שאלה: אוטובוס קו 402 נוסע מבני ברק לירושלים במוצאי פורים דפרזים עמוס במשפחות שרוצות לחגוג את הפורים דמוקפין. כשיגיעו לירושלים השעה תהיה מאוחרת, אחד הנוסעים הוציא מגילה כשרה ומבקש שמי שיודע לקרוא יקרא במשך הנסיעה להוציא את ציבור הנוסעים ידי חובתם. האם אכן מועיל לקרוא בעודם בדרך לפני שהגיעו לירושלים?
תשובה: יש נוסעים שמועילה להם קריאתם בדרך, ויש נוסעים שלא יועיל שיקראו בדרך, ונבאר: בן עיר שנוסע לכרך ודעתו להתחייב בדין מוקף בן יומו, להשיטות שמתחייב גם כשהגיע לאחר כניסת הלילה, לא יחול חיובו עד שיגיע לירושלים, ובעודו בדרך, שיצא מבני ברק ועדיין לא הגיע לעיר המוקפת חומה, אינו חייב במגילה, ומה שקורא בזמן זה לא יועיל לפטרו כאשר יגיע לירושלים.
אך שונה הדבר בתושב ירושלים שנסע לבני ברק וחוזר לכרך, שדעת החזון איש שכאן זה לא חיוב חדש של מוקף בן יומו אלא חוזר למקור, שבו הוא קבוע, וממילא מחויב בקריאה של ט"ו. אם כן יכול לקרוא גם בהיותו בדרך.
אכן מו"ר הגרמ"ש קליין שליט"א דקדק בלשון הרמב"ם שכתב על בן עיר שהלך לכרך שיצא מכלל מוקף, משמע שכשחוזר לכרך נדון כבן עיר שהולך לכרך לקבל דין הכרך מחדש. אך גם לפי דבריו, מי שנסע לבני ברק ביום לאחר עלות השחר ולא נתחייב כבן עיר, ובמוצאי פורים של בני ברק חוזר לירושלים, בוודאי חייב גם בהיותו בדרך ויכול לקרוא, וכאמור לא יוכל לצאת ע"י שישמע ממי שהוא בן עיר שנוסע לכרך.