הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א, מח"ס 'שלהי דקייטא', 'משנת תפילין', 'ויאמר שמואל', 'דבר למועד' ועורך ומהדיר ספרי קדמונים
בשבתות הקיץ, כך נפסק ברמ"א (רצב, ב), קוראים 'פרקי אבות'. וכך מסביר ה'מדרש שמואל' את דברי המשנה בפ"ב דאבות: "אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך", "פירוש אל יחזיק טובה זו שמצא וחידש לעצמו, אלא ילמדה לאחרים מלימוד שחידש בתורה, כי לכך נוצרת- להטיב וללמד לאחרים".
מפיצי הספרים בעלי השם, מבינים גדולים בתחום ההפצה, אומרים לכם: "אין לכם כמעט סיכוי להדפיס ספר רב מכר". ו"חבל על עצי היערות, מהם מדפיסים ספרים, אותם מאכסנים לאחר מכן במחסנים שכוחים". "שוק הספרים רווי עד למאד" ו"בכל חודש מדפיסים עמלי התורה כמאה ספרים חדשים, שאינם מצליחים, ברובם הגדול, להימכר".
—ואני הקטן אומר לכם, תלמידי חכמים יקרים: תכתבו, תכתבו ספרים!
מפיץ הספרים צודק, צודק במאת האחוזים, במבט מפוכח ויודע מציאות של מפיץ ספרים. אך במבט אחר, אליו הוא לא התייחס, כדאי מאד להוציא ספרים, והרבה.
כאשר מחבר הספר רוצה להתעשר מספרו, לרכוש דירה לילדיו ממכירת הספרים, אכן לא כדאי ליטול את הסיכון הכרוך בכך, ששוק הספרים כיום עמוס לעייפה ברבבות ספרים חדשים. אך כאשר מחבר ספר רוצה להדפיס ספר כדי להתרומם, לעשות 'שטייגען' ולצמוח לממדים של תלמיד חכם ו'מחבר ספר', כדאי לו עד מאד לכתוב, לעיין, לחדש, לדון, להתעמק, לאסוף ולאגור ידע, לכתוב, למחוק, להגיה, לעבור שוב ושוב ולהדפיס ספר.
ספר אינו רק מוצר שנועד לקהל הרחב, אלא גם, אולי בעיקר, לכותב עצמו, לעצם אישיותו, ללבבו וגם לבני ביתו. יהודי שישב, שחידש, שעמל והתייגע, שבירר נושא מורכב, ארוך או קצר, והעלה אותו על הכתב, הרי הוא אדם אחר, מרומם יותר, נעלה יותר. אולי רבים אחרים גם יכולים לכתוב כמותו גם כן, אך בפועל הוא זה שעמל, בירר, התייגע, כתב והדפיס. הוא, הוא עצמו, רכש לעצמו קנין נצח של חיבור מושלם. אשריו!
מורי ורבי הגרש"מ דיסקין זצ"ל, אמר לי פעם, בהומור עצמי עגום ומחויך כאחד, שאת ספרו החדש הוא הדפיס ב-300 עותקים, "כי אם ישאלו אותי כמה עותקים נשאר לי, אענה: 'רק שלש מאות'"…
והנה מו"ר הגרש"מ זצ"ל, לא חדל מלהוציא עוד ועוד ספרים, למרות המכירות הלא- הִיסטריות. ועולם התורה התעשר ב'משאת המלך', שהם באמת ספרי איכות למדניים, עמוקים ומבריקים. וגם הוא עצמו צמח והתגדל בבנין ה'שטייגען' שלו, גם דרך ספריו.
ובכל זאת, חוסר התעניינות הציבור לחיבור שנכתב והודפס בעמל ויזע, ובהרבה דמים – תרתי משמע, יכול להרפות את ידיו של מחבר הספר ולמנוע ממנו להמשיך הלאה. אך לא, על מחבר הספר לדעת מראש שמפיצי הספרים, צודקים. שוק הספרים רווי, וקשה כיום למכור ספר, גם אם הוא ספר איכותי ומצויין, שלפני 20-30 שנה היה נמכר פי כמה וכמה. הבתים קטנים היום, ואין כבר מקומות בארונות הספרים. ישנם אלפי 'מחברים' אחרים, טובים יותר וטובים פחות, וקשה 'לבוא בטענה' לציבור, שאינו מצליח לעמוד בקצב, למרות שהחיבור שלך באמת איכותי ומיוחד.
