דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב אליהו סטפנסקי
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב אפרים סגל – עברית
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • החיזוק היומי עם הרב אליהו רבי שליט"א
      • החיזוק היומי עם הרב יואל ראטה שליט"א
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • בית היין
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."
דף הבית מאמרים כתבות וראיונות טורים ודעות ברוך גנוט שאלתי את מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א האם מותר לערוך הכנסת ספר תורה בימי האבלות של ספירת העומר, בליווי תזמורת וריקודים של מצוה לכבוד התורה.

שאלתי את מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א האם מותר לערוך הכנסת ספר תורה בימי האבלות של ספירת העומר, בליווי תזמורת וריקודים של מצוה לכבוד התורה.

כולנו נוהגים שלא להאזין למוזיקה, קלטות ודיסקים, בימי ספירת העומר. ישנם התוהים לפשר המנהג ומנסים להבין את שורשו ומקורו, הבה ונבין יחדיו מדוע לא מאזינים למוזיקה בימים אלו.
כ"ג ניסן תשע"ז
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

הר"ר אליהו נחום זצ"ל עבד לפרנסתו במשך שנים רבות ובגיל 58 פרש לפנסיה מוקדמת. מאז החל ללמוד בכולל "בית דוד" בחולון, שבראשות הגר"י זילברשטיין שליט"א, במשך 11 שנים, עד לפטירתו בכ"ד אלול התשע"ה. רבי אליהו נחום הכין לדפוס את ספרו הנפלא "נפלאותיך אשיחה", ובו דברי אגדה והתעוררות על סדר פרשיות השבוע. את הספר הנלבב קיבלתי בפורים האחרון מנכדו הקרוי על שמו, (כמנהג עדות המזרח הקוראים לנכד על שם הסבא, בחיי חיותו) תלמידי החביב הבה"ח אליהו נחום נ"י, והנה סיפור נפלא מתוך הספר:

מזלו של בחור מבוגר, כבן 38 באחת הישיבות המפורסמות, לא שפר עליו. למרות השתדלותו בתפילה וקיום סגולות מצידו, לא זכה למצוא זיווג ולהקים את ביתו. השנים עשו את שלהן, ושערו של הבחור החל מלבין, דבר שגרם לו לגלח את זקנו, כדי שלא יראה מבוגר מדי.

במהלך ספירת העומר, הוצע לו שידוך שבעבר 'ירד' מהפרק. השדכן שהציע את השידוך, הזהיר את הבחור: "זקנך שזור בשערות לבנות. דע לך, שההצעה עלולה לרדת מהפרק, אם תבוא לפגישה, כשאינך מגולח". הבחור המבוגר נבוך ועלה למעונו של שר התורה, מרן הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א, וביקש לקבל היתר לגילוח הזקן בימי ספירת העומר, לצורך השידוך.

מרן הגאון רבי חיים קניבסקי, שמע את הסיפור, והכריע שאין מקום להתיר את גילוח הזקן, למרות הרקע. "אם תשמור על ההלכה, תתארס בקרוב", אמר שר התורה שליט"א.

החליט הבחור לבטוח בה', ולקיים בפועל הלכה למעשה את הוראת חכמים,  כי "הבוטח בה' חסד יסובבנו".

ואכן, לאחר שבוע ימים בלבד, שב אותו בחור למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, כדי לבשר לו על אירוסיו, בשעה טובה ומוצלחת, לאותה בחורה שעימה נפגש, עם הזקן המאפיר של ימי הספירה.

*****

שמיעת מוזיקה בימי ספירת העומר

כולנו נוהגים שלא להאזין למוזיקה, קלטות ודיסקים, בימי ספירת העומר בהם נוהגים מנהגי אבילות. ישנם התוהים לפשר המנהג ומנסים להבין את שורשו ומקורו, והנה, הבה ונבין יחדיו מדוע לא מאזינים למוזיקה בימים אלו.

כתבו הגאונים, הטור והשו"ע (או"ח תצ"ג) שנהגו שלא להרבות בשמחה ולהינשא בימי הספירה, בהם נפטרו תלמידי רבי עקיבא. וכתב המשנ"ב בשם האחרונים: "אבל לעשות ריקודין ומחולות נהגו איסור, וכל שכן בשאר ריקודין ומחולות של רשות, בודאי יש להזהירן". כך שהמשנ"ב אסר רק "ריקודין ומחולות". (ומה הם 'ריקודין ומחולות'?- מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל מבהיר שריקוד הוא גם ריקוד של אדם יחיד הרוקד לעצמו, ואילו מחול הוא ריקודם של מספר אנשים יחדיו).

