דרשו
  • פרשת השבוע
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח לימוד שנתי לכלל תוכניות דרשו
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • העמוד היומי
    • חוברת עיון העמוד להורדה
    • פניני העמוד היומי
    • הרב מנחם דריימן – עברית
    • הרב דוד בוק – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב דוד הופשטטר – אנגלית
    • הרב ירמיהו לעסין – אנגלית
    • הרב עמרם בינעט – אידיש
    • הרב שלמה סטרו – ספרדית
    • הרב אריאל דוד סותהון- ספרדית
    • הרב מאיר ערערא – צרפתית
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
  • הדף היומי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב מאיר שפרכר – מורחב
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – אידיש
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • 60 שניות על הדף היומי
  • דף היומי בהלכה
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מקוצרת – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מלאה – עברית
    • הרב דניאל אברהם – ספרדית
    • הרב שמואל לרדו – ספרדית
    • הרב ישראל גנס – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב שלמה פריינד – אידיש
    • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • הרב יונה פיינהנדלר – הלכות שבת
    • סיכום הלכות שבועי
  • תלמוד ירושלמי
    • להורדת חוברות קנין ירושלמי ופרטי התכנית
    • הרב אליהו אורנשטיין- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב יצחק שאול קנייבסקי- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב שמעון שפיצר- אידיש
    • שיעורי 'הדף היומי בתלמוד ירושלמי' להאזנה ולהורדה – הרב עמרם בינעט
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • הלימוד היומי ב'דרשו'
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • מפת קו התוכן
  • רישום לתוכניות הלימוד
  • חדשות ‘דרשו’
  • אוצרות האתר
    • גלרית דרשו
    • וידאו שחייבים לראות
    • יארצייט של צדיקים וגדולי ישראל
    • דרשות
    • שיעורי דרשו לשמיעה והורדה
    • קול העם
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • אנשים מספרים
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • חמישה דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי זכרון יארצייט הילולא של צדיקים וגדולי ישראל
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית מאמרים כתבות וראיונות קולו של מרן הרב שך נשנק: "האמינו לי ידידי, אני מדבר אליכם בדמעות! אסור לקנא באדם, אבל אני מקנא בכם!"

קולו של מרן הרב שך נשנק: "האמינו לי ידידי, אני מדבר אליכם בדמעות! אסור לקנא באדם, אבל אני מקנא בכם!"

מרתק: כך מסרו אברכים את נפשם בהכוונת מרן הרב שך זצוק"ל, לחמם את האווירה ו"לעשות יידישקייט", ברוסיה הקפואה של שנות השמונים
ז' אלול תש"פ
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

הרב ישראל שוורץ

שנות השמונים. אל תוך הכפור הרוסי נכנסים מספר אברכים ובעלי משרות תורניות, חדורים בשליחות קודש, לחמם את אורה של היהדות ברוסיה. "לעשות יידישקייט", כהגדרתם.

רוסיה של אותם ימים אינה פתוחה בפני כל העולם, אולם באמצעות הטריקים הידועים שכללו כניסה ממדינות שונות, ניתן היה להיכנס, בתנאי ש"לא תפריע".

זהירות: מעקב

אחד הרבנים העוסק עד היום בפעילות לקירוב רחוקים ברוסיה, מספר על אותם שנים, עד 1989 ,אז נפתחו שערי רוסיה: "היו כללים מסוימים שלא נאמרו מעולם, שאם עמדת בהם ופעלת לפיהם, יכולת להיכנס לרוסיה. אחד הכללים היה פעילות שקטה, לא לערוך מפגשים פומביים וכינוסים המוניים. "כך גם על כל דבר שאדם הביא עימו לרוסיה היה צריך להעניק הסבר מפורט לאנשי המכס. פעם אחת הבאתי ספר 'כל בו' עב כרס וכששאלו מה זה, סיפרתי שאני לומד מקצוע. פעם אחרת מצאו באמתחתי סכין גדול לשחיטה של בהמות גסות. כששאלו לפשר הסכין, השבתי שזה לצורך בניה. וכך, על כל פרט היה צריך לומר תירוץ.

'מדוע אתה מביא שני זוגות תפילין?', שאלו אותי פעם. 'אחד לשבת ואחד לימות השבוע', נימקתי. הם ידעו שזו שטות, אבל
רצו להראות שהם יודעים ומכירים הכל ולכן כדאי שניזהר ונפעל בהתאם ל'חוקים'. זו הייתה הנוסחה השקטה שפעלנו על פיה". הוא נזכר בדוגמא נוספת הממחישה את הדברים: "באחת הנסיעות נכנסתי לטרמינל יחד עם רב נוסף, אבל כדי שלא לעורר בעיות העדפנו להופיע בפני הפקידים בשדה התעופה בנפרד. כמובן שלראשינו לא הייתה כיפה, אלא חבשנו קסקט, כמנהג המקום. כאשר הגענו כמעט לסוף התור, הגיעו אלי הפקידים ואמרו: 'תעשה טובה, לך ותעמוד ליד החבר שלך…'. הם נתנו לנו להיכנס, אבל רצו להראות לנו שהם יודעים הכל.

