שנה שירדו בה הרבה גשמי ברכה

ח' ניסן תש"פ - סימן תס"ז- סעיף ג'- סעיף ד'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם מותר לאפות מצות מחיטים שהעלו צמחים כתוצאה מירידת גשמי ברכה מרובים ?ועל איזה עניין צריכים להזהיר את המוכרים? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תס"ז סעיף ד' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אומר השו"ע, שנה שירדו בה הרבה גשמים, וחלק מהשיבולים העלו צמחים מחמת הגשמים, אם לא רואים בחיטים סימני חימוץ, לא חוששים לאסור את שאר החיטים, כיוון שהולכים אחרי הרוב, ורוב אינם מחמיצים, וגם בערימות שמוצאים חיטים שנרטבו, אנחנו לא אוסרים את כל הערימה, ולא אוסרים את החיטים שבבטן הערימה, כי אולי הגשמים לא הגיעו לשם, וגם אם הגיעו הגשמים לשם, אולי הם לא הספיקו להחמיץ, ומ"מ, אם הוא רואה בחיטים שלפניו שיש בהם מצומחים, גם השו"ע מודה שצריך לבדוק אם יש שישים בחיטי ההיתר, מול החיטים המצומחות.

כשמוליכים את החיטים למכור, והגשמים יורדים על השקים עד שהשק כמעט כולו שרוי במים, וגם החיטים נתלחלחו, החיטים אסורות מדינא לפסח, כיוון שהדבר נגלה לעיניים שהחיטים רטובות, וצריכים להזהיר על כך, כיוון המוכרים אינם מקפידים על זה שהרי רובם אינם בני תורה, וגם צריך להזהיר למוכר תבואות בשנה שרבו גשמים או שירדו מים על השקים, שראוי ומחויבים למכור את התבואות כדין חמץ, כיוון שהתבואה הזאת היא חמץ שירדו עליה גשמים.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן