שבתי אל האדם, סיפרתי לו על תוצאות הבירור שלי ואמרתי לו: "עד הרגע פעלת בתום לב. מהרגע הזה אתה נוכל בדיוק כמו זה שסיפר לך את הסיפור"…

מאת: הרב חיים ולדר

1.

הטור הזה מוקדש לסופרים, לא מהסוג הרגיל,

סופרים שבאים יותר מהסוג של התרגיל. לא סופרים שאתה יכול לקרוא את הסיפור שלהם ב'במה',

אלא בעמוד הראשון של העיתון, כסנסציה, חשיפה ותעלומה.

לא סופרים ששמם נודע לתהילה, אלא יותר בכיוון של פרשיית מעילה.

2.

הטור הזה מוקדש לאנשים. הנוהגים כפתאים,

שחושבים שסיפורים חייבים להיות תמיד אמיתיים.

שמוכנים לשלם על סיפור פי רבבה מאשר על ספר,

ולראות את כספם, הופך לריק ואת חלומותיהם לעפר ואפר.

3.

סופר אינו חייב להיות נוכל, אבל נוכל חייב להיות סופר.

כדי להוציא מהזולת סכום שאותו לעולם לא יראה, אתה לא צריך לבוא עם נשק, וגם לא צריך לאיים, ובטח שלא לספק טובין כדוגמת דירה, מכונית או רהיטים.

להוציא מהזולת כסף זה כל כך קל. אתה פשוט צריך לספר לו סיפור.

הסיפור חייב להתחיל מהסוף. והסוף תמיד טוב. רק בסיפור. לא בחיים. האיש התפרן שמולך הולך להיות רוטשילד, רייכמן, ביל גייטס ומארק צוקרברג. כלומר, הוא לא הולך להיות אפילו הצל של אחד מהם, אבל בסיפור שתספר לו – הם יהיו בצל שלו.

הסיפור אפילו לא חייב להיות כתוב על דף, הוא לא חייב להיות מעוגן בהוכחות ומסמכים, הוא לא צריך עדים והתראה ובדיקת אמינות. הוא צריך להיות רק סיפור. זהו.

אתה נוכל-סופר טוב? הם יעמדו אצלך בתור רק בשביל לתת את הכסף שיש להם, שאין להם, שלוו מכאלה שיש להם, שלוו מכאלה שאין להם.

אתה נוכל–סופר טוב? יהיו לך אפילו מבלי שתבקש סופרים מטעמך, והם, לשם השינוי, אפילו לא נוכלים. הם יספרו את הסיפור שנתת להם בחינם ומתוך תחושת שליחות. שכן, איך הם יכולים להרשות לעצמם להיות ביל גייטס לבדם בלי לסחוף גם את בני משפחתם, חבריהם וידידיהם?

ברגע שסיפרת את הסיפור הנכון? אינך צריך לטרוח, הסיפור כבר יספר את עצמו לדעת, ויהפוך לרב מכר היסטרי מבלי שאפילו נכתב. נכון, יהיו בו דפים, אבל לא כאלה שניתן לכתוב עליהם משהו. הם כבר מודפסים, ירוקים וכחולים וכתומים.

והסיפור, כמו שהתחיל טוב, ככה ייגמר ברע. הנוכל יישאר עם הדפים)ובדרך כלל גם יאבד אותם לטובת דגי ענק שיאכלו אותו כמו כלום( וכל השאר? יישארו עם הסיפור. מה רע?

4.

הסיפור הראשון מהסוג. הזה סופר לי לפני כעשרים שנה. אחרי שלושה ספרים שכתבתי בעצמי.

"יש איזה זקן סנילי מהוד השרון",היתה השורה הראשונה שלו(פתיח מצוין לסיפור מהסוג הנכלולי) "יש לו כמה דונמים, קרקע לבנייה, לא חקלאית, שהמחיר שלהם על-פי הערכת שמאי שווה מיליון וחצי. רק מה, הבן אדם סנילי, לא יודע כלום על השוק, הוא מוכן למכור במאה ושמונים אלף שקל".

הדובר היה ידיד שלי, בחור אמין, שבאמת האמין שהוא מציע לי את העסק הכי טוב בעולם (עם רווח של כמה שקלים), והוא הוסיף מקצה שיפורים:

"מכיוון שאין לך מאה ושמונים אלף שקל, אתה יכול לתת שלושים אלף כעת כאופציה, הקרקע נרשמת על שמך בהערת אזהרה, בינתיים נחפש קונה, במחיר השוק. אתה יודע מה, מאתיים אלף מתחת למחיר השוק כדי לעשות את זה מהר. ואז יצא שקנית קרקע במאה ושמונים אלף ומכרת בתוך חודש במיליון ושלוש מאות, כשכל ההשקעה שלך הייתה שלושים אלף, מה רע?"

חשבתי קצת, ואז אמרתי לו: "זה נשמע ממש טוב, אבל עזוב אופציה, אני אגייס את כל המאה ושמונים, אקנה את הקרקע כולה בלי אופציה ואחליט מתי למכור אם בכלל".

האמת, הוא לא ציפה לכזו תשובה. "אברר אם אפשר". למחרת הוא עונה לי, "ביררתי, זה לא פשוט, כי יש כל מיני פרוצדורות שצריך לעשות, ובינתיים מה שאפשר זה רק את האופציה. עדיין אי אפשר לקנות ממש. חבל לך, עומד מאחורה מישהו רציני, יש אנשים רבים שכבר רכשו את האופציה ונשארו רק דונמים בודדים, לא הייתי מציע לך לפספס את זה".

"אתה מבין מה שאתה אומר לי?", שאלתי.

הוא לא הבין, אז הסברתי לו.

"ברגע שאתה אומר שלא ניתן כעת למכור, זה סותר את כל הסיפור שסיפרת לי אתמול על רווח מהיר של מיליון שקל בתוך חודש, ואם אתה שואל אותי, גם הסיפור על הזקן הסנילי והקרקע החינמית נשמע כמו עורבא פרח, ואני מציע לך – פשוט תברח מהעניין, אל תהיה שליח של נוכלים כי בסוף יבואו אליך. תשמע לי. זהו תרגיל עוקץ. תחשוב קצת ותבין".

הוא לא שמע בקולי. בתוך שלושה חודשים נעצר עוזר של ח"כ מהליכוד באשמת הונאה המונית. מסתבר שהוא מכר כמאתיים אופציות לקרקע שלא הייתה או נבראה, בסכומים שלשלושים אלף ליחידה, וגרף לכיסו שישה מיליון שקלים. כל זה רק על סיפור בינוני על "זקן סנילי מהוד השרון".

הבחור שהציע לי את העיסקה נותר מול כמה לקוחות זועמים שאיבדו שלושים אלף שקל, וכשנפגשנו שאל אותי, "תגיד, איך ידעת?"

ואז, עניתי לו את המשפט ששימש אותי מאז פעמים רבות אין ספור והציל אותי מהשקעות שווא: "אני מתפרנס מלמכור סיפורים, לא מלקנות אותם".

5.

שנתיים לאחר מכן אירעה נוכלות נוספת. אדם שמכר מאות חלקות באשקלון במחיר 25,000 דולר לאחת. הוא עשה זאת באמצעות איש קשר אמין ומכובד מאד בקרב הקהילה, שהאמין באמת ובתמים שהוא מזכה את הרבים.

גם שם התעניינתי בהשקעה. זה היה נראה מלהיב. העובדה שהוא הגיע אלי עם נייר A4 עליו היו מקושקשות בעט חלקות עם סימונים "נמכר" ו"פנוי" לא עוררה את חשדי. היה כאן האדם שהכרתי וסמכתי עליו והיה כאן הסיפור.

וגם כאן סיפור פנטסטי על קרקע ב-25 אלף דולר שעליה ייבנו בתוך שנה ועשרה חדשים קוטג'ים שיהיו שווים 300 אלף דולר. הבנייה תעלה מאה אלף דולר ואתה עושה בתוך שנה "ועשרה חדשים" 175 אלף דולר בלי אפילו להיות שם.

מה שגרם לי לרדת מהעיסקה היה הלחץ שהופעל עליי. לאחר פגישה קצרה של עשר דקות, לפתע מבול של טלפונים בכל שעתיים, "נו, מתי אתה בא?", "אני מחכה בבנק", "אני לא מבין, חשבתי שאתה הולך על זה", ובסוף "הרב ולדר, יש לך שם של אדם רציני, ואתה פשוט עושה צחוק מאיתנו".

