וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' (שמות לה ב)
"את המעשה הנורא הבא סיפר אאמו"ר הג"ר מנחם רוזנבליט שליט"א, ששמע אותו מהגאון רבי רפאל דוד אויערבאך זצ"ל ראש ישיבת שער השמים, גיסו של הגאון רבי שלום שבדרון.
"לאשה אחת שהתגוררה בשכנותו של רבי שלום שבדרון בשכונת שערי חסד, היה בן שאינו שומר תורה ומצוות, בשם משה, שהיה פקיד בכיר בממשלה. הוא היה נכה ברגליו ובעל רכב ממשלתי מהודר. בימים ההם, אדם בעל רכב היה נחשב מורם מעם…
"יום אחד כשבא האיש לבקר את אמו פגש בגיסים הגאונים רבי שלום שבדרון ורבי רפאל דוד אויערבאך. לפתע נחה על ר' שלום רוח תוכחה, פנה ואמר לפקיד בניגונו הידוע: 'מוישה, מוישה… פה אתה אדם חשוב מאוד, אבל לאחר מאה ועשרים שנה, הרי בסוף יעלו אותך להר המנוחות… וזה עלול להיות יום קר, כולם ילוו אותך, אבל בסוף אתה תישאר שם לבד. ושם אין אוטו, אין פקיד בכיר. מוישה, מוישה, מה יהיה אז'…
"ר' דוד אויערבאך היה בטוח שר' שלום עומד לחטוף 'מנה', והפקיד הנכבד יתפרץ עליו בכעס. אך למרבה הפלא ענה לו משה: 'מה אתה חושב, שאני לא יודע? אני אספר לך מה קרה, ומדוע איני הולך על רגליי:
"'בצעירותי הייתי בחור דתי, חסיד בעלזא. כנהוג לפני בר המצווה לקח אותי אבי לאדמו"ר הקדוש רבי אהרן מבעלזא כדי להתברך מפיו. עמדנו בתור, לפנינו היה יהודי נכה שהלך עם קביים. כשהגיע היהודי לפני הרבי, פנה הרבי ואמר לו: למה אתה לא הולך על רגליך? תזרוק את זה!
"'היהודי לא הבין מה הרבי רוצה ממנו, הרי הוא משותק ברגליו מלידה. התמהמה, וזרק קב אחד. אמר לו הרבי: 'אמרתי לך זרוק את שניהם ותלך!' האיש זרק את הקב השני, ולפליאת כולם התחיל ללכת כאחד האדם.
"'אני הייתי בתור מיד אחריו. אמר לי הרבי: 'אתה ראית מה שהיה כאן. דע לך, בשבת הראשונה שאתה תחלל, מה שהיה ליהודי הזה יעבור אליך'.
"'עברו שנים. בפולין הייתה תנועת ה'בונד' הסוציאליסטית שסחפה איתה רבבות מבני ישראל. גם אני הפכתי לחבר ב'בונד' עד שנהייתי בה מדריך לבני נוער. שנים הקפדתי, ולא חיללתי שבת. אך שבת אחת עשינו טיול, כל החניכים שלי עלו למשאית טיולים ואני יחד אתם. כשהמשאית החלה לנסוע נפלתי ממנה ונחבלתי, ומאז איני יכול ללכת על רגליי'.
"השיב לו ר' שלום: 'כבר היית… כבר ראית… ואף על פי כן…'"
(ע"פ נר לשולחן שבת)