דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב אליהו סטפנסקי
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב אפרים סגל – עברית
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • החיזוק היומי עם הרב אליהו רבי שליט"א
      • החיזוק היומי עם הרב יואל ראטה שליט"א
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • בית היין
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
לא ידעתי כיצד לנהוג, כיצד אאכיל יהודי בטריפות?
"ביום המבחן עטף השלג את ירושלים למרות זאת הגיעו מאות נבחנים''
"ומה אתם חושבים, קרה לי נס? לא ולא! שום מרצדס לא עצרה לי...
"שמעתי שיש לך קשרים בשב"כ!"... פלט לי חבר בחיוך..
"אמרתי להורים שלי: "בגלל שאתם לא שולחים אותי לקרקס נכשלתי במבחן"
הגרי"מ גורדון סיים לקרוא את המכתב שכתבה לו בתו, והתעלף
הוא יצא החוצה, ואחרי דקה הוא צועק לי: "יעקב ברוך, בוא מהר, תראה מה יש לי במשאית!"
לפני עמד יהודי חרדי שהצהיר בפני: "אני הגנב שפרץ למספרה שלך"...
ב'סוּפֶּר' שמעתי אותו מרגיע את מוישה 'הקטן', כשהחמאתי לו, הסמיק ואמר לי: מוישה זה אני...
כזוהר הרקיע מזהירים
דף הבית מאמרים פרשת שבוע לך לך שאלו הח"ח: "אמור לי ר' זליג, האם אשתך מכינה פשטידה לכבוד שבת?", ענה ר' זליג: "ודאי!". המשיך הח"ח ושאל: "אם היה עולה בדעתך לאכול את הפשטידה בערב שבת, האם אשתך נותנת לך?", ענה ר' זליג: "ודאי שאשתי לא היתה נותנת לי לאכול את הפשטידה המיועדת לשבת, בערב שבת"…

שאלו הח"ח: "אמור לי ר' זליג, האם אשתך מכינה פשטידה לכבוד שבת?", ענה ר' זליג: "ודאי!". המשיך הח"ח ושאל: "אם היה עולה בדעתך לאכול את הפשטידה בערב שבת, האם אשתך נותנת לך?", ענה ר' זליג: "ודאי שאשתי לא היתה נותנת לי לאכול את הפשטידה המיועדת לשבת, בערב שבת"…

כשמרן ה'חפץ חיים' וראש ישיבת ראדין, הגאון רבי משה לונדיסקי זצוק"ל, יצאו למסע איסוף כספים לישיבה
ז' חשון תשפ"א
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

"לך לך מארצך"

עמידתו של ר' משה בראשות הישיבה, הטילה עליו אחריות לדאוג לא רק לשלמותה הרוחנית של הישיבה ותלמידיה, אלא גם על הצד הגשמי, וכך נאלץ ר' משה פעמים רבות להתנתק מישיבתו ותלמידיו האהובים, ולקחת את מקל הנדודים לנסות ולהשיג כסף למען הישיבה.

אישיותו הגדולה ופקחותו של ר' משה, כבשו את לבבם של גדולי העשירים במוסקבה, קייב ופטרבורג, שהתרשמו מאד מאישיותו הדגולה. הם קבלוהו בכבוד רב, והחשיבו את ביקורו של ר' משה אצלם כזכות גדולה. כך הצליח ר' משה להשיג מהם תרומות נכבדות, שהועילו וסייעו לקיומה של הישיבה.

חלק מאותם עשירים היו אלו שבזמנו תרמו רבות לואלוז'ין, השם ר' משה קינישנער היה מוכר להם עוד מאז, והם שמחו לעזור לו ככל שיכלו. אחד מאותם עשירים אף נהפך לידידו האישי. האיש ששמו היה 'מר ויסוצקי', היה בעל תשלובת תה גדולה, ובנוסף לכספים הרבים שתרם לישיבה, אף נהג לשלוח לר' משה כל שנה ארגזי סיגריות, שהספיקו לתצרוכתו של ר' משה לכל השנה…

