לקראת העלייה לשיעור א' בישיבה גדולה, התכנסו כאלפיים בני ישיבות מכל רחבי הארץ ביום חמישי האחרון לכנס השנתי 'סדר הכנה' שנערך זו השנה השביעית ע"י 'דרשו', בראשות מרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור שליט"א, לשמיעת דברי הדרכה מגדולי ראשי הישיבות והמשגיחים, לנוכח המהפך הצפוי בחייהם בתקופה הקרובה, והמעבר מלימודם בישיבה קטנה לישיבה הגדולה.
במהלך הכנס הגדול הוקרא שוב מכתבו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שליט"א מהשנה שעברה לבחורים הצעירים העושים את דרכם בראש חודש אלול הקרוב לשערי הישיבה הגדולה.
"כבוד בני הישיבות הקדושים המתאספים לכינוס הכנה לקראת עלייתם ללמוד בישיבה גדולה, ע"י ארגון דרשו, ה' עליהם יחיו.
כתבו התוס' בכתובות (ס"ג) דדרך הוא בהולך ללמוד שנעשה אדם גדול, ואתם שאתם זוכים לעלות ללמוד בישיבה גדולה אשריכם ואשרי חלקכם.
רק שכל אחד צריך לדעת שנברא לשמש את קונו לפי הכוחות שלו, ובוודאי שלא לכל אחד יש את אותו הכח כמו לחברו, ואם לא יסתכל על השני יהיה מאושר ויוכל לעלות ולהיות ת"ח וירא שמים.
ונזכה שכל אחד יזכה להחדיר תורה ויר"ש בלבו, ויזכה לעלות בתפארת לישראל".
דברי פתיחה נשא הגה"צ רבי דוד הלל שליט"א מנהל רוחני דישיבת ברכת אפרים אשר ריגש את הבחורים מסיימי הישיבו הקטנות בדבריו, אודות גודל המעמד וגודל השעה בעולתם לישיבות הגדולות והאתגר הגדול העומד בפניהם לעת הזאת כאשר כל אחד ואחד יכול להיות גדול בישראל ולצעוד בדרך העולה למימוש שאיפה טהורה זו.
בהתרגשות רבה האזינו המשתתפים ברוב קשב לדברים שנשא ראש ישיבת פוניבז' מרן הגאון הגדול רבי גרשון אדלשטיין שליט"א שהקדיש את דבריו לדרכי קנין התורה בישיבות הגדולות. שנינו באבות פרק ששי שהתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים, ובהם שימוש חכמים, דיבוק חברים, ופלפול התלמידים, וכן בגמרא (תענית ז, א) הרבה למדתי מרבותי, ומחברי יותר מרבותי, ומתלמידי יותר מכולם. והנה בגמרא מוזכר רק מרבותי מחברי ומתלמידי, אבל בפרקי אבות כתוב יותר מזה, "שימוש" חכמים, "דיבוק" חברים, "ופלפול" התלמידים. שימוש הוא להקשיב טוב למה שהרב אומר, ולשאול אותו בדיוק מה התכוון, דיבוק חברים הוא שכל אחד עוזר לשני ומסביר לו עד שיבין, ופלפול התלמידים הוא הרב עם התלמיד. ובאמת בכל ישיבה וישיבה יש תלמידים חברים ורבנים, לא רק רב ממש, אלא יכול להיות שני חברים, שני בחורים, שאחד בעל כישרון יותר מחברו, וכשלומד עם החבר שחלש ממנו, הרי הוא הרב, ואותו החבר הוא תלמיד, והחבר עושה אצלו שימוש חכמים, ואם שניהם שווים זה דיבוק חברים. בכל מקום יש כאלה וכאלה. בעזרת השם כל אלו שמסיימים את הישיבה קטנה ונכנסים לישיבה גדולה, שיזכו לקיים את השימוש חכמים ודיבוק חברים ופלפול התלמידים, ובעזרת השם כולם יצליחו ויהיו גדולי תורה!
משא הדרכה מרכזי נשא ראש ישיבת סלבודקא הגאון הגדול רבי משה הילל הירש שליט"א, אשר ריתק את המשתתפים הצעירים שעה ארוכה בדברי הדרכה מפורטים ונמרצים, בהקיפו מגוון רחב מהקשיים הניצבים בפני בחור העולה מישיבה קטנה לישיבה גדולה, כולל הצורך בהתמודדות עם חברה חדשה, בנייה מחודשת של המעמד, אפשרות של ירידה במעמד מצד מי שהיה מהמצוינים ביותר בישיבה קטנה, ובבוא לישיבה גדולה עלול למצוא את עצמו הרחק מהמקום הראשון אליו הורגל עד כה.