אמנם הערוך השולחן כתב: "וכל שכן שאסור לזמר בכלי זמר". וכן כתבו בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב קל"ז) ובשו"ת מנחת יצחק (ח"א קי"א) ובעוד ספרים, שנהגו שלא לשמוע כלי זמר בימים אלו. והאגרות משה והמנחת יצחק הוסיפו שגם הנוהגים לשמוע כלי זמר בכל השנה, ביחיד, בימים אלו מחמירים שלא שומעים גם ביחידות.

ה'לקט יושר' הביא שרבו בעל ה'תרומת הדשן' הקפיד גם שלא לנגן ניגונים בפיו בימי הספירה, וכן מובא בספר יוסף אומץ שכך נהגו בקהילות פפד"מ, שלא לשורר בפה. ובספר אורחות רבנו מובא שמרן הגרי"י קניבסקי זי"ע אמר שלא מצינו איסור לשורר בפה בימי הספירה, אך בנו מו"ר מרן הגר"ח שליט"א אמר לי שאביהם הורה להם שלא לשיר בביתם, ורק בשבתות שרו זמירות ושירים לכבוד שבת.

נפסק בשולחן ערוך (תקס, ג) שאסור לשמוע כלי זמר בכל השנה, משום חורבן הבית, ומסקנת הפוסקים היא שאסור לשמוע מוזיקה מטייפ [בקביעות] בכל ימות השנה, שכאשר מהטייפ בוקעים מנגינות זמר, הרי זה ככלי זמר. וההיתר המסוים להאזין למוזיקה בכל השנה הוא מפני עצבון הרוח ותחושת הדכדוך האופפים את דורנו העני בדעת, או שלא בקביעות ורגילות, כדברי הרמ"א שם (ויעויין בספרי שלהי דקייטא בארוכה בענין זה, בשם סופרים וספרים). פוסקי ההלכה סבורים שמוזיקת "טייפ" נכללת גם היא בגדר "כלי זמר", ולכן אסרו הם שמיעת קלטות גם בימים אלו, לפי המנהג שלא שומעים בימי הספירה "כלי זמר".

ואכן, כאשר שאלו בחורים מישיבת קול תורה את ראש הישיבה מרן הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל האם ניתן להאזין למוזיקה בימי ספירת העומר, הביט בהם הגרש"ז זצ"ל בתמיהה ושאל: "וכי בכל ימות השנה מותר להאזין בקביעות למוזיקה?!"…

– ומהו דין שמיעת 'שירה וואקלית'?- מרן הגר"ש ואזנר זצ"ל (שבט הלוי ח"ח קכ"ז וכן מובא בקובץ מבית לוי בשמו) פוסק שגם שירה בפה, בלא ליווי כלי זמר, המוקלטת בטייפ, היא בכלל האיסור. וראו בספרי ויאמר שמואל במש"כ בענין זה.

ואמנם, בספר 'הלכות חג בחג' של הגרמ"מ קארפ שליט"א, כתב על המנהג הנפוץ שלא להאזין למוזיקה בימים אלו והוא כותב ש"דבר זה לא נתפרש איסורו", כיון שהפוסקים רק אסרו ריקודים ומחולות של רשות, שיש בהם ריבוי התפעלות של שמחה יתירה, וברבים, הרוקדים יחדיו ברוב חדוה, אך לא באדם יחיד, המאזין לבדו למוזיקה, שאין בכך שמחה יתירה. אך הוא מוסיף וכותב שכבר נתפשט המנהג לאסור לשמוע מוזיקה, כפי שכתב ב"אגרות משה" וב"מנחת יצחק" ובעוד ספרים. הגרמ"מ קארפ מוסיף עוד שאדם שיש לו עצבות ומרה שחורה והוא צריך להרגיע את עצביו הרופפים, יש מקום להקל לו לשמוע מוזיקה בצנעה, וכתב: "וכך שמעתי ממרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, וכך שמעתי שמורים בעלי הוראה".

