לאחרונה חלה התעוררות בציבור בענין היתרי עסקא בקופות החולים. כדי להבין אילו מכשולות של ריבית מצויים בקופות, ניגשנו לברר את הדברים אצל אחד הרבנים בבית ההוראה לעניני ריבית בראשות הגר"פ וינד שליט"א.
שאלה: על מה נתעוררו בבעיית הריבית בקופות החולים?
תשובה: כידוע, לחברות הציבוריות כיום יש היתר עיסקא. בבנקים, חברות אשראי וכו', מובן לכל אחד הצורך בהיתר עיסקא. גם חברות גז, חשמל וטלפון ומים, חייבות בהיתר עיסקא, כיון שבכולן יש תוספת של ריבית פיגורים במקרה של איחור בתשלום. [ויש להוסיף, שגם מי שמשלם בהוראת קבע ומעולם לא איחר בתשלום, בחברת חשמל יש אופן תשלום בכל חודש ע"י הערכת צריכה ממוצעת בלי קריאת מונה, ובמקרה שיש עודף מחזירים ללקוח בתוספת ריבית].
והנה למרבה הפלא, לקופות המובילות והמשרתות חלק נכבד מציבור שומרי המצוות, אין הסדר הלכתי לעניני ריבית. ואציין כי רבים שהתוודעו לכך לאחרונה התפלאו למשמע הדבר, שכן היו בטוחים שכקופות המשרתות שומרי מצוות, בוודאי הוסדר אצלן נושא זה.
ונפרט בזה בכללות את מכשולות הריבית המצויים בקופ"ח: כאשר מאחרים תשלום לקופה, כגון הוראת קבע שחזרה, מצוי שמחייבים ריבית פיגורים, או לחילופין יש שינוי בהטבות גם כשיכסה את חובו [שבאופנים מסוימים גם זה אסור משום ריבית], וכן בהחזרים וביטוחים שהקופה משלמת באיחור בתוספת ריבית ו/או הצמדה למדד.
כמו כן, מציעים לעתים בטיפולי שיניים, או מחיר מוזל בתשלום מראש או פריסת תשלומים בתוספת מחיר.
גם שכירות המרפאות, ושאר עסקי הקופה, הכל מלא בסעיפים של ריביות והצמדות. גם העסקת עובדי הקופה בחוזה דורשת היתר עיסקא, שכן חוזה עבודה כולל ריבית והפרשי שכר בהלנת שכר ע"פ חוק, וכן הצמדות באיחור בתשלום, וכמו"כ באיחור בהפרשת הפנסיה נדרש המעביד לשלם כפי האחוזים שהיה אמור להרויח.
לכן, על כל אחד ואחד לדאוג להיות בקופה כשרה, שאם לא כן, גם אם המנהל ומתאם קשרי לקוחות יראו לו שלא נכשל בפועל בריבית ברבעון האחרון – הרי הוא שותף בכל עסקי הקופה ובחיובי העובדים שהקופה שוכרת בעבורו. שהרי אם ציבור גדול יעברו לקופה המנוהלת בהיתר עיסקא, לא תצטרך הקופה להעמיד כל כך הרבה עובדים, ויוצא שכשהוא בקופה לא כשרה הוא בעצם דורש מהקופה לשכור עבורו עובדים ולספק לו שירות שהכל מתנהל בריבית ח"ו.
כמו כן יש לדעת שעצם ההתקשרות של הלקוח עם הקופה בחוזה המכיל תנאי ריבית במקרה של איחור, יש בו איסור 'לא תשימון' לדעת הרבה פוסקים.
שאלה: האם מספיק לחתום על היתר עיסקא ולהניחו בין המסמכים, או שעליו להיות תלוי בסניפים כמו בבנקים?
תשובה: העיקרון של היתר עיסקא בכללות הוא, שכל חוב הופך להשקעה משותפת של הנותן בעסקי המקבל, ואחוזי הריבית נגבים מתוך הרווח שהרוויח המקבל בנכסיו. ואם לא הרוויח, נצרך להוכיח זאת ע"י שבועה חמורה בספר תורה, וכל זמן שלא נשבע אנו מניחים שאכן הרוויח (כמובן כשהאחוזים סבירים לפי הרווח הרגיל).
משכך, מובן הדבר שאם המנהל הראשי בדירקטריון חתם ואף אחד מהעובדים אינו יודע זאת, וכ"ש הלקוחות, אם כן הם אינם כפופים להתחייבות בהיתר עיסקא. ובפרט בחוזה מעסיק שלא מוזכר בו ההיתר עיסקא, הרי הוא שטר שיש בו ריבית. ומטעם זה הנהיגו גדולי הרבנים, שבכל סניף בנק תלוי נוסח היתר העיסקא בחתימת הדירקטריון, ובאופן זה כל הלקוחות הנכנסים לבנק רואים שזה חלק בלתי נפרד מהתקנון.