בדבריו הנרגשים הביא ראש הישיבה רעיון עמוק משמו של רבי אברהם גרודזינסקי, המשגיח האחרון בישיבת סלבודקא לפני השואה הנוראה. ראש הישיבה הזכיר את דברי הגמרא על המחלוקת בן רבי ואנטונינוס בשאלה ממתי מגיע היצר הרע לאדם, האם משעת יצירתו או משעת לידתו, ואנטונינוס הוכיח לרבינו הקדוש שהיצר הרע מגיע בשעת לידתו כי אם היה קודם, היה מבעט ויוצא לפני זמנו.
"לכאורה יש לתהות, יש לו לצאת לפני זמנו? וכי בחוץ מחכה לו משהו יותר טוב? מה חסר לו בפנים שהוא רוצה לצאת החוצה? אלא אומר רבי אברהם גרודזינסקי הי"ד, שלכל אדם יש יצר הרע מיוחד של 'חירות'. כל אדם רוצה להיות עצמאי, להיות בן חורין, להחליט לעצמו ולא לקבל תכתיבים מאחרים. אבל צריך לזכור שזה יצר הרע. צריך לדעת שזה הרס וחורבן עצום לאדם שאינו יודע לקבל מרות מהוריו, מהר"מ, מהמשגיח או מראש הישיבה.
בהמשך דיבר ראש הישיבה על עניין השאיפות, והדריך את הבחורים לשכח מכל מעשיהם בעבר בציינו כי הישיבה הגדולה היא עולם חדש לחלוטין שאינו תלוי בכלל בשאלה מי היה תלמיד טוב בישיבה קטנה וכו': "תשכחו מהעבר שלכם, בואו לישיבה גדולה עם כל השאיפות הגדולות ביותר ורק כך תצליחו בס"ד להיות גדולים בישראל".
משך שעה ארוכה ריתק המשגיח הגה"צ רבי אורי וייסבלום שליט"א את הבחורים בדבריו היוצאים מהלב, ובסגנונו הבהיר והמיוחד, בהסבירו כי 'ישיבה גדולה' היא לא ישיבה בה יש מאות או אלפי בחורים, וגם לא ישיבה בה לומדים בחורים מבוגרים יותר אלא דווקא ישיבה שבה מגדלים את התלמידים לתורה, שרוב מניין ובניין מתלמידיה נמצאים במצב של גדילה.
"אנחנו רואים במשך עשרות שנים, בחורים באים מישיבה קטנה לישיבה גדולה ואינם יודעים לקראת מה הם צועדים. זו מסגרת שונה לחלוטין.
"עד היום, כולכם חייתם במסגרת מחייבת, בעיון היה סדר הכנה, שמעתם שיעור, חזרתם על השיעור, חזרה יומית, חזרה שבועית חזרה חודשית. היו עוקבים אחריכם, מבחינים במאמצים שלכם.
"כך גם בבקיאות אותו הדבר בלימוד הלכה, היו שיעורים היו חזרות היו מבחנים ובחור הרגיש שהוא יוצא ברכוש גדול, ימי שישי ושבת גם לא היו מחוץ לחשבון, גם הם היו ימים של עלייה עם תכנית מסודרת.
"אבל חז"ל אומרים שדברי תורה קשה לקנותם ככלי זהב וקל לאבדם ככלי זכוכית. בישיבה גדולה, כיון שסומכים על האחריות שלכם, אומנם יש פיקוח מסוים אבל ברמה פחותה בהרבה, וכיוון שכך היא המסגרת עלול להיות חלילה וחס שכל אותם דברים שזכיתם לקנות במשך שלוש שנים מתחילים ח"ו להישחק ועלולים ללכת לאיבוד".
הגר"א וייסבלום המשיך בהביאו מקורות רבים מחז"ל ומדברי גדולי בעלי המוסר. בין היתר הדגיש המשגיח את חשיבות לימוד המוסר בקביעות, וסיפר כי פעם נשאל על ידי מרן הגרא"מ שך אודות מצב לימוד המוסר בישיבה אחת, ולאחר שהשיב שלומדים מוסר רק שלוש פעמים בשבוע הגיב מרן האבי עזרי זצ"ל במורת רוח בולטת והדגיש "בדור הזה מי שאינו לומד מוסר, אין בו לחלוחית של יראת שמים".
נשיא 'דרשו' רבי דוד הופשטטר שליט"א האריך במקורות גודלי הדורות בעניין של השילוב של התורה והיראת שמים והמידות טובות שכולם יחדיו הינם חלק מהמתכונת של השאיפה לגדול בתורה, ורק השילוב של כלל הדרכים יחדיו הינם דרך העלייה. "לא נכון שיחשוב האדם לעצמו כי החלקים הנוספים אינם לימוד התורה, אלא כי הכל יחדיו הוא לימוד התורה המושלם והיא הדרך לעליה הרוחנית".
