שעה קצרה לאחר מכן. כשהיא מתחילה להעמיד את הבית להכניס את השבת, ישב הוא בין מזוודות הטיסה הפעורות לרווחה, ובעמל המוח והמחשבה, עבר וסיכם חומר לימוד שני החודשים והעלה אותם על גבי הכתב בדפי המבחנים שלפניו

בס"ד

סדרת שיחות עם חברי מסגרת מבחני 'דרשו'

הרה"ח אהרן כהן

רבות הובא במסגרת השיחות המיוחדות עם נבחני 'קניין ש"ס' בפרט ובכלל נבחני 'דרשו' החשובים, על התועלת הרבה שהם מקבלים מעצם הצטרפותם למסגרת המבחנים המדרבנת, כשכל אחד בלשונו ובסגנונו תיאר שרק בזכות זה, זוכה וגם בימים קשים או לא רגילים שומר הוא על קביעתו בתורה ללא שום ויתור חס ושלום.

אך נראה שבחודשיים האחרונים, הדבר ניכר והתנוסס לעין כל; אלפי אנשי חיל חברי 'דרשו', שבזכות חברותם במסגרת המבחנים המדרבנת עמלו והתייגעו אף בימים-לא-ימים שכאלו, והצליחו ועשו פרי ונבחנו כהרגלם גם במבחן החודשי. כן, היו רבים שנבחנו בפעם אחת על לימוד של חודשיים, ובמילים פשוטות, הם נבחנו במבחן אחד על ששים דף!

בבחינת אהבה מקלקלת השורה, היות שלרגל המצב המיוחד, לא היתה היכולת לעשות את המבחנים כסדר, הרי כל משטח לכתיבה כשר ומוכן היה לשימוש תלמידי החכמים; תחנות האוטובוס, חצרות בתים שבעליהם ראו לעצמם הזכות לארח את הנבחנים החשובים, אלו ודומיהן היוו אכסניה זמנית להמשך השמירה על ההתקדמות בתורה.

וכאן עלינו להבהיר; ברור שאין הלימוד בחודשיים האחרונים ברמת הלימוד הרגיל, בתוככי בית המדרש הקבוע עם החברותא המוכרת לצד ספרי המפרשים והמבארים וכדומה. אך דווקא בגלל כך, עולה ומתנוסס כוחה וסודה של השייכות וההתחברות למסגרת מבחנים, המדרבנת ומסייעת לכל לומד לפי דרגתו לשמור ולהצליח בקצב הלימוד להמשיך התקדמותו בלימוד ובידיעת התורה.

מוסף ונעלה על כל זה הוא ה'מבחן המסכם' הראשון. היה זה ביום ששי האחרון, בו אלפי מנבחני ב'דף היומי' שזכו ונבחנו כבר ארבע חודשים על לימודם, זכו להגיע ליום זה, בו השתתפו ב'מבחן המסכם' על מאה ועשרים דפי גמרא! במבחן נכלל חומר הלימוד מתחילת מסכת ברכות עד דף נ"ח בשבת, כשבמבחן אחד של ששים שאלות, עברו הלומדים הנבחנים וסיכמו במוח ובכתב את מאה ועשרים הדפים בסקירה אחת.

סיפורים מפעימים ומרגשים הגיעו על חבר הנבחנים החשובים, כמו הרב יהודה ז. שישב ביום חמישי לפני המבחן משעה תשע וחצי בבוקר עד עשר וחצי בלילה בבית מדרש בירושלים, ובמשך שלש עשרה שעות רצופות (להוציא מנחה-מעריב שהתקיימה בצדי בית המדרש) ישב ועבר על מאה ועשרים דפי הגמרא! או הרב אברהם ר. שישב ב'ליל ששי' שלפני המבחן ועבר על כל מסכת ברכות…
יפה הגדיר זאת אחד מתלמידי החכמים בירושלים הרה"ג ח. מ. ק. שבמילים ספורות ומדודות ביטא את התועלת הרבה אותה היא מרגיש בזכות השתתפותו במסגרת המבחנים "בזכותכם לא הסחתי דעתי מהגמרא בכל התקופה הזאת!!!".
מדהים ומרגש עד דמעות (כפשוטו) הוא לשוחח עם אנשים שזכו בפעם הראשונה בחייהם להשתתף ב'מבחן המסכם'; כל הלילה בליל שבת לא נרדמתי, בסוף, בשבע וחצי בבוקר נרדמתי. שיתף הרב אהרן ש. מקרית גת: "פשוט הרגשתי עצמי מאושר. לזכות לדעת מאה ועשרים דף"….

—

ומכאן לשני סיפורים אותנטיים אותם זכיתי לשמוע מפי בעלי-המעשה, המבטאים את רצינותם ומסירותם של הנבחנים החשובים לשמור על ההשתתפות בעקביות, יהיה מה שיהיה, כשהם מבקשים להסביר ולהטעים, שזהו סוד ההצלחה, העקביות הבלתי מתפשרת; לימוד יומיומי, לצד ההשתתפות במבחן בלי דילוגים.

בליל ששי בשעות לפנות בוקר זה היה.