הכנסת ספר תורה בימי הספירה

לפני מספר שנים שאלתי את מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א שאלה מעניינת. בבית הכנסת הקרוב לביתי התכוונו להכניס ספר תורה מהודר, ונשאלה השאלה האם מותר להכניס את ספר התורה לבית הכנסת בימי האבלות של ספירת העומר, בהם אנו מתאבלים על פטירתם של 24 אלף תלמידי רבי עקיבא, בליווי תזמורת וריקודים של מצוה לכבוד התורה.

ה"מגן אברהם" וה"משנה ברורה" כתבו שהמנהג לאסור ריקודים ומחולות של רשות בימי האבלות וה"שער הציון" מביא שהפרי מגדים מסתפק האם מותרים הם ריקודים ומחולות לאחר ראש חודש סיוון, גם לאלו הנוהגים להסתפר. לדעת מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל ומרן הגר"ש ואזנר זצ"ל, ראוי להחמיר ולא לערוך ריקודים ומחולות עד חג השבועות, ואם כן, האם מותר לערוך הכנסת ספר תורה עם תזמורת וריקודים בימים אלו?

ההגדרה ההלכתית היא שאסור דווקא ריקודים ומחולות של רשות, אך לא של ריקודים של מצוה. ולכן כתב בשו"ת קרן לדוד (סימן קיט), שמותר לערוך הכנסת ספר תורה בריקודים ובמחולות בימים אלו. וכן הורה לי מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שניתן לחגוג עם תזמורת את הכנסת ספר התורה. וכך גם כתבו בשם רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ואמנם, כך הצעתי למתפללי בית הכנסת, חושבני שאם כבר מכניסים ספר תורה בימים אלו, ראוי להכניסו לביהכנ"ס בחג השבועות עצמו, וכפי שכתב ה"ברכי יוסף" בשם "עוללות אפרים", שישנם הנוהגים להכניס ספר תורה לבית הכנסת בחג השבועות, "והעושה כן- הרי הוא כמקריב מנחה חדשה לה' בזמנה". ואכן, ישנן קהילות שחוגגות "הכנסת ספר תורה" בחג השבועות בעצמו, או ב"שלושת ימי ההגבלה", וכך מקריבים הם מנחה חדשה להקב"ה בזמנה. כמה נפלא!!

"לקיים מצות עשה של ספירת העומר"

בנוסח "הנני מוכן ומזומן" הנאמר לפני ספירת העומר, ישנם מהאחרונים שהקפידו שלא לומר כפי הנוסח המודפס בסידורים: "לקיים מצות עשה", משום שלדעת רוב הפוסקים ספירת העומר בזמן הזה אינה אלא מדרבנן, ולכן אי אפשר לומר שמקיימים 'מצות עשה'.  רבה של מיר, פוניבז' וירושלים עיר הקודש, הגאון המופלא האדר"ת זצ"ל השמיט את המילה 'עשה' מנוסח ה'הריני מקיים מצות עשה של ספירת העומר' וגם מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א סיפר, שלמרות שהוא אומר 'לשם יחוד' בליל הסדר, הרי הוא נמנע מלומר 'לשם יחוד' לפני ספירת העומר, מפני שנאמר בו : "לקיים מצות עשה" ומצוה זו היא רק מדרבנן, אך לא מצות עשה.

בחול המועד פסח לפני מספר שנים  אמרתי למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א שמרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל (הליכות שלמה פט"ז) כתב שניתן לומר "מצות עשה" על חיוב דרבנן, ומה שאנו אומרים "כמו שכתוב בתורה", הכוונה היא שחז"ל תיקנו זכר לספירת העומר בזמן המקדש, שהוא חיוב מהתורה, ואין באמירה שכזאת איסור של "בל תוסיף".

אמרתי שמצאתי שהראב"ן התקשה בפירוש דברי הגמרא בכתובות (פו, א) ש"פריעת בעל חוב מצוה", ופירש כך: "והא דקרי לתקנה דרבנן מצוה, משום שמצוה לשמוע דברי חכמים. ומה שקראו לזה מצוה, היינו מצוה לשמוע דברי חכמים". וממילא, כך טענתי, הנה לנו מקור שגם מצוה מדרבנן נקראת "מצות עשה" של ספירת העומר.

