העצה להינצל מהנגיף
בדברים שנשא הגאון רבי בן ציון קוק שליט"א השנה בעצרת הזיכרון למרן רשכבה"ג הגרי"ש אלישיב זצ"ל, אמר:
"כולם שואלים מה מרן רבינו זצ"ל היה אומר בתקופה זו. אין איש יודע, וכמו שאמר החכם: אילו ידעתיו – הייתיו. אמנם עלינו לנסות וללמוד ממה שזכינו לראות בקודש פנימה בחיי חיותו.
"לפני כעשור, באחת הקהילות בירושלים נפטרו כמה מבני הקהילה, אברכים מופלגים. רבני ופרנסי הקהילה באו להחתים את רבינו על קול קורא לחיזוק בענייני צניעות. השיב להם הרב: 'אם אתם סבורים שזהו החיזוק הנדרש – אחתום, אבל אני סבור שחז"ל אמרו מפורש שהסיבה למחלה הנוראה היא ביזוי תלמידי חכמים'.
"וציטט את הגמ' (שבת קיט) 'כל המבזה ת"ח אין רפואה למכתו', כדברי הכתוב 'ויהיו מלעיבים במלאכי האלוקים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד לאין מרפא'. גילו לנו אפוא חז"ל: מחלה חשוכת מרפא באה מחמת שמלעיבים במלאכי האלוקים – מבזים תלמידי חכמים'. הרב זצ"ל אף נקט בשמו של תלמיד חכם שביזו באותה תקופה.
"הדברים נכונים ביתר שאת לתקופתנו. כולנו סובלים מאימתו של נגיף קטלני שלעת עתה אין לו מרפא רחמנא לצלן. הרפואה בזמננו, למרות שהיא מתקדמת מאד, לא מוצאת מרפא לנגיף. עלינו להיזהר בכבוד תלמידי חכמים. זו העצה. ומידה טובה מרובה לנזהר בכבוד תלמידי חכמים, שמשפיע על עצמו זכות להיות מוגן שהנגיף לא יפגע בו או במשפחתו".
"הוא מטביע את הספינה!"
סיפר הגאון רבי אברהם יהושע סולובייצ'יק שליט"א: "בעת שרבינו הגרא"מ שך זצ"ל הכריע להכנס לקואליציה ולהשתתף בממשלת מ.ב. (בשנת תשל"ז), היו שהתנגדו לכך. גם אמו"ר (הגאון רבי יושע בער סולובייצ'יק זצ"ל) התנגד לכך מאוד.
היה לו תלמיד מובהק שכתב מאמר נוקב לבאר היטב את הדעה החולקת על הרב שך. הוא הדפיס זאת בחוברת גדושה בניסוח ביקורתי בעליל נגד דעתו של הרב שך, ובה הובע זעזוע על האסון שעתיד להתרחש בעקבות צעדו של הרב שך.
"נכנסתי לאבי, שכאמור, גם הוא החזיק בדעה זו נגד ההצטרפות לממשלה, והראתי לו את המאמר הנוקב שמבאר יפה את דעתו זו.
"אבי עיין היטב במאמר, ואז הגביה את קולו בזעזוע וקרא: 'מה הוא רוצה להשיג עם החוברת הזו? לומר את דעתי? את ההשקפה שלנו? – אבל הוא מטביע את הספינה! הרי מרנן הגרא"מ שך והסטייפלער הם מנהיגים כעת את ספינת יהדות עולם התורה. הלא הם מנהיגי הדור. גם אם אנחנו סבורים אחרת, אוי לכם את תפרסמו את החוברת הזו, חלילה לכם להיות במעל הנורא הזה!'
"ורבי יושע בער ציווה לגנוז את החוברת".
(גיליון 'איש לרעהו' מתוך 'הלמות עמלים)
"אסור לבזות תלמיד חכם!"
מהמעשה הנורא והנדיר שלפנינו, ניתן ללמוד עד כמה יש להתייחס בחומרה למבזה גדולי ישראל:
מעשה בנער פוחז, שבעקבות עניין ציבורי מסויים החליט ברוב חוצפתו ועזותו להטריד ולצער את הגר"י קנייבסקי – הסטייפלער זצ"ל. כידוע, הסטייפלער נזהר ביותר מצורתו של צלב משום ע"ז. בא הנער ההוא, כבן 15, והניח על השולחן לפני הסטייפלער צורת צלב שהכעיסה אותו מאוד.
בתו של הסטייפלער פנתה לאחד ממקורביו שיעזור לה שלא יטרידו את אביה הגדול. הביא הלה את המעשה לפני מרן הגאון רבי ניסים קרליץ זצ"ל, ורבי ניסים שלח לאביו של הנער שישלח אליו את בנו.
הנער הגיע, ואז החל רבי ניסים לצעוק עליו ולזעוק זעקה גדולה ומרה: "אסור לצער תלמיד חכם! אסור לבזות תלמיד חכם!" – ותוך כדי הצעקות נתן לו מכות נמרצות ואף הפילו לרצפה ושוב צעק עליו בקול נורא: "אסור לבזות תלמידי חכמים!" והוסיף לומר לו בדמעות: "כל מה שתקבל זה לא מספיק!"
העיד אחד הנוכחים: "כשראיתי כיצד רב זקן וחלש מתאמץ כך בכל כוחו, ניגשתי לסייע לו, אך הוא אמר לי בכאב ודמעות: "אינני זקוק לעזרה. אני כבר אמצא עצה וכוח בעצמי לעשות את מה שחייבים לעשות".
(גיליון 'איש לרעהו', מתוך מאמר)
כך נראית מחלוקת לשם שמים…
שח הגה"צ רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי שליט"א: סיפר לי גיסי הרה"ג ר' ישראל טויב זצ"ל, שבתקופה מסוימת מרן הגר"ד לנדו שליט"א דיבר כנגד אדם גדול מסוים. והנה בתו של אותו אדם הוצעה לחברו, ורצה לגשת לשידוך, אבל גיסי שכנעו שלא יגש להצעה מבלי להתייעץ עם רבי דב לנדו, והלה מאד פחד שוודאי רבי דב יוריד את ההצעה.
בסופו של דבר הלך הלה לרבי דב ושאלו האם לגשת לשידוך, ורבי דב התחיל לשבחם: "בית מלא באהבת תורה" וכו' "ופשוט תענוג להיות שם"… תמה הבחור באזני רבי דב: וכי משום שהדבר נוגע לשידוך, שינה את כל שיטתו בעניין?
והשיבו רבי דב במשל לאמא שלוקחת את בנה לגן החיות ומתפעלת מהאריה ומראה אותו לבנה, אך אם האריה מסתובב ברחוב – היא תברח משם יחד עם בנה מהר ככל האפשר. א"כ, כל זמן שהיה פחד שילכו אחרי אותו אדם, היה צריך שידעו לא לסמוך על פסקיו. אך כעת כבר יודעים, ואם כן מדוע לא ליהנות מהתורה ויראת השמים שלו?
כך זה נראה כשעושים הכל לשם שמים!
(גיליון 'אורחות חיים')