השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
כיצד מנעו חז"ל מצב שבו לא יגורו יהודי וגוי יחד? • גוי המשכיר בית ליהודי בחצרו, מה כלול בשכירות זו? • מדוע יהודי אחד שגר עם גוי א"צ לשכור מהגוי את רשותו? ומתי הצריכו חז"ל לשכור את רשותו של הגוי מפני שחשו שתתבטל תורת עירוב? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שפ"ב סעיף א' בדברי הרמ"א – סעיף ב' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
שני יהודים שגרים בחצר אחת עם גוי, צריכים לערב עירובי חצרות, וגזרו חז"ל שאינם יכולים לערב עירובי חצרות כדי להתיר לטלטל מבתיהם לחצר, עד שישכרו את הרשות של הגוי בחצר, כיוון שרצו חז"ל למנוע מצב שיהודים גרים עם גוי בחצר, וממילא הגוי לא יסכים להשכיר את רשותו ליהודים, כיוון שהוא חושש שמביאים לו כשפים לחצר, וממילא יעזוב היהודי את החצר.
ישראל שגר בחצר, ויש לו בית נוסף שמשכיר אותו לגוי, אומר הרמ"א, שהגוי לא אוסר, וא"צ לשכור ממנו את רשותו, כיוון שיש אומדנא שהישראל לא השכיר לגוי את הבית שלו כדי שיאסור עליו, ובמ"ב מביא טעם נוסף בשם הרשב"א, כיוון שלא מצוי שיהודי ישכיר לגוי בית בחצר שהיהודי עצמו גר בה, ולכן א"צ לשכור את רשותו.
בביאור הגר"א חולק על הרמ"א ואומר, שגוי שגר בבית שכור מישראל בחצר, הגוי אוסר, אא"כ מדובר שהתנה המשכיר או המשאיל שיכול לסלקו מתי שירצה, ובאופן שהיהודי לא יכול לסלק את הגוי, הגוי אוסר עליו, ואע"פ שהוא שוכר את ביתו מישראל.
עוד אומר הרמ"א, גוי שגר בחצר ויש לו בית שמשכירו לישראל, היינו חושבים שכלול בשכירות זו גם שהיהודי יוכל להשתמש בחצר בשבת ולא יצטרך הישראל לעשות שכירות נוספת, קמ"ל שהישראל שכר רק את הבית שלו ולא את רשות הגוי, וממילא, כאשר הם עושים עירובי חצרות, צריכים לשכור מהגוי את רשותו כדי שהעירובי חצרות יחולו.
עוד אומר הרמ"א, למדנו בתחילת הסעיף, שחז"ל גזרו שצריך לשכור את הרשות מהגוי, רק כאשר שני יהודים גרים עם הגוי, אבל יהודי אחד שגר עם הגוי, לא צריך לשכור את רשותו, אלא יכול לטלטל מהבית לחצר בלי עירובי חצרות ובלי שכירות מקום, כיוון שזה מילתא דלא שכיחא שיהודי יגור עם גוי, מכיוון שהם חשודים על שפיכות דמים, אבל שני יהודים שגרים עם גוי, זה דבר מצוי, וצריכים לערב עירובי חצרות, ולא יועיל עד שישכרו מהגוי את רשותו.
דן הרמ"א באופן שיהודי גר בחצר עם גוי, ויש ליהודי בית נוסף שהוא משאיל או משכיר ליהודי אחר, ויש ליהודי הראשון תפיסת יד באותו בית, וכפי שלמדנו לעיל, שכשיש תפיסת יד, לא צריכים לערב, האם זה נידון כשני יהודים או כיהודי אחד, מצד אחד הם שני יהודים, ומצד אחד הם לא צריכים לערב עירובי חצרות, א"כ, האם הם צריכים שכירות מקום מעכו"ם או לא? ואומר הרמ"א, שאע"פ שיש לו תפיסה בבית, לא מהני, וצריכים לשכור מהגוי, כי סוף סוף יש כאן שני יהודים שגרים, ומבאר המ"ב, שזה לא גרע מאם ערבו ביניהם, שהרי שני יהודים שערבו ביניהם צריכים לשכור מהגוי, ומדוע כאן אינם צריכים לשכור.
כמה יהודים שגרים בחצר אחת, הגוי אוסר עליהם, ואם רוצים לבטל רשותם לאחד שאז יחשב שגר כאן רק אחד עם גוי וא"צ לערב עירובי חצרות, וא"צ שכירות מקום, בכ"א לא יועיל, אלא צריכים לשכור מקום מהגוי, ומבאר המ"ב, שא"כ ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי, שהרי לא יצטרכו לשכור כלל, ויוכלו תמיד לבטל, ולכן צריך לשכור מהגוי.