זה באמת היה הסוף, כי זה היה הרגע בו הבנתי מה קורה לי. אני לא פועל. אני מופעל. השיקולים שלי אינם רווח או הפסד, אלא אי נעימות. הבן-אדם בעצם נוגע בנקודה עדינה של חוסר רצינות, של אי אמינות. הוא מפעיל עלי לחץ ואם אעשה את העיסקה זה רק בגלל הלחץ.

אז לא!!!

"תקשיב אדוני", אמרתי. "אל תתקשר אלי יותר. אני לא אמין, אני לא רציני, ואני לא רוצה ללכת על העיסקה הזו. אני לא בעל חוב שלך וזה מה שאתה נותן לי להרגיש. לא חתמתי איתך על כלום, רק התעניינתי. מה שאתה עושה הוא לא בסדר. זכותי לעשות את הבירורים שלי".

עשיתי בירור קטן אצל חבר מומחה בקרקעות והוא אמר לי: "תקשיב טוב. הקרקע הזו לא תופשר במהלך 50 השנים הקרובות. השווי שלה הוא אלף דולר לכל היותר וגם זה ילך לטמיון. מה עוד שאין רישום על מכירה של הקרקע הזו, היא ציבורית. אני מציע לך, רד מזה".

שבתי אל האדם, סיפרתי לו על תוצאות הבירור שלי ואמרתי לו: "עד הרגע פעלת בתום לב. מהרגע הזה אתה נוכל בדיוק כמו זה שסיפר לך את הסיפור. כאשר תתברר הנוכלות אני אלך ואספר שהזהרתי אותך. לא תוכל לרחוץ בניקיון כפיך".

חודשיים לאחר מכן התבררה כל המכירה כנוכלות אחת גדולה. מישהו מכר חלקה אחת שאינה שלו למאות אנשים, רובם אברכים, בעשרים וחמישה אלף דולרים, הנוכל עצמו נפל בעיסקה אחרת (כמו שבדרך כלל קורה) וברח לחו"ל. עד היום הוא מתגורר שם.

העצה היחידה שאני יכול לתת לכם, היא להזכיר לעצמכם שהמחיר הגבוה ביותר שאתם מוכנים

לשלם על סיפור הוא מחירו של ספר (זה בשביל שאני לא אנזק מהעצה שלי…), וגם אותו אתם יכולים להשיג בספרייה, ובחינם. לעולם אל תשקיעו ממון משמעותי בעקבות סיפור.

רוצים להשקיע? לכו ליועצים בלתי תלויים שאינם קשורים להשקעה בה אתם רוצים להשקיע וממילא הם לא יכולים להרוויח ממנה. הם יתנו לכם את הכללים להשקעה כמו גם ביטחונות לכספיכם.

ויש לי בשורות רעות: אני לא מכיר שום השקעה שמצליחה להכפיל, לשלש ולרבע את הכסף שלכם בתוך שנה. פרט להשקעה בכרטיס לוטו שסיכויה אחד לשמונה מיליון, אין פשוט דרך להטיל ביצים של זהב, חוץ כמובן מלמכור סיפורים שיובילו אנשים לעמוד בתור ולהניח אצלכם את הכסף.

קחו את כל המודעות של ה"השקעה בטוחה בהיתר עיסקה שני אחוז לחודש" ופשוט זרקו אותן לפח הקרוב. אני מקווה שהאירועים השונים יגרמו לכך שתימצא הדרך החוקית לסרב לפרסם אותם בכלל.

6.

ועצה אחרונה אחרונה: אם.יש לכם כסף מיותר, שימו אותו בגמ"חים. לא הכל. שליש. אולי לא יצא לכם אחוזים אבל מצוות – יצאו ועוד איך. וחוץ מזה תשמרו על כספיכם. הביטו מסביבכם ותגלו שאין בארץ הזו אדם אחד שהשליש כספו בגמ"ח ואיבד אותו. אני לא מדבר על עסק שכינה עצמו גמ"ח. אני מדבר על "גמ"ח גמ"ח".

זה נשמע דמיוני כמו סיפור שלי?

תבררו ותגלו שזה נכון. והגילוי הזהרק מעצים את המסר של "עולם חסד ייבנה".

(מגזין במה)