הרב אברהם פוקס
"וּפְקֻדַּ֞ת אֶלְעָזָ֣ר׀ בֶּן אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן שֶׁ֤מֶן הַמָּאוֹר֙ וּקְטֹ֣רֶת" (במדבר ד', ט"ז)
ומפרש רש"י שאלעזר היה ממונה לשאת את הקטורת ושמן המשחה ומנחת התמיד, וכן היה מוטל עליו לצוות ולזרז ולהקריב בעת חנייתן. ומקור דברי רש"י הוא המדרש שאומר: אמרו עליו על אלעזר שהיה מוטל עליו טורח גדול, שהוא היה נושא שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה. מאות של קילוגרמים היה סוחב אלעזר בן אהרן שהיה סגן הכהן גדול (קטורת הסמים שלוש מאות שישים וחמשה מנים, שהם קרוב למאה וחמישים קילוגרם, שמן למאור מאה ושמונים לוגין שהם לפחות חמישים וארבעה ליטר וכו') וכתב על כך הרמב"ן: אבל היה אלעזר חזק ואמיץ כיעקב אבינו, וכן משה רבינו ואהרן אחיו, וקוי ה' יחליפו כח, וכל כך למה, מפרש המדרש רבה שהיה נוהג בשפלות לפני המקום וכמו שמצינו בגמרא באמוראים שהיו טורחים בעצמם בהכנות לשבת וכך פוסק השולחן ערוך בסימן ר"נ: ומהם ילמד כל אדם, ולא יאמר לא אפגום כבודי, כי זה הוא כבודו שמכבד השבת, ומוסיף שם המשנה ברורה: וראיתי אנשי מעשה גדולי תורה שהיו מכבדין הבית בעצמן. רבים זוכרים את מרן הסטייפלער עונה לשאלותיהם ביום שישי כאשר מטאטא בידו ואינו מניחו…
פרשת במדבר לעולם נקראת לפני חג השבועות, והלא דבר הוא שיש בו ללמדנו ולתת לנו הכנה לפני קבלת התורה, ופסוק זה מראה לנו כיצד גם סגן הכהן גדול נשא בעול יחד עם אחיו הלוויים בכל הקשור לעבודת המשכן.
ישיבת גרודנא שבליטא בנשיאות ראש הישיבה הגאון ר' שמעון שקאפ היתה לשם ולדבר בקרב לומדי בתי המדרש, כל נער שהחל ללמוד תורה חלם בערגה ללמוד בישיבה ולזכות ולשמוע את שיעוריו המפורסמים והחריפים של הגאון הגדול, אחד מאותם נערים היה בן עניים שיחד עם כל משפחתו שאף גם הוא ללמוד בישיבה הנודעת, הוא השתדל לנצל את ימי נערותו בלימוד התורה ולהתכונן להיות א ישיבע בוחער במלא מובן המילה, והנה בהגיע היום שבו יוכל להתקבל למכינה לישיבה נתנו הוריו בידו מעט לחם ומים ואמרו לו: ילדינו היקר קח את מה שיש בידינו לתת לך ותצליח בדרכך ויהי רצון שתתקבל לישיבה ותעשה בה חיל ותגדל בתורה ומן השמים יסייעו בידך, כסף, הוסיפו הוריו ואמרו לו אין לנו לתת לך, אך הישיבה נמצאת במרחק הליכה של שבוע ימים בלבד, הזהר בדרכך מן הסכנות האורבות בדרכים, וכאשר יגמר לך מאכלך בקש נא מיהודים טובים שיתנו לך מעט אוכל, וכך ליווהו לעבר היציאה מן העיירה כשפיהם מלא בברכות חמות.
