בבורו פארק היה דר יהודי חשוב ונעלה, זקן ונשוא פנים, הרה"ח ר' משה פלדמן ז"ל (דודו של הנגיד החסיד הרב חיים משה פלדמן שליט"א פטרון מוסדות ויז'ניץ- ארה"ק), שהיה חותנו של הנגיד המפורסם ר' משה רייכמן ז"ל מטורונטו.
ר' משה פלדמן – מלבד היותו גביר אדיר ובעל צדקה גדול – היה תלמיד חכם מופלג, בקי בכל מכמני התורה, והיה יושב והוגה בתורה כל היום בביהמ"ד 'שומרי שבת'. זכורני שבימי בחרותי הייתי מתפלל עמו ביחד בכל בוקר בימות החול בביהמ"ד ויז'ניץ בבורו פארק, ותפילתו היתה עבודה בפני עצמה, הוא היה מתפלל בדמעות שליש, ומתחטא לפני קונו כעבד לפני אדונו, במקומו בסוף הביהמ"ד.
בכל יום ויום אחרי התפילה היה עולה על מדרגות הארון קודש וניגש לפרוכת ומתחטא בבכיות נוראות לזמן ממושך – והיה זה מחזה נורא. אחר ירידתו מהארון קודש היה ניגש לכל הבחורים שהיו בבית המדרש ומבקש שיתפללו על "משה בן מינקא שיהיה ערליכער יוד", ואני הייתי משתעשע עמו ואומר לו: אני מתפלל על משה בן מינקא שישאר ערליכער יוד, והוא היה אומר בבהלה "לא! שיהיה ערליכער יוד"…
*
לפני שנים ביקרתי לראשונה אצל הרה"ק רבי נפתלי צבי מבאבוב זי"ע – עוד בחיים חיותו של אביו הרה"ק רבי שלמה מבאבוב זי"ע – בטרם עלה לקבל את שרביט המלוכה. כשפתח את הדלת, נשתוממתי לראותו בהתנהגות פשטנית עד למאוד, בעודו מתהלך עם כותנתו כאדם פשוט בביתו, וקשה היה להאמין שהוא – כבנו הגדול של אביו – הולך ליקח את שרביט המלוכה. הרה"ק זי"ע קיבלני במאור פנים ובחמימות והושיבני אצל השולחן, והתחלנו לשוחח במנהגים של בית אבותיו.
בעודנו יושבים ומדברים, צלצל הפעמון בדלת – והיתה לו בבית עין אלקטרונית שבעדה היו יכולים לראות את העומד בחוץ – וראינו שבחוץ עומד גוי אשר מבקש להיכנס.
הרה"ק זי"ע פתח את הדלת וקרא במאור פנים את הגוי בשמו הלועזי ושאלו למבוקשו. אמר לו הגוי שיש לו בשבילו משלוח. שאלו הרה"ק אם הוא צריך את עזרתו, וכאשר השיב בשלילה, הראה לו הרה"ק היכן להכניס את המשלוח, ונתן לו תוספת ממון הגונה [מה שקורין 'טיפ'] על עבודתו, ולאחר שדרש בשלומו פטרו לשלום. והנה – בראותי הנהגתו הפשטנית והנפלאה – הבנתי פירוש הפסוק "ולענוים יתן חן"…
*
סיפר הרה"ג רבי ישראל מייער שליט"א דומ"ץ וראש ישיבת ויז'ניץ אשדוד, שלפני זמן מה התקיימה שבת התוועדות לבחורי חסידי ויז'ניץ, ומרן האדמו"ר מוויז'ניץ שליט"א – על ישראל הדרתו בקרית וויז'ניץ ב"ב הגיע להשתתף בשב"ק עם הבחורים.
בעת תפילת שחרית, כשהגיעו לברכת כהנים, לא היו מספיק טליתות לבחורים הכהנים, כי השבת היתה בעיקרה לבחורים, וכמעט שלא היו שם אברכים. כשהרבי הבחין שחסרות טליתות, לא חשב לרגע, רק התחיל לפשוט את טליתו כדי שיתנו אותה לאחד הבחורים הכהנים…
*
עוד סיפר לי הרה"ג הנ"ל, שלאחרונה חיתן את אחד מילדיו, וכאשר נכנס אצל הרבי שליט"א לקראת החתונה, עיין הרבי בהזמנת החתונה, והתחיל לשאול אותו על המחותנים ועל זקניו של המחותן, והמשיך לומר שהמחותן שלו הוא נכד של ה'חתם סופר' זי"ע וכו', והיה זה לפלא שהרבי עיין זמן רב כל כך בהזמנה והתעניין בכל פרט ופרט.
כשיצא מחדר קדשו של הרבי, ניגש אל הגבאי ואמר לו בהתפעלות: נפלא היה המחזה לראות את הרבי מתעניין בכל פרט ופרט בהזמנה, ובאמת לא זכיתי להבין איך יש לו זמן וכח לכל זה, הלא נכנסים כאן עשרות אנשים עם הזמנות בכל יום.
אמר לו הגבאי: ברצוני לספר לך דבר מעניין ולגלות לך סוד – דע, ההזמנה הזאת שנתת להרבי, כבר קיבלה הרבי היום בפעם השלישית… כי כשעה קודם שנכנסת אתה אל הרבי, נכנס המחותן שלך, וקודם לכן נכנס הסבא, ובכל פעם ופעם התעניין הרבי על המחותנים ועל היחוס מכל הצדדים ולא ראו עליו כלל שכבר יודע את כל הפרטים הדק היטב, וזו לו כבר פעם שלישית ששומע את כל זה היום…
(נועם שיח וירא תש"פ)
2/127