יעקב א. לוסטיגמן
אלול הנו כידוע מושג נעלה ומרומם בישיבות הקדושות. רבבות בחורים שוקדים על התורה והעבודה, בהתעלות ובהתרוממות הרוח ביתר שאת וביתר עוז.
אבל איך נראה אלול בישיבות לצעירים מתחזקים? בחורים שמעולם לא למדו בישיבה ופתאום מגיעים אל תוך החודש הרציני וה'כבד' הזה, מתמודדים עם התפילות הארוכות של ראש השנה בנוסח שמעולם לא שמעו ולא הכירו, האם זה לא מכביד עליהם יתר על המידה?
את השאלה הזאת הפנינו אל הרב ישראל ליוש, ר"מ בישיבת 'אהבת אהרן'…
"לכאורה באמת כך היה צריך להיות. בעבר גם שאלנו את עצמנו האם נכון הדבר להכניס בחורים מתחזקים לישיבה דווקא בחודש אלול, כשהאווירה הכבדה והרצינית יכולה להעיק עליהם ולגרום להם לחזור בהם חלילה.
"אבל עם השנים הניסיון לימד אותנו שההיפך הוא הנכון. דווקא האווירה של אלול נותנת להם קצת מושג מה זה ישיבה. הם אומנם לא נמצאים שם עוד, הם מבינים שייקח להם זמן רב כדי להגיע למצב של בן ישיבה בחודש אלול, עם השקידה הרצופה על לימוד הגמרא בכל שעות היום ובחלק משעות הלילה, עם הלימוד של ספרי המוסר בשפתיים דולקות וההעמקה בתפילות בימות החול, בשבתות ובימים הנוראים. אבל האווירה הזאת מקסימה אותם, היא גורמת להם להבין בצורה מוחשית שיש משהו שהוא מעבר. שיש דרגות גבוהות ברוחניות, ומי שרק רוצה ומוכן להתאמץ מספיק יכול להגיע אליהן.
"הדברים נכונים שבעתיים לראש השנה", מוסיף הרב ליוש. "אתה רואה בחורים שלא מכירים את הנוסח, בחיים הם לא ראו תפילות ארוכות כל כך בימים הנוראים ובכלל, האווירה רצינית, אין דיבורים, אין שיחה בטלה, יש רק תפילה, לימוד ועבודת ה' ברצף של 48 שעות ללא הפסק. והם משתוממים, מתעלים, מרגישים מחוברים לעולם גבוה יותר.
"זה מעצב להם את האישיות ואת השאיפות הרוחניות שלהם. לא פעם אנחנו רואים בחור שבאלול לא הצליח להתאקלם כל כך, הוא קצת התקשה להתמודד עם המסגרת החדשה והשונה כל כך ממה שהוא מכיר בבית ובבית הספר הממלכתי בו למד עד כה, ודווקא בראש השנה הוא משתנה לבלי הכר. הוא יוצא מהימים הנוראים בנאדם חדש לגמרי, כמו משפך ששופך החוצה את כל הדברים הרעים וההרגלים הלא טובים שנשארו לו מהתקופה הקודמת, וכמו ספוג שקולט כל דבר שבקדושה ביתר שאת וביתר חשק.
"זהו פלא של ממש, אבל נשמת ישראל היא מעל הטבע, ולא מה שהיה משכנע גוי להצטרף לקבוצה כזאת או אחרת, זה מה שישכנע גם יהודי. הנשמה היהודית לא מחפשת את הכיף והנוחות, היא מחפשת לעלות מעלה מעלה. ראש השנה נותן להם תעצומות, מראה להם לאילו מדרגות נשגבות יכול כל יהודי לשאוף ולהגיע".