ואכן כך עשה, אוכל השיג מפה ושם ובלילה היה לן בבתי כנסיות, או סתם על חלקת אדמה שמצא על אם הדרך, והדרך היתה קשה ומסוכנת יותר ממה שחשב בתחילה ולכן היא לקחה זמן רב יותר, פעמים שהיה נתקף בדאגה האם ישיג עוד אוכל להכניס לפיו בטרם יגיע לישיבה, וביותר, האם יצליח במבחן בכדי להתקבל לישיבה ולא יבייש את שם משפחתו ובנוסף עוד יצטרך ללכת את הדרך הארוכה בחזרה, וכדי להרגיע את חששותיו חזר שוב ושוב על דפי הגמרא שעליהם היה צריך להיבחן עד שידע אותם מלה במלה, סוף סוף הגיע הבחור לישיבה כאשר הוא כמובן עייף ומורעב אך דפי הגמרא היו מסודרים במוחו להפליא, השעה היתה שעת ערב והבחורים מן הישיבה ששמעו למטרת בואו, אמרו לו שעליו להיבחן כמובן אצל ראש הישיבה אשר כעת איננו בישיבה אלא בביתו, הבחור הלך לבית שהראוהו ודפק על דלת ביתו של גדול הדור ראש הישיבה הגאון ר' שמעון שקאפ בחשש ובפחד מן הבאות, הוא היה במתח עצום כיצד יקבלו ראש הישיבה,
חיש קל נפתחה הדלת ובפתח עומד ראש הישיבה, הוא קבלו בחביבות והכניסו לביתו ושאלו לשמו ושם עיירתו ומהי מטרת בואו, כששמע ראש הישיבה שהבחור רוצה להתקבל לישיבה אמר לו אם כן רוצה אני לשאול אותך שתי שאלות, הנה הגיע המבחן אליו התכונן בקפידה אמר לעצמו הבחור, שאלה ראשונה אמר לו ראש הישיבה, מתי אכלת לאחרונה ארוחת ערב חמה? הבחור נדהם מהשאלה ולא הצליח לענות מרוב תדהמה, לאחר רגעים התעשת וענה, כשלושה שבועות, קם הגאון ר' שמעון שקאפ מכסאו ואמר לבחור, אינני מומחה בבישול אך כעת הרבנית איננה בבית ותיאלץ להסתפק במה שאני יודע לבשל, וכך ניגש גדול הדור שהגיע לגיל שבעים שנה למטבח והכין ארוחת ערב לבחור שזה עתה הגיע מהליכה ארוכה ומייגעת בדרכים הקשות,
לאחר שגמר לבשל הניח לפני הבחור צלחת מלאה מהאוכל, וכשסיימה, דאג למלאותה שוב, עד שהבחור היה שבע כהוגן, לאחר שבירך ברכת המזון פנה אליו גדול הדור ואמר לו וכעת לשאלה השניה, הו, חשב לעצמו הבחור, כעת מתחיל המבחן האמיתי אליו התכוננתי רבות, ומיד העביר במוחו את דפי הגמרא אותם שינן במרץ בימים האחרונים, ואז לתדהמתו הוא שומע את קולו של ראש הישיבה שואל אותו, מתי ישנת לאחרונה במיטה? הבחור השיב לו שאינו זוכר במדויק, ר' שמעון שקאפ פנה לחדרו סידר שם מיטה עם כרית ויצא ממנו כעבור כמה רגעים כשהוא מזמין את הבחור להיכנס לחדר השינה ומפציר בו שילך לנוח מקשיי הדרך שהיה בה בימים האחרונים, הבחור הבין שאינו יכול לסרב וגם לא התנגד לשינה הגונה, נכנס למיטה שאחר כך התברר לו שהיתה זו מיטתו של ראש הישיבה בעצמו, ור' שמעון שקאפ מיישר את הכרית ומיטיב את השמיכה והבחור בעייפותו הרבה נרדם עד למחרת בבוקר,
למחרת כאשר פגש ראש הישיבה את הבחור, אמר לו, עברת בהצלחה את המבחן, התקבלת לישיבה!! וסיים אותו בחור את הסיפור, שנים רבות עברו עלי מאז, ובהם צרות רבות והשואה האיומה שבה נספתה כל משפחתי ושאר נסיונות קשים, ומה ששמר על יהדותי בתוך כל הקשיים היו אלו שתי השאלות של מבחן הקבלה לישיבת גרודנא.