מו"ר הגר"ח קניבסקי הגיב ואמר: "ברור שמצוה מדרבנן היא מצוה, אבל אי אפשר לקרוא לה 'מצות עשה'"…

עניתי ואמרתי למרן שליט"א: "אכן, אי אפשר להוכיח מדברי הראב"ן יותר מזה. אך הרמב"ם כותב שיש 'מצות עשה מדברי סופרים'. הרמב"ם כותב  ש'קריאת המגילה בזמנה מצות עשה מדברי סופרים', וגם על עירובין כתב הרמב"ם שהיא 'מצות עשה אחת והיא מדברי סופרים'…

אך הגר"ח שליט"א לא הסכים, באומרו: "הרמב"ם אך ורק מתכוין לומר שזה מצוה שעושים, ולא איסור. אבל אין דבר כזה 'מצות עשה מדרבנן'…

האם צריך להתפלל מעריב מוקדם?

ה"משנה ברורה" כותב שמנהגנו לספור ספירת העומר לפני "עלינו לשבח", מפני שכך נוכל להקדים יותר מהר את הספירה, כיוון שכתוב בספירת העומר "תמימות תהיינה". לדבריו נמצא לכאורה שעלינו להתפלל מעריב כבר בצאת הכוכבים ולא להמתין למניין מאוחר של ערבית. ואם בכל השנה ישנו עניין להקדים ולהתפלל, מהטעם ש"זריזים מקדימים למצוות", הרי שכעת ישנו עניין נוסף, של ה"תמימות".

ואכן, היעב"ץ ב"מור וקציעה" כותב שחשוב להקדים, להתפלל ולספור, כי "מצוה הבאה לידך- אל תחמיצנה". הוא מוסיף שבקריאת שמע ותפילה ראוי להקדים ככל האפשר, מחשש שאם לא יתפלל כעת, ישכח להתפלל אחר כך. אך בספירת העומר ישנו עניין נוסף, של ה"תמימות תהיינה", ולכן הדבר חמור יותר. גם  החיד"א זצ"ל כותב שעלינו להשתדל להתפלל ולספור ספירת העומר מוקדם ככל האפשר, עדיף חצי שעה מתחילת הלילה, וה"כף החיים" כותב ש"כל מה שמתאחר יותר- גורם אחיזה אל החיצונים ביותר".

ואמנם כתבו ה"אגרות משה", ה"מנחת יצחק", ה"שבט הלוי" ועוד פוסקים, שהמתפללים מעריב במניין מאוחר וקבוע, לא יקדימו לספור ספירת העומר לפני התפילה ביחידות, מפני ש"תדיר ושאינו תדיר- תדיר קודם", וקריאת שמע ותפילת ערבית תדירה יותר מספירת העומר. (ויש הסוברים, שבמקרה שלנו אין "תדיר קודם"). טעם שני הובא בעניין, שמכיוון ולכתחילה ראוי לספור ספירת העומר בציבור וברוב עם, כדברי השל"ה וסידור היעב"ץ, לכן עדיף להמתין ולספור יחד עם הציבור ולא לספור קודם ביחידות.

מרן הגר"ש ואזנר זצ"ל הוסיף להסביר, שספירת העומר היא דבר הנשכח בקלות, ואם הדבר יימסר ליחידים, שיספרו מיד בתחילת הלילה, יתכן שנשכח לספור. אך כשאנו מתפללים מעריב וסופרים ספירת העומר בסיום התפילה, בצורה מסודרת וקבועה, לא נשכח לספור אף יום, בעזרת ה'…

****

"כי היא כל עיקרן של ישראל ובעבורה נגאלו ועלו לכל הגדולה שעלו אליה, נצטוינו למנות ממחרת יום טוב של פסח עד יום נתינת התורה, להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד הנכסף ללבנו, כעבד ישאף צל, וימנה תמיד מתי יבוא העת הנכסף אליו שיצא לחירות, כי המנין מראה לאדם כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא. וזהו שאנו מונין לעומר, כלומר כך וכך ימים עברו מן המנין, ואין אנו מונין כך וכך ימים יש לנו לזמן, כי כל זה מראה בנו הרצון החזק להגיע אל הזמן" (דברי ספר החינוך, מצוה שו).

