שו"ת קורונה: האם צריך מסיכה מיוחדת לשבת? המוצא מסיכה יקרה – האם צריך לקיים 'השבת אבידה' או לא? והאם מותר לקרוא על שם אדם שנפטר מקורונה?

בתקופה האחרונה עולות שאלות הלכתיות רבות עקב המצב המיוחד בו אנו נמצאים. הגאון רבי גמליאל רבינוביץ' שליט"א (מחבר ספר 'גם אני אודך' ו'פרדס יוסף החדש' על המועדים) שלח שאלות רבות בנושא לבעל ה'באר שרים' מרן הגאון האדיר רבי אברהם יפה שלזינגר שליט"א, ולטובת הציבור אנו מפרסמים שאלות ותשובות נבחרות.

א: עתה בגלל הקורונה ה' ירחם, שלובשים מסכות על הפנים כשהולכים ברחוב, האם יש ענין שיהיה לאדם מסיכה מיוחדת לכבוד שבת?

תשובה: לא צריך מסכה מיוחדת לשבת, ודינה כמלבוש ושרי לצאת בשבת במקום שאין עירוב (עי׳ תוס׳ שבת נ״ז ע״א סוד״ה במה. ועיין משנ״ב סי׳ ש״א סקק״ח בשם א״ר.)

ב: מי שנפטר מהקורונה ל"ע, האם אפשר לתת שם על שמו, או שכדאי להוסיף עוד שם על השם של המנוח?

תשובה: באם נפטר רק מקורונה והיה צעיר למטה מגיל 60 יש להוסיף שם, באם היה עם מחלות רקע כמו מחלות הידועות לסיכון חיים והיה מעל הגיל הנ”ל, אפשר לקרא בשמו בלי להוסיף שם.

ג: האם יש איזה צד להקל בשמיעת מוזיקה בימי ספירת העומר כעת בגלל הקורונה, למי שחולה קורונה ל"ע, למי שנמצא בבידוד, או למי שנמצא בביתו כל היום עם הילדים כי אין לאן לצאת?

תשובה: לענ"ד מי שרח"ל חלה בקורונה, והמוזיקה הכשרה מרגיעו מן הפחד ונוטע בו שמחה, יש להקל אפי' לאחר ר"ח אייר. מי שנמצא בבידוד מחמת חשש קורונה ומצבו מצריך להרגיעו במוזיקה כשרה, יש להקל עד ר"ח אייר, ואם זקוק מאד לכך גם אחר ר"ח, יש להקל, וצריך המורה לשמוע מצבו כדי להקל לו לאחר ר"ח. למי שנמצא בבית לפי ההוראות כמו רוב בנין ומנין כלל ישראל, ה׳ יעזרו לצאת ממצר במהרה, אין להקל אפי' עד ר"ח אייר (ועיין מה שכתבתי בעוניי בשו״ת באר שרים בחלק הליקוטים סי׳ ל׳ אות ב.)

ד: אדם שלא ראה חבירו שלושים יום, ועתה רואה אותו כשהוא כולו עטוף בפנים עם מסיכה, האם יכול לברך שהחיינו?

תשובה: באם מכירו ויש לו שמחה בכך, גם באם חבירו מכוסה במסיכה מברך (דעיקר החיוב תליא בשמחה שיש לו, כמבואר בשו״ע ס׳ רכ״ה סעי׳ א.)

ה: אדם שמצא מסיכה יקרה עם פילטר וכדומה, האם יעשה השבת אבידה או לא?

תשובה: המוצא מסיכה גם באם היא יקרה לא יגע בזה כמובן ואין בזה חיוב השבת אבידה ופשוט.

ה: אדם שנולדה לו בת, מה יעשה כעת בגלל הקורונה, שלא יכול לתת קידוש – האם יתן שם לבת במרפסת, והספר תורה רחוק ממנו, והקידוש יתן בהזדמנות אחרת? או שיש רעיון אחר מה לעשות? ומה יעשה אם נולד לו בן, האם יכול להשלים השלום זכר בפעם אחרת?

תשובה: לענ"ד, גם בזמנים רגילים, באם האב עומד על מקומו בבית הכנסת ולא בזמן שעלה לתורה, יכול לבקש מהגבאי לעשות מי שברך ולתת שם לבתו הנולדת. וזכר לכך, זכורני שיש תשובה בשו"ת דברי מלכיאל להגאב"ד דלאמזא ח"א סי"ד שכתב שעיקר זמן ברכת 'ברוך שפטרני מעונשו שלזה' שאומר האב בבר מצוה של בנו, הוא בזמן הסעודה בפרסום ולא כנהוג כיום לומר בזמן עליה לתורה עי״ש.

וכבר כתבתי בספרי באר שרים ליקוטים סי׳ ט׳ אות א׳ בשם הגאון האמיתי בעל 'כוכב מיעקב', שבקריאת שם לבת אין צריך לחכות דווקא לשבת כמו שנהגו, אלא הוא עצמו נהג מיד בעת שעלה לתורה ביום שבישרוהו על לידת בתו, וכן נהגתי אני בלידת בנותי. עכ״פ מיד בעת עלייתו לתורה (שאז הוא הזמן כנהוג ) יקרא שם בתו.