הגבירים היהודים נהנו לשוחח עם ר' משה וליהנות מפיקחותו. פעם בעת ביקורו של ר' משה בעיר קייב, שאלו בנקאי יהודי מקומי, מדוע הינו מגדל פאות ארוכות כ"כ, הלא מעיקר הדין אפשר להסתפק בקצרות מהן? ענה לו ר' משה תוך כדי חיוך: "אמשול לך משל: אב ביקש פעם מבנותיו כי תכנה לו משקה. כל בת השתדלה לפי דרכה והבנתה להשביע רצון אביה. האחת הכינה בשבילו כוס עם מים בלבד, השניה הכינה לו כוס עם תה, השלישית שכר, הרביעית יין. אף כי האב לא ביקש אלא משקה, הרי כל אחת הבינה ומילאה את בקשתו באופן אחר. וכל אחת לפי הרגשתה ביחס לאביה, עמלה למלאות את רצונו. כך", אמר ר' משה, "מהתורה אנו למדים כי הקב"ה חפץ שנשאיר את הפאות, ואם הקב"ה חפץ בכך מדוע אנהג כלפיו בציקנות?"…

הגביר היהודי נהנה מאד מתשובתו של ר' משה, והעניק לו תרומה גדולה והגונה לטובת הישיבה.

הרב שמואל דוד וואלקין סיפר, כי כשנשאל ר' משה מדוע פאותיו כל כך גדולות, ומדוע איננו שם אותן אחרי אוזניו, היה ר' משה עונה כך: "ניקח לדוגמא חייל בצבא, שעבר מלחמות רבות והצטיין בהן במעשי גבורה, ולאות הוקרה נתנו לו עיטורים על גבורתו ואומץ ליבו. האם אדם כזה מכסה את עיטוריו? וודאי שלא! אדרבא, הוא מתגאה בהם ומשתדל שבכל מקום שהוא הולך – יראו אותם, באשר עיטורים אלו הינם כבוד בשבילו! כך", אמר ר' משה, "הפאות הן תגים וסימנים על שאנו יהודים ובנו בחר הקב"ה מכל עם, וזה מבטא שאנו שרים ופקידים בצבא הקב"ה, ומרוממים מעל עם ואדם, אם כן בוודאי צריכים אנו להתגאות עם הפאות, וללכת עמהן באופן שכולם יראון, ולא ח"ו להיפך"…

ר' משה היה אומר: "הרי לעולם כספם של העניים מופקד בידם של העשירים, ולמעשה עושרו של העשיר שייך לעני, כך שלמעשה, כשהעני ניגש לעשיר לבקש ממנו נדבה – אינו אלא בא לגבות את כספו וחובו מיד העשיר, אלא שלעני נגרמים קשיים בדרכי גביית חובו, באשר העשיר לא פורעו בבת אחת אלא פרוטות פרוטות"…

אמנם היו גם פעמים בהן היו קשיים רבים לר' משה, באסיפת הכסף לטובת הישיבה. עול הגלות והיותו נע ונד – החלישוהו, ולא פעם גרמו לו לחולשה ואף נפילה למשכב, אך ר' משה המשיך במסירות נפש לעמול להחזקת וקיומה של הישיבה. פעם אף התבטא: "הרי הקב"ה, כשגזר על קין 'נע ונד תהיה בארץ', הטיל עליו עונש של גלות, אך לא נגזר עליו גם את העול לאסוף כספים ועוד למען ישיבות… הוי כמה רחום וחנון ה'"…

היו פעמים רבות שר' משה נסע לבדו לאסוף כספים למען הישיבה, והיו פעמים שהיה הולך יחד עם ה'חפץ חיים'. הם היו נוסעים יחדיו אף למקומות מרוחקים, על מנת לדאוג לקיומה וביסוסה של הישיבה. פעם נסע ר' משה עם הח"ח. כשירדו מהרכבת היו שם יהודים שהכירו את הח"ח, את ר' משה הם לא הכירו, ופשטותו ותלבושתו היו כשאר פשוטי העם. אותם יהודים היו בטוחים, כי ר' משה היו שמשו של הח"ח, והחלו לומר לו: "זו בושה מצד השמש, להניח לרבי לשאת את חבילותיו". אחד מהם אף פנה לח"ח ואמר לו: "רביק! מדוע אינך מוסר חבילותיך לשמשך?". נרעד הח"ח ופנה אל היהודים ואמר להם: "אוי! מה תדברו? חס ושלום! שמש? הן זהו גאון! ראש ישיבה!", ומיד ניגש הח"ח לר' משה לפייסו על עלבון תורתו שחשב כי נגרם בגללו, וישנה גירסא האומרת כי בעת שפייס הח"ח את ר' משה, אף הוסיף הח"ח והבטיחו כי יאריך ימיו ושנותיו יותר ממנו… כפי שאכן קרה…

