צילום: דוד זר
רבותי! אני חייב לספר לכם סיפור שהיה: שלשום אני מקבל טלפון מביתו של הגאון הצדיק רבי שריה דבליצקי שליט"א [זצ"ל] ושואלים אותי בשם רבי שריה מתי ניתן להיכנס לביתו של אבי מורי [הגאון הצדיק רבי משה טורק]. להשתוממותי השיבו לי כי רבי שריה רוצה לבקר אותו. שאלתי את המטלפן, שמאז שאני זוכר את עצמי מעולם לא בא רבי שריה לבקר בבית אבי, ומה יום יומיים? והוא השיב לי כי רבי שריה רוצה לומר לו תירוץ על איזו קושיא ששאל לפני עשרות שנים…
האמת היא, שנזכרתי אז שלפני כשלוש שנים, כאשר יצאתי מניחום אבלים מביתו של מרן הגאון רבי חיים גריינמן זצ"ל, יצא אז גם רבי שריה, והוא אמר לי כי שמע מאבי שאלה לפני ששים ושבע שנה! והוא עדיין לא השיב לו על כך תשובה!… והנה כעת הוא מצא תירוץ לאותה שאלה.
נסעתי לבני ברק ונכנסתי לאבי, אמרתי לו: "רבי שריה רוצה לבוא אליך לענות לך תשובה על שאלה ששאלת אותו לפני שבעים שנה".
אמר לי אבי: "תעשה לי טובה, אל תטריח אדם גדול כמותו, חבל על זמנו היקר. תלך אתה לשמוע ממנו את התשובה ותעביר לי אותה".
כמובן הלכתי אליו אתמול בצהריים, ושאלתי אותו מה רצה הרב למסור לאבי, וכה השיב לי עם כל הפרטים והדקדוקים:
"בשבת ר"ח ניסן תש"ח הייתי גר ברמת גן, והלכתי מרמת גן להתפלל מנחה גדולה. בכל בני ברק התקיימו רק בשני מקומות מניינים למנחה גדולה; מקום אחד ברחוב קאליש ליד בית כנסת הגדול, שם היה בית כנסת קטן של קהילת 'חוג חתם סופר', מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל היה מגיע למסור שם שיעור בספר 'החינוך', ואחר השיעור היה מתקיים במקום מנין למנחה גדולה, ושם הייתי מתפלל. ומנין שני התקיים בגבעת רוקח למטה ברחוב חתם סופר, בבית מרן ה'חזון איש' זצ"ל.
"לפתע אני רואה את אבא שלך רבי משה טורק יוצא מאיזה בית קטן ברחוב אברהם והוא שאל אותי שאלה בלימוד. לא ידעתי אז מה להשיב לו, אז לא עניתי לו. מאז אני מחזיק את השאלה הזאת כבר הרבה שנים, ומעוניין לענות עליה תשובה… והנה כעת מצאתי רמב"ם מפורש שעונה על השאלה, אז אנא תלך לאביך, תזכיר לו את השאלה ותראה לו את הרמב"ם הזה כתשובה מפורשת עליה…".
בתחילה התפעלתי עמוקות. לזכור שאלה במשך שבעים שנה! אך מיד אחר כך חשבתי, כי אם אנחנו היינו מרוויחים עשרים אלף דולר סתם כך ביום בהיר, הרי גם אנחנו היינו זוכרים את היום הזה גם כעבור שבעים שנה. נו, אם כך מה הפלא שתלמידי חכמים שאת כל חיותם שואבים מהתורה הקדושה, יזכרו שאלה שנשאלה כעבור שבעים שנה.
"טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף". יהודי כמו רבי שריה שכל עיתותיו מנוצלות לתורה, התורה חשובה בעיניו יותר מעשרים אלף דולר…
(מתוך 'אוצרותיהם אמלא' ויקרא, הובא ב'אוסף גליונות דברים תשע"ח)
