בס"ד
למה חשוב להיות מעורב בענייני עירובין ותחומין?
כשמדברים עם אברך ממוצע על הלכות עירובין ותחומין – לפעמים רואים תגובה כאילו מדובר בהלכתא למשיחא, כהלכות נגעים ואהלות. בכל עיר יש את הצוות הממונה על העירובין, מסתובבים מדי ערב שבת ובודקים את כשרות העירוב, ותחומין – מי יוצא היום לדרך בערב שבת, הרי לכולם יש ב"ה בית, ואיננו נודדים בדרכים כבשנים קדמוניות. כך בערך התגובה שמקבלים.
עד שלומדים…
כי מי שלומד הלכות אלו – רואה עד כמה הן אקטואליות, עד כמה העניינים אינם נוגעים רק לבודדים אשר נקלעו לשבות באיזו עיירה של גויים, מאות ואלפי הלכות הנוגעות למעשה, מושגים השייכים לכמעט מדי שבת בשבתו. הופתעתם? נסו ותראו!
ואיננו מדברים כבר על עצם ידיעת התורה, שהרי רבינו זצוק"ל עסק בכל שנותיו עלי אדמות בכל חלקי התורה, גם בעניינים אשר לכולי עלמא נוגעים רק לימות המשיח ובנין בית המקדש, כי אלה הם דברי ה' הראויים ליגיעה וידיעה, תורה לשמה כפשוטה. אבל ענייני עירובין ותחומין נוגעים ועוד איך! רק שמחסרון ידיעה, וכן מקושי המושג, נראים הדברים מעורפלים ופורחים באויר…
א מעשה מיט א עירוב
היה זה לפני מספר שנים, קהל הקודש אשר בשכונת 'התמר' בביתר עילית, שבתו את שבתם בצילא דמהימנותא – עם מורינו ורבינו זצוק"ל בשבת פרשת בלק, ביישוב מבשרת ציון אשר במבואותיה של עיר הקודש והמקדש ירושלים ת"ו.
וכך היה מעשה: לאחר נסיעה קצרה מעיר התורה והחסידות ביתר עילית – הגיעו לשערי היישוב "מבשרת ציון", להשתכן בקמפוס אשר בקרית הנוער "המבשר". תוך כדי ה"טועמיה" ממיטב מאכלי השבת, עלה הנושא של העירוב והטילטול בשבת בתוך המתחם, נערך בירור קצר על הקמפוס אצל האחראי במקום, אשר העיד בביטחון, כי הקמפוס כולו מוקף בגדר, אלא שיש בו דיירים נוספים, נתון זה גרם לכמה מן האברכים לזכות עירוב חצרות לכל תושבי המתחם, ובכך להתיר הטילטול באופן ודאי.
אך בכדי לברר הדבר באופן ודאי יצאו חבורת אברכים בראשות מורינו רב הקהילה דאז הרה"ג ר' ברוך מרדכי מינצברג שליט"א, וכן הרב שמעון רובין שליט"א והרב מאיר כהן שליט"א, לתור אחר העירוב ולבדוק את שלימותו. תדהמה אחזה בהם בשעה שגילו פירצה ברוחב כחמישה עשר מטרים בגדר הסובבת את קריית הנוער, דבר הפוסל את העירוב מכל וכל. צער רב נמלאו, כאשר בעקבות זאת עלול להיאסר הטלטול בכל רחבי המתחם.
תיכף פנו לחדר האוכל להודיע על התגלית החמורה, ולטכס עצה ולתכנן את תיקון הפירצה, טלפון הורם לגאון רבי מאיר סירוטה שליט"א, אשר כיוון והדריך את בנו הרב יחיאל דוד כדת מה לעשות. הרב שליט"א הורה למדוד חמישה מטרים מתחילת הפרצה, ומשם להתחיל לבנות את הכשר העירוב. מכיוון שעד שיעור זה – עדיין לא נחשב הגדר כפרוץ לענין דין עירוב. העצה הרגילה בכגון דא, לסתום את הפירצה ע"י העמדת רכבים או פחי אשפה בפירצה זו, אבל עצה זו לא באה בחשבון עקב היות המדרון מלא שיח וצמח. כמה אברכים נמרצים סחבו מאי שם כחמישה עשר "משטחים" ושוב ניסו לסתום על ידם את הפירצה, אבל גם זו לא עלתה בידם.