ולכן לאלה שנוהגים לעת כזאת בעת מגיפת הקורונה, לעשות מניינים במרפסות, ואם קוראים בתורה מה טוב, ובאם לא קוראים בתורה, יעשה הגבאי או הש״ץ מי שברך ויקרא שם בתו בעת שרגילים לקרוא בתורה, לאחר חזרת הש״ץ לאחר חצי קדיש קודם אמירת אשרי (שאין אנו אומרים תחנון בניסן). כן נלענ"ד.

ואת הקידוש לרגל לידת בתו יעשה בבא הזמן ולא ישכח (כפי ששמעתי ממרן הגה״ק רבשכבנה״ג בעל ויואל משה מסאטמאר זתע״א, שאחד שהיה לו איחור בשידוך לבתו בבוא הזמן, שאל אותו האם עשה קידוש בעת לידתה, ואז נודע שלא עשה, ותלה זאת באי עשיית הקידוש בעת לידתה). ולכן אין דבר באם יאחר, אך יעשה זאת בעת ישלח השי״ת הישועה ויוכל לקיימו ברוב עם כנהוג.

מה שנוגע לסעודת שלום זכור בלידת בנו, יכול גם לעשות בביתו אפי׳ רק עם משפחתו הקטנה המצוי׳ בביתו בעיתים אלו, ועיין מש״כ בבאר שרים או״ח סי׳ רפ״ג וכן בח״א או״ח סי׳ פ״ז אות ב׳, שסעודת מצוה לאו דווקא בעשרה. ואין לענ״ד לעשותה בזמן אחר מלבד בליל שבת הראשון ללידה כנהוג, וכפי שהסמיכו זכר לסעודה זו דברי התוס' בב”ק פ׳ ע״א ד״ה לבי עי״ש.

ו: האם חתן יכול להקל לצאת לבד לרחוב, בלי שומר, שלא יידבק בקורונה חס ושלום?

תשובה: פשיטא שילך עם ליווי ויקפיד על הכללים, ואז ירא שמים יוצא ידי שניהם, שלא יצא יחידי ומאידך שומר על הכללים.

ז: היה מקרה עצוב מאד, שבעצם השבת התקשר חרדי למשטרה להלשין שיש מנין במקום סגור. מה דעת כת"ר שליט"א על זה?

תשובה: דעתי העני', שאסור באיסור חמור להתקבץ למנין ואנו מחוייבים לעשות ולקיים ממש ככל ההוראות היוצאות מהרופאים והמומחים בזה… ולכן כיום לאחר ההוראות החדשות, באם קשה הדבר לערוך מניין במקום פתוח במרחקים הראויים (ובפרט לאנשים מבוגרים מעל גיל ס״ה) עדיף להתפלל ביחידות בביתם ולא לצאת כלל מן הבית לשום דבר… אך מכאן ועד הלשנה וחילול שבת – מי התיר להם, הן על מסירה לשלטונות, והן חילול שבת. כל מורה הוראה ראוי לא אאמין שיורה להם או ליחיד לעשות כן, ואין דעת חכמים נוחה מכך. כן נלענ״ד ולשומע ישמע.

ח: אדם שיושב בביתו, וכבר התפלל, וכעת בגלל הקורונה שיש הרבה מנינים במרפסות, שומע שוב ברכת כהנים – האם צריך לעזוב עסקיו ולימודיו ולהקשיב לברכת הכהנים? כמו כן, אם שומע שמתפללים ואומרים חזרת הש"ץ וקדושה, האם צריך לעזוב עסקיו ולימודיו ולהקשיב בחלון כדי לענות קדושה ואמנים ואיש"ר?

תשובה: באם כבר התפלל ושמע ברכת כהנים ועוסק בצרכיו או בלימוד, ושוב שומע ברכת כהנים או קדושה, האם עליו לענות קדושה ולשמוע ברכת כהנים ולכוון לכך – כבר כתבתי בספרי כעין זה בחלק א' מאו"ח סי' נ"ו אות א' גבי אלה שמתפללים בכותל המערבי, ויש שם כמה מנינים צמודים זה לזה כידוע, האם המתפלל בציבור שלו ולדוגמא הוא באמצע ק"ש ושומע קדושה ממנין הסמוך לו – האם שרי או מחוייב להפסיק וכדומה. והבאתי שם מהאדמו"ר מקלויזנבורג בעל שפע חיים זצ"ל, שלא נתן לעשות שני מניינים באותה עת בבית מדרשו מחמת שנכנסים להרבה ספיקות בכגון דא.

אך לדינא הסקתי שם, דלחייבו לענ"ד אין מן הדין כאשר עסוק בלימוד ועוסק במצוה, אך באם הוא יושב בטל במרפסת וכבר התפלל ושוב שומע קדושה או ברכת כהנים (שידועה דעת החרדים דמצוה גם להתברך, וגם מדברי התוס' ר"ה ט"ז ע"ב גבי מיתרמי עוד ציבור גבי ברכת כהנים, והרחבתי בדבריהם בספרי ח"ב או"ח סי' רס"ד בש"ה אות א' בדין ערבות דעת הרש"ש בר"ה שם שם ומרן הרע"א שם  והח"ס באו"ח סי' קס"ז ואכמ"ל), מה בכך באם ישמע. אך בעת לימוד אינו מחוייב.

(קטעים מתוך שו"ת שהובא על ידי יעקב מלמד, JDN)