הרב אברהם פוקס
חכמתו של הרבי, ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל, מן המפורסמות היתה, והמלך שבתחומו התגורר אהב להשתעשע בדברי חכמתו ולהיכנס עמו לויכוחים בעניינים שונים.
באחת הפעמים נשאל על ידי המלך: "הרי כתוב בספריכם שהמשיח יבוא בדמות עני הרוכב על החמור, כיצד אם כן אתם יכולים להאמין שבצורה כזאת הוא יוכל למלוך על כל הממלכות ולרדות עמים תחתיו?", השיב לו רבי יהונתן: "אכן שאלה קשה שאלת, המתן נא חודשיים ואענה לך תשובה הגונה, אך כדי שתהא תשובה זו חזקה ביותר, אבקש ממך לצוות לכל השרים כי בתוך חודשיים יהיה על כל אחד מהם לשוב עם תרנגול נאה ומשובח, ואף אני אעשה כמותם ואשוב עם תרנגול משלי".
לאחר חודשיים הגיעו השרים כל אחד עם תרנגול עב בשר ומדושן עונג, פרי טיפוחים של חודשיים ימים, ואילו רבי יהונתן הופיע עם בעל חי שבקושי הזכיר תרנגול, כחוש וחלש למראה.
"מה עכשיו?", תהה המלך, ורבי יהונתן השיב: "צווה נא לאנשיך להכניס את כל התרנגולים לחדר גדול ואף אני אכניס את תרנגולי", הכניסו כולם את תרנגוליהם, וכשראה תרנגולו של רבי יהונתן מי הם שכניו הצטנף בפינת החדר והביט בחשש.
והנה ניתן האות ולמרכז החדר הושלך חופן גרגירים, וכדרכם של תרנגולים החלו להתכתש זה עם זה מי במקורו ומי בכרבולתו, מי בכנפיו ומי בציפורניו, והכל כדי לתפוס כמה גרגירים.
בתוך כמחצית השעה היו פזורים על פני החצר עשרות תרנגולים מי לאחר מיתה מי בשעת מיתה ומי סמוך אליה, או אז הרגיש בטוח בעצמו תרנגולו של רבי יהונתן להתרחק מפינתו, לדלג מעל תרנגולים שעד לפני דקות מספר ירא להביט בהם, ולגשת למרכז החדר אל ערימת הגרגירים שנותרה מיותמת.
"ראיתם", אמר רבי יהונתן, "כדי לנצח בקרב אין צורך בכוחות או בכישרונות מיוחדים, ברצות ה' יכול הוא לסכסך בין האומות ולגרום להן להילחם זו בזו עד שיפנו את מקומן לעם ישראל".