ישירות מהנחיתה בשדה התעופה הוסעו ב'משמר כבוד' ל'מלונית' בירושלים עיר מגוריו, לבידוד ובידוק כפי ההנחיות.
טיסה ארוכה הייתה מאחוריו, מניו-יורק עד לישראל בתוספת הפרשי שעות מתישים, אך הוא עדיין תלוי היה בין שמים לארץ. עוד שעה ספורה יוחלט, האם יוסעו ויוסגרו בביתם או שלצערם יצטרכו לשהות שבועיים ימים ב'כלוב של חמש כוכבים', אך אז נצנצה הגבורה היהודית.

טלפון קצר לידיד שהופתע לגמרי מהבקשה המוזרה. אשמח מאוד באם תוכל לפנות למוקד המבחנים ולקחת משם שני מבחנים, כבר נראה בהמשך, מה יוחלט לגבי, היכן אשהה, עדין יכול להיות, שבעוד דקות ספורות יביאו אותי הביתה…

שעה קצרה לאחר מכן. כשהיא מתחילה להעמיד את הבית להכניס את השבת, ישב הוא בין מזוודות הטיסה הפעורות לרווחה, ובעמל המוח והמחשבה, עבר וסיכם חומר לימוד שני החודשים והעלה אותם על גבי הכתב בדפי המבחנים שלפניו.

בסיפוק ואושר, הניח את המבחנים בחזרה מאחורי הדלת, כשבקול צוהל, התקשר לידידו שנית ומבקש את סליחתו על הטרחה המיוחדת, להעביר המבחנים בחזרה למוקד המבחנים.

ומכאן לעוד סיפור, לא פחות מרגש מקודמו;

קולו נשמע קצת בוגד בו, כשהעביר את התרגשותו.

"כל השבת הרגשתי את עצמי בעננים", ניסה ר' ישעי' ה. להעביר את תחושתו, "אך רק בשבת אחרי הצהריים קלטתי איזו 'השגחה פרטית' היתה לי ולכל הנבחנים.

"האמת", מקדים הוא, "באם היית אומר לי לפני שנה שאבחן על 30 דף כל חודש, אפילו לתגובה לא היית זוכה. פשוט, זה היה נשמע לי מופרך ודמיוני לחלוטין. הרי רק על העקביות ללמוד כל יום את הדף, נלחמתי כל הזמן. אז גם להבחן על החומר?
"אך מה לעשות", ממשיך הוא בסיפוק, "מים שחקו אבנים, עוד סיפור על נבחן שמצליח, עוד ראיון עם יהודי מלא בסיפוק, עוד כתבה על נבחני 'קניין ש"ס' המאושרים שבעם. כל אלו מלווים במעמדי הסיומים המיוחדים בכל רחבי תבל גרמו לי להחליט; אני קופץ למים.

"בתכל'ס זה לא כזה קשה, קבעתי לעצמי חברותא נוספת כחזרה יומית, לצד עוד חברותא שבועית של שעה וחצי בכל שבת ל'חזרה שבועית', כה, ברוך השם אני זוכה ומרגיש בעצמי את האושר והסיפוק של להיבחן על הלימוד החודשי.
"כעת מגיעה ה'השגחה פרטית'", משמיע הוא את קולו. "עם 'כל הכבוד' לכל הנ"ל, יש דברים שהם מחוץ לתמונה, ידעתי בהחלט לעצמי. אני מצליח ללמוד ולהיבחן על שלושים דף כל חודש, אבל עד כאן. להמשיך ל-120? זה כבר לא. אחרי ולפני הכל, אני לא מהאברכים בעלי הכישרונות וכדומה.

"אך כעת זה קרה. ביום ששי האחרון פרשת 'אמור', מחמת ה'וירוס', רבים ואני בתוכם זכינו ונבחנו כעת, על שני מבחנים, כשבסך הכל, נבחנו על ששים דף. הלכתי למוקד בכולל 'חזון איש' בעירנו בני ברק, התיישבתי שם באיזה חדר שקט ומילאתי את שני המבחנים.

"מה אומר ומה אדבר, את הדרך הביתה לא הלכתי, רצתי בצעדי ריקוד… אני! זכיתי להבחן ששים דף בפעם אחת!!! לא ידעתי נפשי משמחה…

"ביום השבת הפנמתי את הרעיון; בלא מדי הרבה מחשבה, הצלחת להיבחן על ששים דפים! נו, אולי אתה יכול גם מאה ועשרים?
"תפילתי", סיים בסיפוק מאופק. "שאצליח לעבור ולרענן את הדפים בזיכרוני, ובסייעתא דשמיא השבוע ביום ששי, אזכה לענות גם על זה; אכן, אני יכול!"

לסיום וקינוח אציין; השעון הראה על 12:37 בצהרי ערב שבת בהר-בחוקתי, כשבצג הטלפון, נראה המספר המוכר והמיוקר. 'כן', התחלתי את השיחה, מחכמה לשמוע את דבריו. מפחד להתאכזב…

"הודו להשם כי טוב". נשמעה התרגשותו חוצה כבישים וערים עד ביתי. "אני לא מאמין. אני. ברוך השם, אני נבחנתי על מאה ועשרים דפים בגמרא!"

'אשריך. אני מקנא בך!', היו המילים היחידות שהצלחתי להוציא…

לשליחת תגובות לכותב המאמר, כתבו ל: [email protected]