סיפר הגה"צ אב"ד סאנטוב שליט"א: בעיר ווילחאוויץ, כשהרה"ק בעל 'אמרי חיים' מוויז'ניץ זי"ע כיהן בה כרב, עוד בחיים חיותו של אביו הרה"ק בעל 'אהבת ישראל' זי"ע, התגורר בה החסיד המפורסם ר' מרדכי חנא פוקס ז"ל. יום אחד לאחר התפילה נחלש ר' מרדכי חנא והתעלף. כשעוררוהו מעלפונו, ניגש אליו ה'אמרי חיים' ואמר לו שהוא גוזר עליו בגזירת מרא דאתרא שיאכל כל יום לפני התפילה, כדי שיהא לבו חזק ויהיה לו כח להתפלל.
ה'אמרי חיים' הוסיף ואמר לו: אם קשה לך לקבל את דבריי, אזי בפעם הבאה כשתשהה בגרויסווארדיין אצל אבי ה'אהבת ישראל', תשאל אותו כיצד להתנהג.
תיכף ומיד נסע ר' מרדכי חנא לגרויסווארדיין, ושאל את ה'אהבת ישראל' כיצד להתנהג. אמר לו ה'אהבת ישראל': "אם המרא דאתרא הורה לך לאכול קודם התפילה, מוכרח אתה לקבל את דבריו ולאכול כל יום לפני התפילה". ומאז היה ר' מרדכי חנא מתנהג כן כל ימי חייו וטעם משהו קודם התפילה.
שנה אחת חל ערב פסח בשבת, ובאותה שבת התפללו תפילת שחרית בשעה מוקדמת כדי שיוכלו לסיים ולאכול את החמץ קודם הזמן. לפתע ראו החסידים ששהו בבית המדרש את ר' מרדכי חנא כשהוא מתרוצץ מפינה לפינה ומחפש דבר מה. ניגשו אליו ושאלו אותו: "ר' מרדכי חנא, מה אתה מחפש?" השיב להם ר' מרדכי חנא שהוא מחפש איזו חתיכת חמץ כדי לאכול. הסתכלו עליו החסידים בתימהון ושאלוהו: "מפני מה אתה צריך כעת חתיכת חמץ?" השיב להם ר' מרדכי חנא: "כי כך ציווני הרבי, שהנני חייב לאכול משהו קודם התפילה".
חייכו החסידים, ואמרו לו: "ר' מרדכי חנא! לא זו היתה כוונת הרבי. כוונתו היתה על התפילות שמתפללים בשאר ימות השנה, שכן בדרך כלל כשמסיימים להתפלל בשעה מאוחרת, אז הלב חלש, וכדי שלא יחלש לבך הורה לך הרבי לאכול עוד קודם התפילה, אמנם כעת שמתפללים מוקדם, ואין כמעט חתיכת חמץ בנמצא, על היום הזה – בודאי לא התכוון הרבי שתאכל".
כששמע ר' מרדכי חנא את דבריהם, התחיל לצעוק עליהם ואמר: "דרייט מיר נישט ביים קאפ (אל תבלבלו לי את הראש), אל תעשו בעבורי חשבונות מה היתה כוונת הרבי. הרבי הורה לאכול קודם התפילה וחייבים לציית, לא צריכים להיות אויבער-חכם!"…
ישנם אנשים מסויימים שעושים חשבונות (וכמו שכבר המליצו המושלים ברמז על אנשים כאלו את הפסוק (קהלת ז', כ"ט): 'לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלקים את האדם ישר, והמה בקשו חשבונות רבים…): "לא התכוונו לאנשים צעירים", "לא התכוונו לאנשים בריאים", "לא אלי התכוונו"… לא צריכים להיות אויבער-חכם. צריכים להתהלך בתמימות. "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". מה שכל גדולי ישראל הורו לעשות, צריכים לקיים כראוי ובלא שום חשבונות.
(נעם שיח)