עם הח"ח למען קיום התורה

פעם אחת נסע ר' משה עם הח"ח לקייב, לאסוף כסף עבור הישיבה. כתוצאה מהמאמץ שבאסיפת הכספים, הרגיש ר' משה את עצמו חלש מאד וממש נפל למשכב. הח"ח ראה כיצד נחלש גופו מעמלו למען החזקת התורה ואמר לו: "ר' משה! אתה תאריך ימים יותר מכולנו!". ברכה שכמובן נתקיימה…

בתקופה מאוחרת יותר, נסע ר' משה עם הח"ח למוסקבה לטובת הישיבה. מנהגו של הח"ח היה לנסוע ברכבת במחלקה שלישית, מקום שם הספסלים לא היו מרופדים, באשר הח"ח חשש שמא ישנו שעטנז בכורסאות המרופדות. הנסיעה היתה ארוכה, והח"ח שהתעייף השתרע על הספסל הקשה. מתחתיו פרס את מעילו ונח, כשר' משה נשאר יושב ושומר עליו.

באחת התחנות עלה לרכבת בין הנוסעים חייל רוסי. כשראה את היהודי הישיש שוכב על גבי הספסל, החל רועם ברתחנות: "היהודים תופסים את הכל, בכל מקום הם מצויים, אפילו ברכבת המובילה לליבה ונשמתה של אמא רוסיה – למוסקבה, גם שם הם תופסים את הספסלים!".

ר' משה, כשדמעות בעיניו, ניגש לחייל הרוסי והציע לו את מקומו, וביקשו כי יניח ליהודי הזקן והחלש, אך החייל הרוסי נתרתח עוד יותר, ומצעקותיו התעורר הח"ח בבהלה. לימים, כשתיאר ר' משה את המאורע בפני תלמידו, היה קולו חנוק מדמעות וכך אמר: "היתכן כי לצדיק יסוד עולם אין מקום כלל להניח את גופו הצנום והאפסי? האם עליו לוותר על מקומו בשביל קוזק שיכור רוצח ופורע?… הוי… הביטה וראה את חרפתנו בגויים, רבונו של עולם!"…

כשהגיעה הרכבת למוסקבה, חיכה לח"ח ידידו ר' יצחק קפלן. ה'חפץ חיים' הודיעו כי הוא עומד להגיע, וביקשו שיחכה לו בבית הנתיבות ע"מ שיראהו להיכן ללכת, אך הח"ח ביקשו שלא יפרסם את דבר בואו, מפאת כי לא רצה שיחכו לו רבים, ויתנו לו כבוד ממנו ברח כל ימיו. וכך אכן ארע, אף אחד מלבד ר' יצחק קפלן לא ידע על בואו של הח"ח, כפי שרצה שיהיה.

אחר זמן מועט נודע דבר בואו של הח"ח לנדיבים ולשאר האנשים, ובאו רבים לבקרו במקום אכסנייתו. אחד מגדולי הגבירים, ר' זליג פרסיץ, התאונן בפני הח"ח מדוע לא הודיע על בואו קודם לכן, וכך יכלו לארגן לו קבלת פנים הראויה לכבודו. הח"ח ענה כי דרכו לברוח מהכבוד, ודווקא בגלל שחשש מקבלת פנים מכובדת – שמר את בואו בסוד, ר' זליג פרסיץ אמר: "רבי! אמנם על כבודך רשאי אתה למחול, אבל כבוד התורה מה יהא עליה?".

שאלו הח"ח: "אמור לי ר' זליג, האם אשתך מכינה פשטידה לכבוד שבת?", ענה ר' זליג: "ודאי פשיטא, מה השאלה?" המשיך הח"ח ושאל: "ובכן, אם היה עולה בדעתך לאכול את הפשטידה בערב שבת, האם אשתך נותנת לך?", ענה ר' זליג: "ודאי שאשתי לא היתה נותנת לי, לאכול את הפשטידה המיועדת לשבת – בערב שבת", אמר לו הח"ח: "כבוד הינו בבחינת 'פשטידה', המיועדת לעולם הבא, יום שכולו שבת, והכיצד אוכל את הפשטידה בעוה"ז שזה לא זמנה?"…

