"זאת חקת התורה"
סיפר הגר"י זילברשטיין שליט"א: במשך יותר מיובל שנים זכיתי לשמש את מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, ומעולם לא נתקלתי במקרה שבו לא ידע מה להשיב על שאלות שהוצגו בפניו. מעולם הכל היה ברור ונהיר לו. והרי הכל יודעים שהשאלות שהובאו לפני מרן זצוק"ל היו מן הקשות ביותר בעולמה של ההלכה, וממש אף פעם לא זכור לי שלא ידע מה לענות. בין אם היו אלו שאלות בענייני עגונות, ממזרים, ריבית, פיקוח נפש וכיוצא באלו, תמיד מצא מקורות מובהקים מהגמרות והראשונים ומספרי הפוסקים והשיב על אתר תשובות ברורות.
רק פעם אחת קרה שמרן הגרי"ש זצוק"ל אימץ את ראשו בניסיון להשיב מענה לשואלים, התאמץ והתאמץ, ולבסוף אמר 'איני יודע מה להשיב'. הפעם היחידה הזו היתה במוצאי שמחת תורה, ויהי הדבר לפלא.
השאלה הובאה לפני מרן זצוק"ל על ידי ראשי אחת הישיבות בירושלים. בישיבה זו וגם בתלמוד תורה המסונף אליה אין מושג של 'חופש' או 'בין הזמנים', והבחורים לומדים ממש בכל ימות השנה. במוצאי שמחת תורה הגיעו פעם ראשי הישיבה למעונו של רבינו מרן הגרי"ש זצוק"ל ושחו בפניו את התלבטותם באשר ללימודים מחר, דהיינו ביום אסרו חג. הם סיפרו שבמשך כל החג הבחורים רקדו וכרכרו בעוז ובתעצומות לכבודה של תורה עד שהתעייפו מאוד, בנוסף לכך במוצאי שמחת תורה סייעו בני הישיבה בפירוק הסוכה הגדולה של הישיבה ובגלל זה היו ערים עד שעה מאוחרת בלילה. ראשי הישיבה אמרו שבשל עייפותם הגדולה של הבחורים אין טעם לקבוע מחר סדרי לימוד בישיבה, ואולי כדאי לעשות מחר יום חופש אחד, שאלו.
מרן זצוק"ל הניח ידיו על עיניו וישב כך במשך דקות ארוכות וחשב וחשב. ברם גם לאחר דקות אלו פנה ואמר לשואלים שאין הוא יודע מה להשיב. כששאלו אותו ראשי הישיבה למי לפנות, השיב מרן הגרי"ש זצוק"ל שיפנו למרן הגרש"ז אויערבך זצוק"ל. סרו ראשי הישיבה למעונו של מרן הגרש"ז, ולמרבה הפלא חוזרת התמונה על עצמה: גם ראש ישיבת 'קול תורה', הפוסק הגדול ורבן של כל בני הגולה, הניח ידיו על עיניו וחשב ולא ידע מה להשיב.
מה עשו לבסוף בישיבה, אינני יודע. מה שאני כן יודע הוא, שמסיפור זה אפשר ללמוד בבירור שהשאלות הקשות ביותר נסובות על ענייני התורה עצמה והנהגותיה, ובמיוחד כאשר יש חשש של ביטול תורה. ההכרעות הגורליות ביותר נתונות סביב השאלה מה היא טובתה של התורה עצמה, ולכן גם שני גדולי הדור זצ"ל נמנעו מלהכריע בעניין.
(ברכי נפשי)