רבי שלמה קלוגר זצוק"ל (בהקדמתו לשו"ת 'טוב טעם' ודעת מהדורת תנינא) ביאר את הפסוק – "ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ", כי כשם שאמרו חז"ל בגמ' יבמות (סב, א) אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף, כך בחידושי תורה תלוי ביאת משיחנו, בגמר כל התורה שיהיה בעולם, כמו שניתנה למשה רבינו. ולכן בצאת כל ספר וספר כדת, הוא התקרבות הגאולה במהרה בימינו, וזה הוי נמי דברי שלמה המלך ע"ה בקהלת: 'עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגיעת בשר', והכוונה הוי לא כמו שמבינים הטועים, שלא לעשות ספרים הרבה, כי מהאי טעמא אין הקץ נגלה עד שיתרבה הרבה ספרים, כמו דהוי להג הרבה יגיעת בשר להעמיד תולדות, דהוי כדי לקרב הקץ כן הוי נמי עשיית ספרים הרבה", עכ"ל.
ורבי שלמה קלוגר עצמו, נאה דורש ונאה מקיים. הוא עצמו חיבר כ-150 חיבורים בכל מקצועות התורה, ומספר תשובותיו מגיע לאלפים.
וכתב בעל ה'פלא יועץ' ש"עתיד אדם לתן את הדין על שגילו לו חידושי תורה ולא כתבם שלא גילו לו אלא על מנת שיכתוב וייהנו ממנו ולמטי ליה הנאה שיהיו שפתותיו דובבות בקבר", עכ"ל.
●●●
—ובכל זאת…
אז בכל זאת, תדפיס מראש רק מאה-מאתיים עותקים, ותשלח את הדיסק של הספר ל'אוצר החכמה', ל"'היברו בוקס', ל'אוצרות התורה' וליתר מאגרי הספרים הרבים. ישנם גם בטאונים תורניים רבים, שישמחו לפרסם את חידושי תורתך והגיונותיך התורניים. גם אם מכרת רק מאתיים ספרים, בכל זאת יקראו וילמדו בספרך, מכאן ועד עולם, אלפי אלפי לומדים, שתוכנת החיפוש המצוינת של 'אוצר החכמה' ויתר מאגרי המידע התורני הממוחשבים יפנו אותם, באופן אוטומטי, אל ספרך. אם יהודי בבולטימור מחפש בתוכנה החיפוש את המילים "מיגו להוציא" או "נישואי יהודי למוסלמית" או "קנין חליפין", ואתה כתבת על כך בספרך, הרי שמיד יזהה המחשב את ה'שטיקל-תורה' שלך, ויגיש לפני המעיין האמריקאי את חידושך. בעוד שבוע יחפש אלמוני מבני ברק ב'היברו בוקס' את הנושא "לולב צריך אגד", הוא יעלעל בספריה הממוחשבת, והנה הוא כבר צולל במעמקי דפי גליונותיך, מפלפל ומתווכח, מתלהב ומתעורר לחיים. ואתה, שנמצא כעת עם ילדיך הקטנים בגינה, כלל אינך יודע שברגע זה סייעת לתלמיד חכם או 'סתם' יהודי שלומד תורה, להתעלות בזכותך בתורה הקדושה.
והנה תורתו של הגרש"מ דיסקין זצ"ל עצמו, עליו סיפרנו קודם, מצויה ונגישה היא ללומדים, הוכנסה ל'פרויקט השו"ת' המכובד של 'בר אילן', ל'תקליטור התורני' ועוד, ורבבות לומדים הוגים באמריו, בתורתו המתוקה והמיוחדת, העולה היא מיד ב'חיפוש' פשוט וקל.
—- אז תכתוב, תכתוב ידידי היקר. תחדש, תברר נושא, בסוגיות הש"ס או בהלכה, בשו"ת או באגדה, בדרוש או בליקוט טוב. תתעלה, תהיה "מחבר ספר", ותמשיך הלאה והלאה. אל תתרגש ותצטער מכך שמכרת בפועל רק 200-300 ספרים, כי בעוד שנה, כשיפגוש אותך יהודי באוטובוס ויספר לך שהוא למד את כל הספר שלך, תתרגש באמת…