הח"ח ור' משה שהו במוסקבה כיומיים, ובאותם יומיים אספו סכום גדול של חמש אלפים רובל. החפץ חיים לא ידע את נפשו במה להודות לר' משה, הח"ח סבר שבזכות ר' משה זכו להצלחה כל כך גדולה. הח"ח הביט על ההצלחה כאילו באה מחמת ר' משה, ולא מחמת עצמו. ר' משה נשא את סיפור המעשה לתלמידו, והוסיף ואמר: "כך חשב הח"ח, שההצלחה במוסקבה היתה בגללי, בעוד שבאמת ההצלחה בעיקרה היתה מחמת אישיותו ולא בגללי"…

לזכות את העשירים

מבטו של ה'חפץ חיים' על אסיפת הכספים לישיבה לא היה מבט רגיל. הח"ח הסתכל ע"ז גם כזיכוי כלל ישראל בקיום והחזקת התורה, לכן בעת שיסד הח"ח את 'ועד הישיבות', שהיה אמור להיות מסגרת משותפת שתאסוף כספים בכל העיירות לטובת כל הישיבות, שמח אז הח"ח מאד, ולא רק מפני שסבר שבכך יהיה קל יותר להחזיק את הישיבות, אלא הח"ח סבר, כי בהקמת ארגון זה שדאג לאסוף כספים בכל עיר ועיירה, בכך מזכים את כלל ישראל באופן רחב בהחזקתם של עמלי התורה, ובכך משתפים את כלל ישראל בתורה. הח"ח היה בטוח כי בכך תצא טובה גדולה לכלל ישראל, וככל שרבים יותר מכלל ישראל ישתתפו במצווה זו – כן ייטיב הדבר להצלתו והתחזקותו של כלל ישראל.

מתוך מבט זה של הח"ח, על עניין התרומות לישיבות, כדבר שראוי שיזכו בו כמה שיותר אנשים, אף ארע שבשעה שבניין הישיבה בראדין, נעשה צר מהכיל את התלמידים המרובים שלמדו בישיבה, החליט הח"ח להתחיל לאסוף כספים לבניית בניין חדש להיכל הישיבה, ואכן הוחל אז באסיפת כספים לטובת הבניין. צורת התרומה היתה שכל אחד תרם כמות עצים מסויימת, כך שזה תרם חלק קטן יותר ומי שיכול היה – תרם חלק גדול יותר. היה יהודי שגר במרחק לא גדול מראדין ושמו היה ר' מרדכי צפנת.

אותו ר' מרדכי היה יהודי ערירי ללא ילדים, והוא בא לח"ח בהצעה כי הוא מוכן לתרום את הכסף לבניית כל הבניין. כולם היו בטוחים שהח"ח יסכים להצעתו הנדיבה, אך הח"ח לא נענה להצעתו, הח"ח אמר: "הלא בנין הישיבה הינו מקום בו ילמדו תורה כ"כ הרבה, לא ראוי שזכות כה גדולה יקבל אדם אחד. עדיף שבזכות זו יזכו כמה שיותר אנשים". הח"ח כאמור לא הסכים לקבל התרומה לבניית כל הישיבה, רק זאת הסכים, כי יוכל לתרום קיר אחד שלם מקירות היכל הישיבה, ואכן היהודי תרם שלושת אלפי רובל, שכיסו הוצאות בניית קיר אחד מקירות הישיבה, ועל קיר המזרח נרשם שמו בברכה על תרומתו להיכל הישיבה.

זה היה מבטו של הח"ח, על הכספים הנאספים למען החזקת הישיבה. הח"ח הסתכל על זה כזכות שמזכים את הכלל בנתינת כסף לישיבות, שבכך זוכים לחזק את עמלי התורה. מתוך מבט זה סבר הח"ח כי הכסף הנתרם צריך שיבוא רק ממקורות ראויים, דהיינו שהזכות לקבל חלק בתורה ע"י התרומות – ראוי שתינתן רק לראויים לה, שאלו אנשים שומרי תורה. הח"ח סרב לקבל כספים לישיבה מכאלו שלא שמרו מצוות, באשר סבר, כי אין ראוי שהתורה תוחזק ע"י אלה הרחוקים ומנותקים ממנה.

