אותם ויעבור על העברת ד"א ברה"ר, ומותר לדדות כשיש צער בעלי חיים.
מותר לאשה לדדות את בנה אפילו ברה"ר, ולכאורה, מאי שנא? מדוע לעניין בעלי חיים מבואר שאסור לדדות אותם ברה"ר שמא יבוא להגביה אותם? מבאר המשנה ברורה שהחילוק פשוט, דלגבי בנה יש כלל 'חי נושא את עצמו', ולכן, גם אם היא תגביה את בנה ברה"ר, היא לא תעבור על איסור דאורייתא של מעביר ד"א ברה"ר, אלא יהיה בזה רק איסור דרבנן, לכן התירו לאשה לדדות, משא"כ לעניין בעלי חיים שלא נאמר בהם הכלל 'חי נושא את עצמו', ולכן אסור, ובמשנ"ב מוסיף, שאמנם יש כלל שחי נושא את עצמו, אבל זה לא מתיר לטלטל בני אדם, אלא זה רק גורם שטלטול אדם יהיה דרבנן ולא דאורייתא, ולכן אסור לטלטל תינוק, ואפילו שיכול ללכת בכוחות עצמו, אסור להרכיבו על כתפיו בשבת ואפילו בכרמלית, כי זה איסור דרבנן, עוד אומר המשנה ברורה, שאדם הנושא תינוק שתלוי לו כיס בצווארו, אינו חייב על התינוק, כי על התינוק נאמר הדין של חי נושא את עצמו, אבל על הכיס הוא חייב, כי הכיס לא בטל לתינוק, אא"כ מדובר בלבוש, שאז הלבוש בטל.
מוקצה אסור בטלטול, אבל אינו אסור בנגיעה, אא"כ בנגיעתו יבוא לטלטל את המוקצה, שאז אסור גם לגעת.
מותר לטלטל את המוקצה ע"י 'נפיחה בפה', כיוון שאינו נוגע.
כלי שנשבר ואינו ראוי בשימוש, ורוצה להשתמש בחלק ממנו, יש בזה בעיה של 'תיקון כלי', שהרי הכלי כמות שהוא אינו ראוי, וברגע שאדם תולש ממנו חלק כדי להשתמש בו, הוא הופך את אותו חלק לכלי, ועושה תיקון כלי בשבת, ואסור.
אסור לשחק בשבת ויו"ט בכדור, ואומר הרמ"א שיש מתירים ונהגו להקל, ומבאר המשנה ברורה, שזה שמשחקים בכדור זה לא הופך אותו להיות כלי, וטעם הרמ"א הוא, כיוון שזה עשוי לכך ומיוחד לזה בתמידות, ממילא לא שייך בו שם מוקצה, ומסתבר מאוד שכל הנידון בסעיף זה, הוא לא על כדורים שלנו היום, כיוון שהיום הם כלי גמור, שהרי מייצרים אותם במפעל, ומוכרים אותם בכסף, אבל כאן מדובר באופן שאדם לקח חתיכת אבן או עץ, וייחד אותו למשחק של תינוקות, ועל זה אומר השו"ע שלא מספיק בזה ייחוד להפוך עץ ואבן לכלי, והרמ"א חולק.