ברוך ה', לאחר תקופה ארוכה שהורינו המבוגרים נאלצו להסתגר לבדם בביתם ללא גואל ומבקר, כולל ליל הסדר וחג הפסח, פורסמו ההנחיות המקלות של משרד הבריאות, לפיהן מותר כבר לקפוץ לביקור, בכפוף לתנאים מסויימים ושמירת כללי זהירות נדרשים.
ללא ספק, רוב רובם של הילדים המסורים כבר 'מימש' את הזכות הזו, שהיא כמובן גם חובה ממדרגה ראשונה, ומצווה גדולה מאין כמותה. אבל אם אתם מהמעטים שעדיין לא עשיתם זאת – אתם מוזמנים לקרוא את המכתב דלהלן, שפורסם (בשינויים קלים) במדור 'השגחה פרטית' בגיליון 'טיב הקהילה':
"באחד הימים האחרונים הודעתי לחברותא כי לא אוכל להגיע ללימוד המשותף, כיוון שאני נוסע ירושליימה לבקר את הוריי…
"החברותא תמה, הרי מדובר בשריפת זמן של שש שעות לפחות?!
"הסברתי לו שכיבוד אב ואם לא נכנס למושגים של שריפת זמן, שהלוא כל רגע זה מצווה מדאורייתא…
"שעתיים בערך לקח לי כל כיוון עם האוטובוסים, ושעתיים ישבתי ושוחחתי עם שני הורי בשמחה ובנחת. הוריי, שבעקבות הקורונה לא ראו תקופה ארוכה את ילדיהם, שמחו כל כך והיו מאושרים… וזאת אפילו שאנו משוחחים מדי יום טלפונית, אינה דומה שמיעה לראיה…
"גם אני נהניתי מזמן האיכות עם ההורים וקשה היתה עלינו הפרידה…
"והנה החברותא מתקשר להודיע שמשמים התגלגל שנסעתי, כי בדיוק קיבל טלפון מגיסו, שהחליטו פתאום שאפשר למול את בנו והוא היה חייב ללכת, כך שהחברותא ממילא הייתה מתבטלת…
"שיתפתי את החברותא בשמחה הגדולה שהיתה להוריי מהביקור, ובחשיבות המצווה, בפרט בימים אלו שמותר לבקר (כמובן לפי הכללים). ההורים שלי הם ב"ה אנשים עסוקים מעל לראש, ובכל זאת הם שמחו כל כך, כל שכן הורים שעסוקים פחות, עד כמה חשוב ללכת ולבקר אותם בפועל. ממש שאין מצווה כדוגמתה…
"החברותא התקשר למחרת והודיע, שבעקבות דבריי קיבל גם חשק לבקר את הוריו… אך הוא מתלבט מתי לקיים את הביקור, מכיוון שאינו רוצה לבטל את חוק הלימוד פעמיים ברצף.
אמרתי לו, שאם הוא קיבל חשק לכך – שייסע מיד, ולא ייתן ליצר לערבב אותו ולהניאו מהמצווה החשובה הזו…
"הוא נסע, והוריו אכן שמחו מאוד. הוא באמת לא שיער עד כמה חשוב הביקור הזה להורים…
"את שעות הלימוד החסרות שלנו השלמנו ברוך ה' גם כן בדרך השגחה: החברותא של הבוקר הודיע לפתע על ביטול הלימוד לאותו יום, וכך יכולתי להשלים את השעות החסרות עם החברותא של אחר הצהריים, בחסד עליון.
"חשוב שהקוראים ישימו אל ליבם את חשיבות השיחות והביקורים אצל ההורים – שוב, כמובן לפי כל הכללים. אנו רגילים שההורים עוזרים לנו, חשוב אפוא שנשים לב שגם הם זקוקים לנו, ובפרט בזמן הזה לאחר ששהו לבדם זמן כה רב".
1/637