ר' אלחנן וסרמן סיפר, כי כשנודע לח"ח שהכספים הבאים מאמריקה לישיבות באירופה, הם ממעות של חילול שבת, אמר הח"ח לר' אלחנן: "הישיבות יחרבו, מפני שאין להן מקור טוב. לא יתכן שמעות של חילול שבת תיבנה על ידם תורה…", לכן לא הסכים הח"ח לקבל כספים ממחללי שבת עבור ישיבתו.

מן השמים מוליכים את הח"ח

כשחזר הח"ח מביאליסטוק, צריך היה לעבור בוולקביסק ושם להחליף רכבת. המעבר מרכבת אחת לשניה היה אמור לקחת הרבה זמן, מחמת זקנותו של הח"ח, ובני ליווייתו חששו כי הח"ח לא יספיק להגיע ולהשיג את הרכבת שהיה אמור לעלות עליה, ואם כך היו נאלצים לחכות לרכבת השניה שתגיע רק למחרת. לפתע ראו בני הפמליה של הח"ח, כי במסילה הסמוכה אליהם מגיעה הרכבת, למרות שלא היתה אמורה להיות שם, אלא במסילה המרוחקת מהם. אחרי בירור קצר התברר שעקב טעות שקרתה, נאלצה הרכבת לנסוע במסילה אחרת, דבר שלא קרה שנים לפנ"כ, ואותה המסילה היתה המסילה הסמוכה לח"ח. "רצון יראיו יעשה", משמים הוליכו וסייעו לח"ח בדרכיו.

פעם שאל רב אחד את ר' אלחנן ווסרמן, האם לח"ח היה גילוי אליהו? ר' אלחנן אמר: "אינני יודע, אבל יש לי מעשה לספר". בעת שר' אלחנן והח"ח חזרו מוורשה, ונאלצו להחליף רכבת באמצע מסעם, הרכבת השניה אמורה היתה להגיע תוך חמש דקות, והיה עליהם לעבור דרך שדה. היה נראה שלא יספיקו, ולפתע הרכבת עברה במסילה הסמוכה אליהם, דבר שלא ארע מעולם. מן השמים סייעו והוליכו את הח"ח בדרכיו למען כלל ישראל ותורת ישראל.

פעם הרגיש הח"ח כי הוא חלש מידי ואין בכוחו לפעול, פנה לר' משה וביקשו כי ייסע לפולין להפיץ שם אמונה. ר' משה אמר לח"ח: "אם הייתי בא אליהם כמו אברהם אבינו, שהיה נותן לאורחיו אוכל וכל צרכם, ואח"כ היה אומר להם להודות לה', וכך אם אני הייתי מביא להם כסף – אח"כ יכולתי לבוא ולדבר עמהם על חיזוק האמונה, אך כשאני מגיע ונאלץ לקבל מהם טובות ולאכול אצלם, ואח"כ לבוא ולומר להם שהכל מה' – זה אי אפשר ואינני יכול לעשות כן"…

מעשה דומה סיפר חברותתו של ר' משה בראדין, ר' משה צ'ציק: הח"ח שאל פעם את ר' משה: "מדוע הנך מתנגד שב'בין הזמנים', בזמן שבו ממילא בחורי הישיבה נחים מלימודיהם, מדוע שלא יעסקו אז בפעולות לחיזוקו של עם ישראל?". השיב לו ר' משה: "היו בכלל ישראל שניים שניסו לקרב רחוקים, אברהם אבינו שהצליח מאד, כמו שכתוב בחז"ל 'את הנפש אשר עשו בחרן' – הרי שאברהם אבינו הצליח לקרב רבים, בעוד שאצל ירמיהו, כשעמד להוכיח את ישראל – לקחוהו ושמו אותו בבור".

שאל ר' משה את הח"ח: "מדוע אברהם אבינו הצליח, בעוד ירמיהו לא הצליח להחזיר את כלל ישראל בתושבה? ענה ר' משה ואמר: "אברהם אבינו, כשבאו אליו אורחים נתן להם אוכל ואירחם כיד המלך, ואח"כ כשרצו להודות לו אמר להם: 'הודו לקל עליון שברא את הכל'. וכמובן אחרי שקיבלו ממנו – ליבם נפתח, וכך הצליח לקרבם, אך ירמיהו שהוכיח ולא כמו הדרך של אברהם אבינו – לא הצליח, ואדרבה שמוהו בבור". אמר ר' משה לח"ח: "בחורי הישיבות העניים יגיעו לעיירות ויזדקקו לחסדי האנשים, ואח"כ ינסו להטיף להם ולחזקם בדרך זו – אין סיכוי שיצליחו, רק אם יבואו כדרכו של אברהם אבינו כך יוכלו להצליח".

