שאלה: מעשה בבעל תוקע, שלאחר שתקע פעמיים תשר"ת, תקע תקיעה, ואחריה – במקום שברים תרועה – תקע רק שברים, ושהה. והשאלה היא, האם צריך לחזור על התקיעה ושוב לעשות שברים תרועה, או שמא יתקע עכשיו תקיעה, ויעלה לו לתש"ת, ואח"כ יתקע תשר"ת שלישי.
תשובה: אינו מועיל ויחזור לתקוע תשר"ת כסדר. והטעם, שאם בשעת התקיעה סבר שצריך תשר"ת ואח"כ נתקל ונעצר לאחר השברים, ודאי אינו מועיל, כמבואר במשנ"ב (סי' תק"צ בשעה"צ ס"ק כ"ג) שתקיעה שכוונו בה לשם תשר"ת אינה מועילה לתש"ת, שנחשב בלא כוונה. ואף אם כשתקע היה סבור שצריך תש"ת, כגון שחשב שכבר תקע שלש פעמים תשר"ת, ואז יוכל להמשיך תקיעה ולצאת בתש"ת, מיהו כשמוציא אחרים, אותם אחרים שכוונו לשם תשר"ת לא יצאו ידי חובה.
ומכאן יש להעיר הערה גדולה, שאם כשהמקריא אמר תקיעה התבלבל התוקע וחשב שכעת זה תש"ת, ואחר התברר שזה תשר"ת, לא עלתה תקיעתו וצריך לחזור ולתקוע. והעצה היא שיאמר התוקע שמכוון בכל התקיעות על דעת המקריא.