השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
באלו תנאים מותר לשפוך מים לבור ביוב הנמשך מחצרו לעבר רה"ר? • מהי שיטת הרמב"ם בזה? • האם מותר לשפוך מים לביוב הממשיך מחצרו לכרמלית? • ומה הנפק"מ לנו לפי השיטה שאין חילוק בין אם הביוב נמשך לכרמלית לבין אם הוא נמשך לרה"ר? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שנ"ז סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
ביוב בחפירה בתוך האדמה שעשוי לקלוט לתוכו מי שופכין, שהקצה של אותו ביוב בתוך החצר, וההמשך של החפירה יוצאת לרה"ר, בכדי שיהיה מותר לשפוך אליו מי שופכין, צריך שיתקיימו ב' תנאים:
א. ד' אמות של הביוב הסמוכות לחצר יהיו מכוסות בכיסוי כל שהוא.
ב. שאותם ד' אמות יהיו ראויות לבלוע לתוכם את מי השופכין.
ובזה הם קובעים מקום לעצמם ונחשבים למקום פטור, וממילא, כאשר הוא שופך את המים לתוך קצה הביוב הנמצא בחצר, המים יכולים להיספג בד' אמות הראשונות הסמוכות לחצר, ואין הכרח שהם ימשיכו הלאה לכיוון רה"ר.
הרמב"ם חולק, ולשיטתו, אסור לשפוך לתוך הביוב גם אם מדובר בביוב שבוודאי המים יבלעו בהיתר, ואפילו אם אורך הביוב בתוך החצר הוא מאה אמה כך שכאשר הוא שופך בתוך החצר וודאי הם יבלעו בתוך החצר ולא ימשיכו הלאה, ויש גם מאה אמה שממשיכים לרה"ר, בכ"ז אסור לשפוך להדיא לתוך הביוב, אלא ישפוך לחצר, ומאליהם הם נשפכים לתוך הביוב.
כל מה שאסר הרמב"ם, הוא רק כאשר המשכו של הביוב יוצא לרה"ר, אבל אם הביוב ממשיך לכרמלית, מותר לשפוך לתוכו אפילו להדיא, שהרי כרמלית הוא איסור דרבנן, ולא גזרו בזה, ומק' המ"ב, מה הנ"מ לנו הרי אנחנו לא פוסקים כהרמב"ם אלא כהשיטה הראשונה, שכאשר יש ד' אמות מכוסות, מותר לשפוך להדיא לתוך הביוב, ומאי נ"מ אם המשך הביוב יוצא לרה"ר או לכרמלית? ומת', שיש נ"מ, באופן שאותם ד' אמות לא ראויות לבלוע אלא מצופות בעצים, שאם המשכו של הביוב הוא לרה"ר, אסור לשפוך להדיא לתוך הביוב, אבל אם הביוב ממשיך לכרמלית, מותר.
י"א, שאין חילוק בין כרמלית לרה"ר, ונ"מ לנו בזה היא, באופן שהביוב לא ראוי לקלוט, או שהביוב אינו מכוסה, או שהחצר קטנה, שלאותם י"א, אסור לשפוך מי שופכין לחצר קטנה גם כאשר היא סמוכה לכרמלית, וכן אסור לשפוך לתוך ביוב כאשר הד' אמות לא מכוסות, וגם כאשר הוא ממשיך לכרמלית, וכל החומרא של הי"א, היא דווקא בכרמלית שהיא בתוך העיר, שאנשים יחליפו בינה לבין רה"ר, ואפילו בזמן הזה שאין לנו רה"ר, אבל אם הביוב ממשיך לחצר שאינה מעורבת שזה רק איסור דרבנן, מותר לשפוך סאתיים של מים לחצר שאין בה ד' על ד' אם היא סמוכה לחצר שאינה מעורבת, ואפילו אם הוא יכוון שהמים יצאו לחצר השנייה, הוא יעבור רק על איסור דרבנן.
אם הצינור למעלה מי', שהמים עוברים לכרמלית דרך מקום פטור, יש להקל אפילו לשפוך לתוך החצר, כי גם אם המים יגיעו לכרמלית, אבל הם עוברים דרך מקום פטור.