יום הפורים במחיצת קדשו של מרן הרה"ק בעל 'ויואל משה' מסאטמאר זצוק"ל, היה נחגג תמיד בשמחה עילאה. כטוב לב המלך ביין, היו נשפכים מפי קדשו חידושים נפלאים ומאירים בהלכה באגדה ובדרוש, כדרכו בקודש לשוט באהבים בכל מקצועות התורה, לצד ברכות וישועות רבות שהרעיף על ראשי עם הקודש בשמחת היום.
בעת 'משתה היין' ברוב עם בחצר הקודש סאטמאר, היו משמחים את ישראל קדושים בכל המנהגים המקובלים, הן במינוי 'פורים רב' כדת וכדין, ובהעמדת 'בדחן' [גראמער] שיחרוז ברון שיר ושבח של אותו פורים רב, וכן בעריכת 'פורים שפיל' לכבודו של יום, כל שנה לפי עניינה ואופייה.
שנה אחת באמצע הטיש, בתוקף שמחת פורים הגדולה, עלה תלמידו הנאמן המשב"ק הרה"ח רבי יוסף אשכנזי זצ"ל על שולחן הקודש, ולאחר שקיבל את רשותו של הרבי, החל בחכמה ומיומנות מיוחדת 'לחקות' [נאך מאכען] את פעולותיו ותנועותיו של הרבי הק' בעצמו בתפילותיו ובלימודו ובעריכת השולחנות וכדומה… כאשר ברוב דבקותו וקרבתו לרבו היה בקי בהם היטב, וכך היתה זו 'הצגה' מושלמת…
הקהל כולו נהנה מן ה'קונץ' הנאה, לכבוד שמחת פורים. אך הרבי הקדוש, החל בוכה מאין הפוגות לנוכח ה'הצגה' היפה והמשובחת של ר' יוס'ל… כראות ר' יוס'ל-גבאי את בכיותיו הרבות של הרבי, נכנסו בלבו הרהורי חרטה, שמא לא עשה כהוגן בהצגה שכזו, ואולי התערב בה שמץ של 'עזות פנים'… בהתלוותו אל הרבי בדרכם לביתו נאווה קודש, השיח את אשר על לבבו, שהוא נבוך ומסופק אם נהג כהוגן, שאף כי שאל את רשותו של הרבי בטרם עלה להציג, שמא ואולי פגע בכבודו של הרבי?
אך הרבי הקוה"ט ביטל תיכף את חששותיו במחי יד, ובבת שחוק על שפתי קדשו אמר: הן אמנם 'מחקה' אתה את 'יואליש' מצוין! – אך אני כשלעצמי בכיתי על כך, משום שחוששני מאוד שמא גם 'יואליש' עצמו מחקה את 'יואליש'… [יואלי'ש מאכט נאך יואלי'ש]. דהיינו, שלאחר שפעם אחת התפללתי וערכתי השולחן כך בתנועות והפעולות הללו, כפי שהצגת עתה בטיש, הרי אני ממשיך ומתפלל ועורך השולחן באותן ופעולות… ושמא אין זאת אלא 'חיקוי' כמצות אנשים מלומדה, מאחר שהורגלתי כך להתפלל וכו', אבל אין זה בשלמות האמת, רק 'יואליש מחקה את יואליש' תמיד, והריני עדיין רחוק מן האמת!… – ועל דא ודאי קא בכינא!
ומי יבוא בסוד קדושים,שהכתוב מעיד בהם (תהלים נ, ג) "וסביביו נשערה מאוד", בודקים ומחפשים בדקי לבבם, ומחשבים חשבון נפשם תמיד כיצד להתהלך לפני האלקים בתמימות ובלבב שלם.
(מתוך גיליון 'טיב הקהילה' ויקרא תשע"ט)
