ואתנה לך את לוחות האבן (שמות כד יב)
המעשה התרחש במדינת פנמה, עם הרב המקומי הגאון רבי ציון לוי זצ"ל. זכורני, שכשסיפרתי את המעשה למו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, הוא חיכך ידיו בהנאה למול חכמתו של המרא דאתרא.
בקהילות בני ספרד מקפידים מאוד שלא לדבר בעת התפילה. והנה בקהילתו של הגר"צ בפנמה, החלו לדבר בתפילה ובקריאת התורה, וכל גערותיו של הרב נפלו על אוזניים ערלות. הקהל המשיך לדבר.
ויהי בשבת אחת, בעת הקריאה לאחר ה'שלישי', דפק הרב לוי על הבימה והכריז: 'אנחנו מסיימים בכך את קריאת התורה ומחזירים את הספר להיכלו. הדיבורים בבית הכנסת הם בזיון לספר התורה, ובצורה כזו אי- אפשר להמשיך לקרוא'!
הקהל היה בהלם, אבל הרב לוי לא נרתע, והחזיר את הספר להיכל, לא לפני שלחש למקורביו שבתפילת מנחה ישלימו את הקריאה, ולמרות שיהיו כאלה שלא ישמעו כבר את הקריאה, הוא עושה זאת כדי ללמד את הציבור לקח. מיותר כבר יהיה לציין שמהשבת ההיא לא נשמע עוד הגה אחד בבית הכנסת.
כשסיפרתי את המעשה למו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, נהנה מאד ממעשהו של הרב לוי. כששאלתיו היכן כתוב בתורה שמותר לעשות כך, ולהפסיק את קריאת התורה באמצעה, השיב לי מו"ח ואמר: 'והיכן כתוב שמותר לשבור את הלוחות, כפי שעשה משה רבינו'?—
(מתוך הספר 'מצות בשמחה' בעריכת הרב משה מיכאל צורן)