״אשר ישים האלוקים בפי אותו אדבר״ (כב לח)
רבנו הגר"ח קניבסקי שליט"א מרבה לצטט פסוק זה כהסבר לתשובות שונות הניתנות לאותן שאלות, ופעמים שאף נראות כסותרות אחת את השניה. ונביא כאן כמה עובדות.
הגיע יהודי ואמר לרבנו כי אינו מרגיש תחושת שובע, וכמה שאוכל נשאר רעב, ואינו יודע לשית עצות בנפשו. רבנו בירכו בחום והורה לו להקפיד לעשר את האוכל שהוא אוכל ולא להסתפק בלסמוך על מערכות הכשרות.
והנה בסוף קבלת הקהל באותו יום הגיע יהודי נרגש ושח בהשתוממות, כי הגיע שבוע שעבר לרבנו מודאג ותינה בפניו את צרתו: ״בני אוכל ללא הפוגה ואינו מגיע לתחושת שובע!״ ורבינו השיבו: ״כדאי שתבדקו את המזוזה״. בלי שהיות שלח האב את המזוזה לבדיקה. למרבה התדהמה, הבדיקה העלתה טעות 'מוזרה' ביותר בנוסח המזוזה: במקום ״ואכלת ושבעת״ נכתב בטעות ״ואכלת ואכלת״…
סיפור אחר מעניין במיוחד זכור לי, בשני אנשים שהגיעו ממש כמעט בזה אחר זה, והתלוננו כי הם סובלים מחרדות ופחדים, לראשון אמר רבנו כי אם ילמד תורה יסורו ממנו כל הדאגות, וציטט בפניו את הנאמר באבות דרבי נתן: ״רבי חנניה סגן כהנים אומר כל הנותן דברי תורה על לבו מבטלין ממנו הרהורי חרב, הרהורי רעב, הרהורי שטות… שכן כתוב בספר תהלים על ידי דוד מלך ישראל: 'פקודי ה' ישרים משמחי לב מצות ה' ברה מאירת עינים'…״. ולאדם השני אמר רבנו, שיתפלל, וכשהתעקש מה לעשות, אמר לו שילמד חובת הלבבות שער הביטחון.
עוד דוגמא בולטת זכורני, אדם אחד שפנה לרבנו לקראת סוף חודש אלול ושאלו למתי עדיף לקבוע טיפול רפואי שעליו לעבור: לפני ראש השנה או אחריו. השיב לו רבנו: ״עדיף לערוך את הטיפול אחרי ראש השנה, כי בראש השנה נידונים מחדש״.
ולאחר שבא לשאול באותה תקופה שצריך לעבור בדיקות רפואיות שנועדו לברר אם יש בגופו ממצאים מדאיגים ורוצה לדחות את זה בכמה חודשים, אמר רבנו אמר לא לדחות אלא להזדרז. ״לפחות, שהרב יברך שלא ימצאו כלום בבדיקות״, ביקש האיש. ״לא כך מבקשים״, תיקן רבנו את ניסוח דבריו. ״לא טוב לבקש שלא ימצאו – הרי אם יש משהו רע חלילה, צריך למצוא אותו! אלא נברך שבמציאות לא יהיה כלום!״ (ידידי יושר).
ומן הראוי להביא מה שכותב רבנו בספרו 'ארחות יושר' בערך ״רוח הקודש״': ״ראינו הרבה פעמים אצל הגדולים שלאחד עונים כן ולשני עונים שיעשה להפך, וזה הכל לפי מה שנותנין מן השמים בפיו מה לומר. וזה גם כן מעין נבואה קטנה, כמו שכתוב: את אשר ישים ה׳ בפי אותו אשמור לדבר. ויש הרבה פעמים שברכת חכם ועצתו מתקיימת משום שמתכוון לשם שמים. ויש לפעמים שהברכות והעצות מתקיימות בזכות השואל שמאמין באמונה שלמה שמילת החכם מתקיימת, ובזכות זה באמת מתקיים, ואם לא היה מאמין בזה בלב שלם באמת לא היו מתקיימים בו. ודבר זה מתחלף לפי השואל, ודבר זה ראינו כמה פעמים אצל גדולי ישראל. וירא שמים שסומך כל דבר על החכם ושומע לו לכל אשר יאמר, יש לו סייעתא דשמיא שנותנין להחכם בפיו מה לומר לו ועצותיו מצליחין בדרך כלל״.
(דברי שיח בלק תשע"ח)