הרב בנימין גולד
"כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם" (ויקרא ט"ז, ל')
להלן אגרת החלום המפורסמת שנכתבה ע"י הגאון רבי מרדכי מאושמינא, שהיה 'בעל מופת' מפורסם בכל גלילות ליטא. האגרת נסבה על מעשה שאירע בשנת ה' אלפים ש"ה בעיר סאלוניקי. וממנה נלמד כמה חמור הוא דין שמים, וכמה יש לנו להודות להקב"ה על המתנה הנפלאה שנתן לנו בדמות יום סליחה וכפרה – יום הכיפורים שבו ניתן למחוק ולהעביר כל עוון ופשע, על ידי תשובה ותפילה וצדקה, ולהלן המעשה הנורא:
איש בליעל אחד שהרב יוסף בן לב, המהר"י בן לב זיע"א, הוציא פסק דין נגדו, פגש את המהר"י בן לב ברחוב וסתר לו על לחיו לעיני קהל ועדה, ואף אחד לא מחה בידו, משום שהיה עשיר גדול, תקיף ואלים. כאשר הגיע המהר"י בן לב לפני חנות של בשם אחד, קרע את בגדיו ואמר 'שומו שמים על זאת'!
באותו לילה נכנס הבשם לחנותו כשנר בידו, וראה שם עכבר, כאשר ניסה להתקרב אל העכבר התלקחה הסחורה שבחנות, ופרצה דליקה גדולה, באותה דליקה עלו באש כחמשת אלפים בתים של יהודים וכמה בתי כנסיות ובתי מדרשות, ומספר ההרוגים הגיע לשלוש מאות וארבעה עשר. וזה דבר האגרת שכתב רבי מרדכי מאושמינא בשנת תרמ"א, שלוש מאות שלושים ושש שנים לאחר מה שארע בסאלוניקי: "ב"ה יום ו' כ"ח שבט תרמ"א פ"ק בוטען:
"לכבוד ידיד ה' וידיד נפשי ה"ה הרה"ג החריף ובקי, סיני ועוקר הרים, הרב הצדיק ועניו המפורסם כקש"ת ר' פנחס מיכאל הרב דק"ק אנטיפאלע אחדש"ה כתר"ה
"הנני לספר לכם מעשה נורא ומסתמא לא יגלה לשום אדם בעולם רק יצניעו במקום שאין יד אדם שולטת בו או יקרע אותו לקרעים באופן שלא יתגלה זאת לשום אדם בעולם. בליל ערב יום כיפור בלומדי אז שיעור הקבוע לי, נפלה עלי תרדמה וישנתי, ובחלומי בא אלי איש הדר בתואר פנים וזקנו מגודל, בהביטו אלי נרתעתי, הוא אחז בידי ואמר 'מה לך נרדם קום קרא אל אלוקים', ונרתעתי מאד ואיקץ והנה חלום, ואמרתי חלומות שוא ידברו, בכל זאת היה לבי נוקפי וחרדה גדולה נפלה עלי והלכתי עוד לישון על מטתי, והנה בחלומי בא אלי עוד פעם איש הדר הנ"ל ועוד שני אנשים עימו, ואמרו שני האנשים, 'תדע שזה חלום אמת ולא תאמר נואש', ונשתוממתי מאד, אז קרא אלי איש הדר הנ"ל ואמר לי, 'הוה מפשפש במעשיך כי אני בשליחות מעולם העליון בא אליך', אז התחזקתי ואמרתי לו 'באיזה שליחות באתם אלי' ומחמת הקול הגדול שדברתי עמו הקיצותי משנתי והנה חלום, ואמרתי עוד הפעם החלומות לא מעלין ולא מורידין.