 

(מתוך הספר 'בשבילי ראדין')

ה'חפץ חיים' זי"ע ישיבה לך לך פרשת השבוע

אולי גם יעניין אותך

לפתע נעצר ושב לעבר אותם האנשים שברכוהו, כדי לברכם שוב במאור פנים
הישיבה שלא נבנתה רק על-ידי כסף ובלוקים
צפו: "עשו עלי החייאה שלא הצליחה..."
גיליון לקראת שבת להורדה - פרשת בא
פעם נכנסתי אליו בשעת בוקר מוקדמת. שאלתיו אם אכל כבר, אמר לי מרן: "אינני זוכר..."
לפתע,מצאתי את עצמי פונה אל גדול הדור: יש לי שאלה...
לא ידעתי כיצד לנהוג, כיצד אאכיל יהודי בטריפות?
"ביום המבחן עטף השלג את ירושלים למרות זאת הגיעו מאות נבחנים''
"ומה אתם חושבים, קרה לי נס? לא ולא! שום מרצדס לא עצרה לי...
"שמעתי שיש לך קשרים בשב"כ!"... פלט לי חבר בחיוך..
"אמרתי להורים שלי: "בגלל שאתם לא שולחים אותי לקרקס נכשלתי במבחן"
הגרי"מ גורדון סיים לקרוא את המכתב שכתבה לו בתו, והתעלף
הוא יצא החוצה, ואחרי דקה הוא צועק לי: "יעקב ברוך, בוא מהר, תראה מה יש לי במשאית!"
לפני עמד יהודי חרדי שהצהיר בפני: "אני הגנב שפרץ למספרה שלך"...
ב'סוּפֶּר' שמעתי אותו מרגיע את מוישה 'הקטן', כשהחמאתי לו, הסמיק ואמר לי: מוישה זה אני...
כזוהר הרקיע מזהירים
לא ידעתי כיצד לנהוג, כיצד אאכיל יהודי בטריפות?
"ביום המבחן עטף השלג את ירושלים למרות זאת הגיעו מאות נבחנים''
"ומה אתם חושבים, קרה לי נס? לא ולא! שום מרצדס לא עצרה לי...
"שמעתי שיש לך קשרים בשב"כ!"... פלט לי חבר בחיוך..
"אמרתי להורים שלי: "בגלל שאתם לא שולחים אותי לקרקס נכשלתי במבחן"
הגרי"מ גורדון סיים לקרוא את המכתב שכתבה לו בתו, והתעלף
הוא יצא החוצה, ואחרי דקה הוא צועק לי: "יעקב ברוך, בוא מהר, תראה מה יש לי במשאית!"
לפני עמד יהודי חרדי שהצהיר בפני: "אני הגנב שפרץ למספרה שלך"...
ב'סוּפֶּר' שמעתי אותו מרגיע את מוישה 'הקטן', כשהחמאתי לו, הסמיק ואמר לי: מוישה זה אני...
כזוהר הרקיע מזהירים

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
כתבות וראיונות

"הרגשתי שקורת בטון נופלת לי על הראש, שנינו עובדים כיום כמלמדים, איך זה קורה?!..."

שיחה מיוחדת עם הרה"ג רבי עמרם בינעט, על ההרגשה המיוחדת עם סיומה של מסכת יבמות, וההתרגשות לקראת תחילת לימוד מסכת

גלריות בחצרות החסידים

שמחת בית בוטושאן

קהל רב בראשות אדמורי"ם ורבנים השתתפו בשמחת אירוסי בת הזקונים של כ"ק מרן אדמו"ר מבוטושאן שליט"א עם החתן הרב גדליה

גלריות בחצרות החסידים

מהנעשה והנשמע בקהילות הק' - צאנז

מעמד ההדלקה ביום ל''ג בעומר בת''ת דרכי אבות צאנז במאנסי • מעמד חומש סעודה בת''ת דרכי אבות צאנז

טורים ודעות

ה'דינר' ליד הבאר

הגאון רבי אליהו לפין שליט"א מרבני ישיבת מיר

קו השיעורים של 'דרשו'
כמה קבלת במבחן?
פרפראות לפרשת השבוע
צפו: בחצרות החסידים
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ב
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

לחץ כאן
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר