גם בימים בהם לא התקיימו הלימודים בכוללים כסדרם, היה רבינו הגר"ח קניבסקי זצ"ל לומד כהרגלו מבלי לבזבז אף רגע. אמנם, מפעם לפעם היה נוסע לים לשאוף אויר, לשם גם צירף את הילדים.
אבל העובדה הנפלאה דלהלן אירעה פעם אחת ויחידה…
היה זה באחת השנים, רעייתו הרבנית הצדקנית ע"ה רצתה שהילדים יסעו לראות את גן החיות בתל אביב. רבינו, כמובן, לא רצה להצטרף. בני הבית ניסו לחשוב כיצד ניתן לגרום לו לבוא, ואז פנה אליו ר' מרדכי שבשוביץ (הוא היה מהמקורבים הגדולים באותם שנים, ואף זכה ללמוד איתו בקביעות במשך כמה שנים) עם 'שכנוע' מתאים: "בגמרא נאמר כי כאשר רואים קוף מברכים 'משנה הבריות', וכי אינך רוצה לברך ברכת 'משנה הבריות'?"
בפני טענה כזו לא יכול רבינו לעמוד. דינא דגמרא… והוא הסכים.
את המשך הסיפור אנו משלימים מתוך הספר רב המכר 'בית אימי' – הספר המקיף ביותר על קורות חיי משפחת ובית רבינו זצ"ל, שנכתב על ידי בתו הרבנית צביון:
"…נסענו כולנו לגן החיות, הגענו ואכן ראינו את הקוף ואת הפיל, בירכנו עליהם את ברכת משנה הבריות. כיוון שכבר אבא מרן זצ"ל ביקר שם, סבב עמנו אבא בין הכלובים, וליד כל בעל חיים אמר לנו היכן הוא נזכר בתנ"ך ובחז"ל, כאשר שאר המבקרים בגן החיות שומעים ונהנים, ומתלווים אלינו כדי להוסיף ולשמוע… כך הלכה וגדלה הפמליה מכלוב לכלוב… היה זה מחזה שלא נשכח במהרה.
"ואגב, הנהג היה ר' מרדכי שבשוביץ, קראנו לו מוטי. הוא היה חברה'מן גדול, והיה מנסה לשכנע את אבא לפוש ולהחליף כוחות. פעם שכנע את אבא לנסוע לים אחרי ותיקין, באומרו כי גם החזון איש היה עושה כן, והרי זה סימן כי הדבר חשוב לבריאות. כשראה כי דבריו נושאים פרי, ניסה להשפיע על אבא שייסע לצפת, באמתלה שגם החזון איש היה נופש בצפת… אבל אבא לא השתכנע ונשאר בבני ברק. בחופש היינו נוסעים רק לים, ובפעם הראשונה היינו מברכים 'עושה מעשה בראשית'".
(דברי שיח)
תמשיכו לזכות את הרבים אשרי כל מי ששותף למפעל האדיר הזה ששמו דרשו המזכה את הרבים בענק באופן נפלא ביותר