יהודי בשם ר' יחזקאל לנדא מארה"ב עבד אצל מעסיק גוי כגרפיקאי. יום אחד מכר הבוס שלו את העסק לאדם אחר. בעל הבית החדש פיטר חלק מן העובדים, וביניהם את ר' יחזקאל. היתה זו מכה קשה לר' יחזקאל, שהתקשה למצוא מקום עבודה חדש.
עברו שלושה חודשים והוא עדיין לא מצליח למצוא עבודה. "יש בורא לעולם, והפרנסה ממנו. צריך להתפלל אליו!", כך חשב לעצמו, והתחיל להתפלל מעומק הלב ובכוונה גדולה, אך עדיין הוא לא הצליח למצוא מקום עבודה חדש. הוא החליט לקבוע שיעורי תורה בבוקר ובערב. היאוש גבר אולם הוא אמר לעצמו: "וכי אני מתפלל ולומד רק כדי שהקב"ה יתן לי פרנסה?! ריבונו של עולם, אני מבטיח בלי נדר להמשיך בקביעת עיתים לתורה, בין אם תהיה לי פרנסה – ובין אם לא".
יומיים לאחר מכן ראה מודעה: "חברה גדולה מחפשת גרפיקאי מומחה!". מיודענו מיהר לשלוח קורות חיים, וכבר באותו לילה התקשרו אליו כדי לקבוע ראיון עבודה ליום המחרת. ר' יחזקאל קיווה מאוד להצליח בראיון ולקבל את העבודה, אך התעוררה בעיה: השעה, שקבעו לראיון, היתה בדיוק שעת השיעור. ר' יחזקאל עמד בניסיון, ועל אף שחשש להפסיד את ההזדמנות למשרה המוצלחת, אמר לנציג החברה: "אני מצטער, אך בשעה זו לא אוכל לבוא לראיון, מאחר שיש לי שיעור תורה, שאותו אני לא מוכן להפסיד. האם אוכל לבוא בזמן אחר?" והאיש מהחברה השיב באדיבות: "אין בעיה, נקבע לשעה מאוחרת יותר".
למחרת לאחר השיעור, יצא ברכבו לכיוון מקום הראיון. לפתע חש בריח של פלסטיק שרוף. הוא עצר בצד ויצא לחפש את הסיבה לריח, אולם לא הצליח למצוא דבר. הוא חזר לרכב, אך הוא לא הצליח להניע את הרכב. הוא עמד בצד הכביש, שהיה שומם, וקיווה שמישהו יעצור וייקח אותו טרמפ. הוא חשב לעצמו: 'מדוע זה קורה לי? הרי התחזקתי בלימוד תורה בשיעור היומי ובתפילה. עובד שביקש לשנות את זמן הראיון, ולאחר מכן מאחר בזמן הראיון החדש שנקבע לו, מי ירצה לקבל אותו?'. הוא חשב להתקשר לאחד ממכריו ולבקש טובה, אך הסוללה של הטלפון הנייד נגמרה. כך עמד בשולי הכביש במשך שעה וחצי!
הוא מספר: "בזמן הזה התפללתי אל ה' שיעזור לי, וגם התחזקתי באמונה. אמרתי לעצמי: 'כל מה שהי עושה – הכל לטובה', אין ספק, שמה שקורה פה עכשיו זה טוב עבורי!".
לפתע עצר לידו רכב יוקרתי מאוד: "מה הבעיה?", שאל הנהג. סיפרתי לו כי הרכב תקוע. "אני ממהר מאוד", אמר לי בעל הרכב, "אם אתה רוצה – תיכנס לרכב, תיסע איתי עד הכניסה לעיר, ומשם תסתדר".
נכנסתי לרכב, והאיש התחיל לנסוע. הודיתי לה' שאגיע לפחות למקום ישוב, במקום להיתקע חסר אונים בכביש נידח. התפתחה בינינו שיחה תוך כדי נסיעה. הנהג סיפר, שהגיע לכביש הנידח בטעות. הוא כבר 14 שנים נוסע במסלול מסוים, ומעולם לא טעה. רק היום נכנס בפניה לא נכונה, וכך הגיע לכביש הנידח, שבו מצא אותי עומד מסכן וחסר ישע. הוא שאל אותי במה אני עוסק. סיפרתי שאני גרפיקאי מנוסה, אך זה כמה חודשים, שאין לי עבודה, והייתי בדרכי לראיון עבודה ומקווה מאוד שיקבלו אותי לעבודה שם.
האיש נעץ בי מבט, ושאל: "אתה גרפיקאי עם ניסיון?!" הופתעתי מתגובתו. הוא מלמל לעצמו: "תשמע, אני בעלים של חברה גדולה. אתמול פיטרתי את הגרפיקאי שלנו, כי התברר שהוא מעל באמון שנתתי בו וגרם לי נזקים גדולים. העובדים האחרים ביקשו שאחזיר אותו לעבודה כי הם לא יכולים להסתדר בלי גרפיקאי מקצועי.
"חשבתי שעד שאמצא גרפיקאי טוב, עלול לעבור זמן רב מדי. אני זקוק לגרפיקאי עכשיו, ומיד. ופתאום אני מוצא גרפיקאי בעל ניסיון עומד ומחכה חסר ישע על שוליו של כביש שומם, שהגעתי אליו בטעות מוזרה לחלוטין… תגיד, מה דעתך לבוא איתי עכשיו, ולהראות לי את העבודות שלך בגרפיקה?".
את הראיון, שנקבע לי, כבר הפסדתי. מאוחר מדי. הנהג השאיל לי את הטלפון שלו, והתקשרתי לחברה. הסברתי להם שנתקעתי בדרך, ומשום כך אין לי אפשרות להגיע בזמן שנקבע. סיכמנו, שאהיה איתם בקשר למחרת, והמשכתי בנסיעה עם אותו איש. הוא בחן את תיק העבודות שלי, בדק היכולות שלי בסוג העבודה שנדרש אצלם בחברה, וקיבל אותי לאלתר לעבודה אצלם.
עכשיו כבר יכולתי לראות, אפילו בעיני בשר ודם, את טובתו הגדולה של הקב"ה. העבודה בחברה זו הייתה טובה בהרבה מהעבודה שיכולתי להשיג בראיון שנקבע. בחברה של ה'נהג' היו הבוס ומרבית העובדים יהודים, ובנוסף, משכורת גבוהה יותר, וזמן הנסיעה לעבודה קצר יותר. נסתרות הן דרכי ה', אך אין ספק שתמיד אנחנו צריכים לזכור, כי מלימוד תורה ומקיום מצוות לא מגיע שום הפסד, אלא רק שכר טוב!
(פניני עין חמד, מעובד מתוך 'ומתוק האור')
2/582