"בכל זאת מחמת שהיה לבי נוקפי ונפלה חרדה עלי לא ישנתי עוד בלילה הזה, וביום כיפור בכיתי מאד בכיה גדולה שלא הורגלתי בזה מעולם, ולא ידעתי מה זה הבכיה שאני בוכה כל כך, ואמרתי בלבי: אפשר מחמת החלום הנ"ל? ולא היה לי חלום עוד עד שמיני עצרת, אז ישנתי בלילה תוך הסוכה כמנהגי, ובאמצע שנתי בא אלי עוד הפעם איש הדר הנ"ל בבגדי לבנים, ונרתעתי בהביטי אל גודל יופיו ומראהו הנורא מאד, ואז קרא האיש ואמר אלי 'הבכי שבכית ביום כיפור הועיל מאד עד ששלחוני להבינך ולהגיד לך אשר תוכל לתקן ולבטל הגזירה', אז אמרתי לו 'לא ידעתי מה אתקן ומה זה הגזירה' ושתק האיש הנ"ל ועמד בשתיקתו ערך רבע שעה, ואז התחלתי לבכות מאד בחלומי ואמרתי 'לא ידעתי מה זה החטא הגדול שחטאתי, על ששלחו לי שלוחים מעולם העליון' ובכיתי הרבה מאד בחלומי, ומחמת גודל הבכיה הקיצותי משנתי, ובהקיצי לא אמרתי עוד שזה רק חלום ודברים בטלים כי ראיתי אשר דבר הוא.
"ביום שמיני עצרת הייתי בשמחה גדולה מאד, ולא ידעתי מה השמחה אשר מעולם לא היתה לי שמחה גדולה כזאת, ובליל שמחת תורה כאשר ישנתי על מיטתי, באמצע שנתי בחלומי והנה בא אלי עוד הפעם איש הדר הנ"ל זיו תוארו היה נורא מאד ומעוטף בלבנים, וקרב אלי ואמר 'עד מתי יהיה לי טירחא עבורך לילך אצלך ממקומי הנכבד', ואז התחזקתי ואמרתי לו 'בזכות התורה ובזכות התנאים והאמוראים שלמדתי אותם ויגעתי בהם, הנני מבקש מכם להגיד לי כל ענין השליחות שלכם, ולבאר לי בביאור יפה שאוכל להבינם', ואז הלך אתי לחדר יפה ונעים, מקושט בתכשיטין לא תשבע עין מלראות זאת, ואמר לי, 'שב בני, שב ואגלה לך ענין סתר וזה השליחות שלי', וישבתי על כסא אחד והוא ישב אצלי ואמר לי: 'הנני מגלה לך מסתרים, תדע שאני מהר"י בן לב, ובעת שהייתי בחיים בזה העולם ישבתי על כסא דין לשפוט בין איש ובין רעהו, ובאו אלי שני אנשים בדבר איזה משפט ויצא אחד מהם חייב, ולא רצה לציית הדין מחמת שהיה איש אלים, ואז הזהרתי אותו באזהרה הידועה ויצאתי לחוץ, בא אלי האיש הנ"ל שיצא חייב, והכה אותי על לחיי, וענין זה חקוק על עצמותיו עד היום, ואין לו שום תקומה עד היום, ונגזר עליך שאתה מיוצאי צאצאיו, לתקן אותו ותהיה לו תקומה על זה'.
"נרתעתי ונשתוממתי ונשארתי כאבן דומם ערך רבע שעה, ולאחר זה נגע בפי ואמר לי, 'מה זה שתקת', ואז התחלתי לבכות מאד ואמרתי 'לא ידעתי במה אתקן אותו, כי אין לי ידיעה ביחודים וכוונות', אז אמר לי 'תדע שכן נגזר עליך, אשר תקנה הספר שו"ת מהר"י בן לב ותלמד אותו בקביעות עד שיהיה שגור בפיך מראשו ועד סופו ואז תהיה תקומה אליו, ויוכל לעלות ממדרגה למדרגה', אמרתי לו 'כמה אלמד התשובות הנ"ל עד שיהא שגור בפי?', אמר לי 'לא פחות מארבע שנים' וכו'.
"בסופו של דבר הלך אצל רבי פנחס מאנטיפלא וקנה ממנו את השו"ת ולמד בו.
"ידידם עוז בלו"נ הכותב מעמקי הלב בדמעות שליש מרדכי החופ"ק הנ"ל".
2/259