אברך אחד גייס מאחד השכנים חוט ארוך בכדי למותחו בין שני מקלות עץ שיועמדו בשני צדי הפירצה וכך תהיה לפירצה צורת הפתח. אך מבירור נוסף עלה שההלכה דורשת שהחוט יעבור על המקלות ולא בצידיהם, ולכן ירד גם רעיון זה מעל הפרק.
ובמשך כל זמן זה השאלה מנסרת בחלל, ורבים מן האברכים החלו מתכוננים ל"שבת בלי טילטול", וכמה מאברכים היו שתלשו כבר כל כפתור מיותר מבגדיהם ומשמשו בכיסם – כמאמר חז"ל, לאחר דיונים ונסיונות כושלים, והעבודה נמרצת בשמש הקופחת – במשך כשעתיים ומחצה, ותוך התייעצות מתמדת עם הגרמ"ס – הועמדו 2 משטחים ב-2 צידי הפירצה, ומעליהם נמתח החוט, וכך בא והועמד על תילו ועל מקומו בשלום – העירוב המהודר דקהל עדת ירושלים – מבשרת ציון.
אבל בכך לא תם הענין, ובמהלך השבת נדון נושא זה עם תושבי המקום, אשר יש מהם שטענו שלפירצה זו יש דין "תל המתלקט", ומשום כך אין צורך לסתום את הפירצה. מושג זה – הרים גבות רבים, מה הוא אותו "תל" אשר הוא גם "מתלקט", מה מלקטו והאיך הוא מתלקט. ותוך כדי הדיון התברר שפירוש המושג הוא, שאם יש מבוי שיש בתוכה מדרון לרשות הרבים ששיפועו ארוך ד' אמות וע"י כך יש בגובה למעלה י' טפחים – הרי הוא יכול לשמש כמחיצה. אבל כמה מביני דבר טענו שגדרי דין זה מורכבים הם, וטוב עשו שלא סמכו על כך, אלא טרחו ובנו עירוב מהודר כראוי וכיאות [עי' משנ"ב סי' שמ"ה – דרשו הערות, 7,6, ובסי' שס"ג סעיף ע"ו].
לא רק סיפור חד פעמי!
ואם נתפוס שיחה קצרה עם המבוגרים שבינינו – נשמע שבמהלך חייהם נתקלו [ונתקעו…] רבות בהלכות אלו, אם בנסיעות לארצות ניכר לצורכי נישואי הצאצאים, או בנסיעות לקברי צדיקים באירופה, ואף – בשבתות גיבוש משפחתיות ביישובים נידחים, כאשר נושא העירוב גרם כאב ראש לא קטן – כבמעשה דלעיל, ואז, כשהשעה של ערב שבת דוחקת, כשחייבים לאלתר פתרונות בזק, מפלח הכאב על חסרון הידיעה – עשרת מונים.
ההזדמנות לפתחנו
וכמה אקטואלי מעשה זה, כעת אשר כלל ישראל מתחילים בלימוד הלכות עירובין במסגרת "דרשו", עמוד משנה ברורה ליום, בשילוב הערות הנוגעות למעשה בצידי הדף, לצד ביאורים להעצמת ההבנה ובהירות הדברים. לימוד זה אשר מעטים ממשמשים בהם – צריכים הזדמנות מיוחדת
והנה – הגיעה זו לפתחינו, האם נטרוק את הדלת?! זה הזמן! אם לא עכשיו – אימתי?!
1/264