הרב יהושע כהן
מה לתנ"ך ולדוכן ד' מינים?
חג סוכות השנה, תשפ"א, מגיע אלינו בדיוק בזמן. אחרי שכל השנה היינו ב'סגר', בהחלט הגיע הזמן לצאת קצת החוצה. אילו הייתי בעל דוכן של ארבעת המינים, אזי דומני שהייתי פותח במבצע ענק: "כל הרוכש ארבעת המינים – מקבל תנ"ך במתנה".
תנ"ך? אתם שואלים. מה הקשר תנ"ך עכשיו?
אז כן, עקב ריבוי המבודדים, נראה שבחג הסוכות הקרוב, רבים-רבים יאלצו לקיים את מנהג נטילת ארבעת המינים בביתם, ביחידות, מה שאומר, שגם את ההקפות הם לא יוכלו לקיים סביב התיבה וספר התורה כנהוג, אלא פשוט מול ספר תנ"ך פעוט קטן ופשוט.
הנתונים מראים, שחולי הקורונה למרבה הצער והכאב, הולכים ומתרבים מיום ליום, ובשונה מפרי החג, שהלכו ופחתו מיום ליום, הרי שמספר החולים, וממילא מספר המבודדים, הולך וגדל, ואנחנו לא נדע מה נעשה.
מה שהביא אותי למסקנה הפשוטה בה פתחתי, שבחג הסוכות הקרוב, תנ"ך כנראה יהיה 'מוצר צריכה בסיסי', ויהודים רבים יאלצו להסתפק בו, בספר הספרים שלנו, כדי להקיף סביבו עם הלולב והאתרוג, ולזעוק הושענא.
"ותתן בלב המלך והשרים"…
למעשה, לא סוד הוא, כי גם אם ב'פגישה הראשונה' שלנו עם הקורונה, באזור פורים, חשבנו שמדובר במשהו משעשע על גבול המצחיק, וגם אם עד היום יש מי שמרשים לעצמם להמשיך להתבדח אודותיה, כמו למשל, מודעה שראיתי – שהשנה אי-אפשר יהיה להשתמש ב'ערבה' (הדומה לשפתיים), משום שיש לה תסמינים, לא טעם ולא ריח… אך לפי האמת נראה, כי אט-אט בקרב כולם, גם אצל קשי העורף, מחלחלת ההבנה, שזה כבר לא צחוק.
פתאום אתה קורא את מילות התפלה בחזרת הש"ץ של מוסף יום הכיפורים, תפלה שסודרה 'מעין' תפילתו של הכהן הגדול, ושם נאמר: "שנה שתמנע בה המגפה והמשחית מעלינו, ומעל עמך בית ישראל", והאותיות כמו קופצות לך מול העינים. אחרי שנים שלא ידעת מה פשר המשפט הזה, ובשביל מה הוא נחוץ ונצרך בתפילה הכ"כ חשובה, סוף סוף אתה מרגיש שהבקשה הזו ממש הגיעה בזמן ובמקום.
כך גם לגבי הבקשה שאומרים אחרי תשליך, ולפני מנחה של כיפור, בתוך תפלתו המרטיטה של מרן החיד"א: "ותתן בלב המלך (ראש הממשלה) והשרים עצה נכונה להיטיב אלינו ולרחם עלינו". במשך שנים שאלנו את עצמנו – "המלך והשרים"? מה הם קשורים אלינו? עד שבאה הקורונה, וגם בקשה זו שהקב"ה יתן בלבם לקבל החלטות נכונות ומושכלות, שיובילו לעצירת הנגיף המסתורי, מקבלת משמעות מיוחדת (ולפי איך שזה נראה עכשיו – גם קריטית).
אחרי שנים שלממשלה כמעט ולא היתה השפעה ישירה ומיידית על אזרחיה, פתאום בחצי שנה האחרונה 'העולם התהפך', אין מי שלא חש איך שאותן ישיבות קבינט הקורונה של 'המלך' והשרים – עלולות להשפיע ולפגוע באופן ישיר ומיידי על כל פרט מחיינו, בצורה שלא חלמנו. ולפתע הבקשה הזו, שהיינו ממלמלים עד-לא-מזמן בחצי פה, הופכת להיות משמעותית ונחוצה.
הושענא נפש מקורונה
ואתם יודעים מה? זה לא סוד שבמשך שנים לא באמת הרגשנו שאנחנו מבינים את פשר דברי חז"ל, שגילו כי מטרת התפלה והלל בחג הסוכות עם ארבעת המינים, היא כדי לעצור רוחות וטללים רעים. דורות של יהודים קיימו את המצוה הזו, בדביקות, באהבה, אך מבלי להבין למה ועד כמה נצרכים הדברים ופועלים בשמי-רום. עד שבאה הקורונה, ולפתע המחישה והעניקה לנו את ההזדמנות לראות איך נראה העולם כשיש בו רוחות רעות וטללים רעים. והרבה.
הנה כי כן, בידינו להקיף את התיבה עם ספר התורה (או עם התנ"ך), ולזעוק "הושענא", ופשוט לעצור את ה"קורונה". מנענעים כאן את ארבעת המינים לארבעת רוחות השמים – ובזה יש 'בידנו' את הכח והיכולת לעצור את המגפה והמשחית.
אז נכון שאילו היו הדברים נאמרים ע"י אדם פשוט מן השורה, היה מקום לפלפל, להתווכח ואולי גם ללעוג – "מיסטיקאי נולד". אך כשהדברים מפורשים בחז"ל, לא כאלו שבקלות מתרגשים ומתרשמים מ'סגולות', האם יש מקום לספק בכלל?!
ובכל זאת, למי שמעוניין, הנה הדברים, שחור על-גבי לבן: "במערבא מתנו הכי, א"ר חמא בר עוקבא, א"ר יוסי ברבי חנינא, מוליך ומביא – כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד – כדי לעצור טללים רעים". (סוכה לז ע"ב ולח ע"א).
ומעתה, כשסוף סוף אנחנו יכולים לדעת מה חשיבות הנענועים הפשוטים שלנו, ומה בכחנו לפעול בשמים ממעל ע"י התפילות והמעשים שלנו – הרי שאין לנו אלא להסתער על ההזדמנות, לרכוש 'ארבעת המינים' (ותנ"ך) בכסף מלא, לזעוק 'הושענא' בגרון ניחר, להתפלל שיסורו מעלינו כל הרוחות הרעות הללו, ולקוות שבקרוב ממש נוכל לזכות לרקוד עם התורה, כפי שבאמת ראוי לה, ללא שום מחיצות ומחסומים, קפסולות וניילונים. "ותפול חומת הברזל המפסקת בינינו לבינך, ונהיה מוקפים מתורה ומצוות" (מתוך ה'לשם יחוד' להקפות).
ויהי רצון, שבקרוב בימינו נראה בחוש את התגשמות תחינותינו בימים הנוראים: "וידע כל פעול – כי אתה פעלתו, ויבין כל 'יצור' – כי אתה יצרתו. ויאמר כל אשר 'נשמה באפו', ה' אלוקי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה".
חזק וברוך. שפתיים ישק!
מאד נהנתי