הנה קול ענות חרדה מהדהד מסוף העולם ועד סופו, ותגעש ותרעש תבל ומלואה על דבר המכה המהלכת ומדבקת בני אדם השי"ת ירחם, אולם באמת הרי מקרא מלא דיבר הכתוב בפר' בשלח והוא ידוע לכל אפילו לתינוקות של בית רבן: "והיה אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה וגו' לא אשים עליך כי אני ה' רופאיך". ולהלן (בפר' משפטים) אמר הכתוב "ועבדתם את ה' אלקיכם וברך את לחמך וגו' והסרתי מחלה מקרבך". ידועים דברי הזהר הקדוש בכמה מקומות שׁהעסק בפרשת הקטורת בכוונה ראויה כוחה רב ועצום להגן ולהנצל מן הפורענות ר"ל, ולכן זכות וחובה היא על כולנו לעת כזאת, להתחזק באמירת פרשת הקטורת והברייתא העוסקת בפירוט סממני הקטורת בבית הכנסת ומה טוב בציבור קודם תפלת שחרית ולאחריה, וכן קודם תפלת המנחה בכונה וברצון והתעוררות הלב , כמבואר ומפורש באר היטיב במאמרי הזהר הקדוש שנקבצו ובאו לפנינו בחוברת זו.
אך כנראה ברור מעובדא דרב אחא בכפר טרשא המובא במאמר הזהר שבפנים החוברת שהציל את הקהל מהמגפה ר"ל והחזירם בתשובה שלימה וזאת היא הנדרש מאתנו כעת להתעורר בקרבינו לשוב אל אבינו שבשמים מתוך פנימיות הלב ולהרבות בתפלה לעורר רחמי שמים וחסדים על שארית ישראל עם השי"ת ונחלתו בכל קצות העולם, וכמאמר הרה"ק מפולנאה זי"ע בספרו תולדות יעקב יוסף שענין התפלה הוא למתק הדין בשרשו וממילא נעשה האדם איש אחר ואין עליו שום ענין דין ח"ו, ועל דרך זה יובן בקשת דוד המלך ע"ה בתהלים באמרו: "תכון תפלתי קטרת לפניך", כמובא להלן במאמר הזהר שבפרשת ויחי, ונתפרש במתוק מדבש דהיינו דבר המתקת הדינים והכנעת כוחות הרע מלקטרג ולהרע ח"ו לבני ישראל .
ובשם מרן אור שבעת הימים הבעש"ט הק' זי"ע מובא, שענין התפלה היא האמונה והדבקות בהשי"ת, ועל ידי זה מתגלה חסדו וישועתו לברואיו כי מי שהוא בצער מתפלל יותר בדביקות, וכידוע מספרים הק' שכחה הרב של התפלה היא ענין ההכנעה להקב"ה. כמו כן מובא בשם הרה"ק מוהר"פ זי"ע מקאריץ על דבר התפלה, שלמה אינה נענית מפני ריחוק האדם מהשי"ת, והעצה היא להתחבר בדבקות עם כלל ישראל, והיינו באהבה ואחוה ושלום ורעות.
ובספר קדושת לוי להרה"ק מבארדיטשוב זי"ע העלה בלשון קדשו: צריך האדם להאמין שאנחנו עמו בני ישראל הם קרובים אליו (אל השי"ת) לפעול כל מה שירצה איש מאת הבורא ברוך הוא בתפלתו. ובריש פרשת כי תשא כתב שם "כי תרצה להנשא ראש בני ישראל מחסרונם" רצה לומר מצרתם, "ונתנו איש כופר נפשו", כלומר שיתפללו אל ה' שיפדם וממצוקתם יוציאם – אזי – לה' בפקוד אותם, פירוש שחסרונם הוא חסרונו ח"ו – כמאמר רז"ל בסנהדרין בשעה שאדם מצטער שכינה מה אומרת 'קלני מראש קלני מזרועי' – פי' שכביכול הקב"ה מצטער בצרתן של ישראל, והיינו כשישראל יצטערו וישובו בתשובה על מה שגרמו לעצמם בעונותם צער ויסורין, ובגלל זה השכינה מצטערת בצערם, בכך יושעו כמובא בכמה מספרי הצדיקים זי"ע.
ובסדר היום להרה"ק רבי אשר הזקן מסטאלין זי"ע המובא בספר בית אהרן כתב וזה לשונו: יזהר לכוון בקרבנות וקטורת כי זה פתח ומקור לטהר מחשבותיו ומעשיו ולפתוח לו שערי תשובה . כמו כן בסדר היום לבנו הרה"ק בעל ה"בית אהרן" זי"ע מקארלין מובא שם בזה הלשון: הקרבנות והקטורת ידכי גרמיה [יטהר עצמו] באמירתו לגבוה [לשמים], ובצבור בכל מה דאפשר, כי כלל זה בידי, כל אמירות ותפלות הנאמרים בי עשרה שכינתא שריא, ובעזה"י מתקנים כל התיקונים כמו תפילת צדיקי יסודי עולם.
ונחתום בדברי האור החיים הק' זי"ע בלשון קדשו: "ודבר ידוע הוא מעשים טובים אשר יעשה האדם למטה יוסיפו כח במדת הרחמים", וכמו כן כתב במקום אחר ש"על ידי שירבו ישראל בתפילה יחרישו וישתיקו את מדת הדין" , והעלה ג' תנאים בענין התפלה. א) שיתפלל האדם כעני הדופק על הפתח . ב) שיבקש ממקור הרחמים . ג) ענין התפלה בזמנה כמאמר הכתוב "ואני תפלתי לך ה' עת רצון" .
ויהי רצון שעל ידי התשובה ההתעוררות והתפלה והעסק בענייני הקטרת ,ובזכותו הרב של אור העולם התנ"א רשב"י זי"ע ולימוד מאמריו הק' שבזהר הק' המובאים לפנינו יתעורר כוחו הגדול לביטול הגזירה, ונזכה להושע ברפואות וישועות והשי"ת ירחם על עמו ונחלתו בכל מקום שהם , ומזה נזכה לצאת מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה כמאמר רז"ל בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל במסמך גאולה לגאולה עדיף השתא בעגלא דידן אמן ואמן.