הכנסת ספר תורה מוזיקה מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א ספירת העומר שמואל ברוך גנוט שמיני

אולי גם יעניין אותך

אצלנו גם כן יש מנהג שבערב שבת, לפני כניסתה של 'שבת המלכה', עורכים סעודת עניים
אדם שמתנדב ב'הצלה'
צפו: הרה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א
צפו: שיעורו הגר''א דיסקין שליט"א לפרשת בהעלותך
שיעור לפרשת בא
כשנכנסו האב ובנו אל מרן זצ"ל לגזיזת הפאות, התברר פרט מדהים:
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."
את ה'שטעלע' הזה אף אחד לא ייקח לך...
"חיכיתי לך", אמר בעלי. ידעתי שמשהו לא רגיל קרה. "אלכס צלצל", קולו רעד בהתרגשות...
"אתה יודע שאני מקנא בך מאוד?" – אמר הגר"י זילברשטיין לצנחן
ויש גם שכנים כאלה...
חשבתם שכבר שמעתם מה זה 'שכן טוב'?
"אתמול המלצתי עליך למישהו - אבל הוא שמע שאי אפשר לסמוך עליך..
לא ביקשתי ממך לומר תיקון חצות, ללמוד את אגדות החורבן או לנסוע לכותל...
בסיפור הזה אין שום דרמה, ודווקא זה החלק הכי יפה שבו...
''אני מלא הערכה עצומה לארגון הנפלא, ששינה את פני עולם התורה..''
"הייתי בטוח שלמחרת תתקשר אותה מדריכה לבקש את סליחתה..."

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

4 תגובות

  1. יוסף הגב 1 במאי 2019 בשעה 22:16

    לא הבנתי
    למה הביא את הראב"ן, הרי זה משנה מפורשת ביבמות כ. איסור מצווה שניות מדברי סופרים, ואביי שם מפ' משום שמצווה לשמוע דברי חכמים

  2. שוהם ארליך הגב 20 באפריל 2017 בשעה 20:07

    גם מוכח שמצוה מדרבנן לא נקראת מצות עשה מרש"י מכתובות דף צ"א ע"ב ד"ה מצוה על
    היתומים לפרוע חוב אביהן: "משום כבוד אביהן אלא שאין לבית דין לכופן על כך דלאו מצות עשה מפורשת היא כסוכה וכלולב אלא מצוה בעלמא דרבנן:"

    • שוהם ארליך הגב 20 באפריל 2017 בשעה 20:16

      וכן מתוספות ממסכת ברכות דף כ' ע"ב ד"ה בתפילה "שהרי תפלה דרבנן היא ומאי מ"ע שייכי ביה"

      • שוהם ארליך הגב 20 באפריל 2017 בשעה 20:19

        למרות שאולי אפשר לדון שאולי לשיטת תוספות שם כן אפשר לקרוא למצוה דרבנן מצוות עשה (בניגוד לשיטת רש"י).

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
גלריות בחצרות החסידים

ברכת הכהנים ההיסטורית שערך היום הרב אברהם ישעיהו שטרן

צפו בגלריה

פרשת שבוע

לפתע נפתחה הדלת, ולבית הכנסת נכנס אדם לבוש במדי הצבא הפולני. על פי העיטורים שעל כתפיו מדובר היה במפקד רם דרג. הוא ניגש למקומו של המהרש"ם, רכן לעברו ולחש באוזנו דבר מה

וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי

יהלומים מגדולי ישראל

לשמע הדברים נתכרכמו פניו של רבי מאיר-יחיאל מאוסטרובצה והוא פנה אל הסובבים אותו ואמר: "חבל על הזמן ועל המרץ שאתם משקיעים. המועמד השני הוא זה שייבחר – ללא ספק!"

ולימים אמר לחסידיו: "את הסיפור הזה מצווה לפרסם!"

סיפורים קצרים

בבוקר שלמחרת קם ר' שמעון והוא שטוף זיעה. החלום לא נתן לו מנוח והוא מיהר לחפש אחר אותו אדם שבשמו נקב אביו בחלום הלילה. את אשר סיפר לו אותו יהודי הוא שמע בתדהמה ובהלם...

סיפר הגאון רבי דוד יצחק גרוסמן שליט"א מעשה שאירע עם אחד מטובי הר"מים במוסדות 'מגדל אור', הרה"ג ר' שמעון אסייג

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ב
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

לחץ כאן
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר