שיעורי אכילה ושתייה ביום כפור
אדם הזקוק לאכול מחמת חולי ביום כפור בהוראת חכם, מחמת חולי שיש בו סכנה, האם צריך לדקדק בשיעור האכילה, או שמאחר שהוא מוכרח לאכול מפאת חוליו אינו חייב בתענית של יום כפור כלל, כמו כן אדם שע"פ רופא מספיק לו לאכול פחות מכשיעור ואכל כשיעור האם מחויב כרת, וכיצד נדקדק בשיעורים.
תחלה נבאר שיעורי האכילה והשתייה ביום כיפור, במשנה במעילה (דף יז:) מבואר ששיעור האכילה בכותבת, ושיעור השתייה כמלא לוגמיו.
שיעור אכילה
שיעורם בשיעורי ימינו לפי נפח ולא לפי משקל, שיעור ככותבת הוא כ-30 סמ"ק לחומרא, לכן בכל הפסק של תשע דקות יכול לאכול מאכל בגודל 30 סמ"ק, כיון שהשיעור בנפח ההמלצה לחולה לא לאכול עוגת טורט שהיא נפוחה ובחתיכה קטנה כבר יש שיעור וכן לא לאכול לחם וחלה ולא ביסקויט או לחמית, בבתי הוראה מחולק דפים עם פרוט גודל המאכל בכל ביסקויט ולחמית ושקדים ועוד מוצרים, כאשר 15 שקדים גדולים נחשבים שיעור, לפי"ז חשוב לדעת שחולי סוכר שחייבים לאכול ארוחות קטנות, אם יסדרו לעצמם ארוחות המכילות לחמית ושקדים יוכלו בקלות להסתדר עם פחות מכשיעור בלי להכנס לחשש סכנה, שכידוע מומלץ לחולי סוכר לאכול כמה ארוחות קטנות.
שיעור שתייה
בשתייה השיעור בכל אדם לפי גודל מלא לוגמיו באדם גדול השיעור גדול יותר ומי שקטן באבריו כגון ילד בר מצוה שיעורו קטן, והמשנ"ב כתב כיצד לבדוק בעצמו, כיון שלא כולם יודעים לבדוק מקובל להורות שהשיעור הוא עד 40 מ"ק מים (CC40), ובבתי הוראה מחלקים כוסיות מדידה שמכילות 37 מ"ל שיוכלו לשתות בכל מרחק יותר מתשע דקות, מי שהוא בר מצוה וגופו קטן וזקוק לשתות יעשה שאלת חכם. חשוב להדגיש שגם פחות מכשיעור לא הותר רק אשר יש חשש סכנה, אלא שאם מסתפק בפחות מכשיעור לא הותר לו שאז יש חיוב כרת.
אין לאכול יותר ממה שמוכרח
הנה הבנין ציון (סי' ל"ד) כתב שגם חולה שהותר לו לאכול ביום כפור כשיעור, אם יאכל אח"כ עוד שיעור שאינו נצרך לו חייב כרת, שגם אחר שאכל אם כעת אינו מסוכן הרי הוא במצוות התענית כמו כל ישראל, והמשנ"ב הביאו בבאור הלכה (סי' תרי"ח), והוסיף שגם מי שהותר לו פחות מכשיעור ואכל כשיעור חייב כרת, ויש בזה חידוש שלכאורה כיון שחלק מתוך מה שאכל הותר מפני פקוח נפש איך יצטרף לשיעור לחייבו כרת, והאריכו בזה האחרונים ואכמ"ל.
עכ"פ למדנו שמי שהותר לו כשיעור פעם אחת אין זה מתיר לו פעם נוספת, וכן מי שהותר לו פחות מכשיעור אינו מתיר לו כמה פעמים שרוצה רק מה שמוכרח מפני פקוח נפש.
להלכה
היוצא מזה שכפי הידוע בהרבה מקרים של צורך רפואי די בשתייה ואין צורך באכילה, וכן מספיק לשתות כוסית במרחק זמן של אכילת פרס, וצריך להתייעץ עם הרופא ולקבל הוראת חכם כמה הוא זקוק לשתות, שאם זקוק לליטר נוזלים אסור לו לשתות יותר מזה. ומי שזקוק לכמות גדולה מאד יעשה שאלת חכם כמה זמן להרחיק בין כוסית לכוסית שפעמים לפי צורך החולי מקילים בשיעור פחות מתשע דקות, והשי"ת ירפא את כל חולי עמו ישראל ויקבל תעניתנו ותפילותינו להתקרב אליו באמת.