"בכלל, הכל היה מאוד מסוגר ותחת מעקב מתמיד. כך, לדוגמא, אחד הרבנים ציין במהלך שהות במלון, כי אין במקום סבון. כעבור מספר רגעים הופיע אדם בדלת החדר עם סבון". בהתאם לכך, הפעילות באותן שנים נעשתה בהצנע לכת, וכך גם שיעורי התורה שנערכו כל פעם בבתים אחרים. אפילו המפגשים יחד עם האנשים נעשו על-פי סימנים מוסכמים מראש, כמו המתנה בסמוך לקרון הראשון ברכבת וכו'.

"למרות שלא היו התכנסויות גדולות, לפעמים באמצע מסירת השיעור היו דופקים על הדלת. כולם סגרו כמובן את הגמרות, אך לא היה כל חשש. הרצון של הרוסים היה להראות שהם כאן, שנפעל בהתאם לרצונם והכל יהיה בסדר. מי שהפר את הכללים היה נשלח
מהמדינה, או, מועבר לבדיקות ביטחוניות".

הקלטה לרוסיה

הרבנים שפעלו ברוסיה באותן שנים, מצאו שני קהלים בתוך המגזר שומר התורה והמצוות. אחד מהם מקפיד לגמרי על שמירת תורה ומצוות, ואילו הקהל השני היה 'פחות חרדי'. הפעילות הייתה ועודנה רבה, לחזק את בני הקהילה היהודית, לדאוג להם לכל צרכי הדת ולקרב את הרחוקים. במהלך הפעילות התעוררו שאלות רבות שדרשו הדרכה והכוונה. כל אלה הופנו אל רבן של ישראל מרן הגרא"מ שך זצ"ל, שהדריך בפירוט את העוסקים בתחום כיצד לפעול וכן סייע למתקרבים להיכנס לישיבות קדושות מצוינות בארץ ישראל.

לפני שנים אחדות התפרסם דיסק שמע ממרן הגרא"מ שך זיע"א, ובו דברי חיזוק ועידוד שאמר לציבור היהודי ברוסיה. היה זה לאחר ביקורו הראשון של רב שעסק רבות בפעילות ברוסיה. הוא שיגר בקשה לנאמן ביתו של מרן ראש הישיבה זצ"ל, הרב יחזקאל אסחייק שליט"א, להקליט דברי חיזוק עבור יהודי רוסיה.

"ביום שישי בשעה שתיים בצהרים", מספר אותו רב, "נכנסתי לבית ראש הישיבה זצ"ל. הוא כבר היה לבוש בבגדי שבת, וביקשתי ממנו אם יוכל לשאת דברי חיזוק בהקלטה עבור יהודי רוסיה. מיד הוא הסכים ונשא דברים נרגשים". הדברים שיצאו מן הלב, נחשפו  בשעתו במוסף שבת קודש של יתד נאמן. כך הונחו אדני יסוד למהפכה הרוסית הגדולה.

"אני מקנא בכם!"

דבריו הנרגשים של רבן של ישראל מרן הגרא"מ שך זצ"ל: "שלום לכם, ידידי מרחוק! אני פונה אליכם ולכל בני קהלה החרדית שומרי תורה ומצות אשר במדינת רוסיה. קשה לי להתבטא בדברים קצרים, ואיני יודע אם יש בעולם מי שיכול להביע בדברים את גודל הענין של מה שאתם עושים, ואת גודל החיוב של מה שמוטל עליכם לעשות בזה. אתם הנשארים במדינה זו שהיא שממה במה שנוגע לדת היהודית, אתם מתי מספר, היחידים שעומדים בניסיון. אתם עמדתם עד היום בניסיונות – ואני מבין שאלו ניסיונות גדולים שקיימים עד עכשיו – להחזיק תורה, ללמוד תורה ולקיימה כמי שמצווה מפי משה רבינו. "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזו", נאמר עליכם!

אנחנו יהודים חרדים, מאמינים בני מאמינים, קבלנו הכרה מפי הקב"ה שבלי התורה אי אפשר שיהיה קיום לעולם. בלי תורה בעולם, העולם מוכרח להיחרב, ומי שלומד תורה הוא מחזיק העולם.

על שלושה דברים העולם עומד, על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים. ואתם מהיחידים בפינה הזו, שממשיכים בלי שום סיוע".
קולו של מרן ראש הישיבה זצוק"ל נשנק והדברים נאמרים בקול שבור ומתוך בכי: "האמינו לי ידידי, אני מדבר אליכם בדמעות. אסור לקנא באדם, אבל אני מקנא בכם. גם אני הייתי ברוסיה! אתם נמצאים במקום חרב, במקום שעוקרים את התורה, עוקרים את האמונה, ואתם נשארתם יחידים! אברהם אבינו קרוי "אברהם העברי": כל העולם עומד מצד אחד ואברהם עומד בעבר השני. אתם בני אברהם אבינו! אשריכם, אשריכם, מי ידמה לכם!

"עליכם להתחזק ולהתחזק. תחזקו את עצמכם, מה שיותר להוסיף וללמוד תורה, למסור לבניכם, לשכנים ולקרובים וכל למי שרוצה לקבל. וזכות הרבים תהיה תלויה בכם! האמת סוף כל סוף תתגלה. האמונה היא "אמונה" אבל היא הדבר השכלי ביותר שיכול להיות. בלי אמונה האדם הוא "עיר פרא אדם יוולד", חיה רעה. כמה מליונים אנשים נהרגו ונטבחו במדינה שלכם, רק מפני שלא היתה אמונה  בד'.

"זכיתם, זכיתם, תזכו לאריכות ימים – ונראה ונזכה כולנו לביאת הגואל ואז נראה את האמת בגלוי. שלום לכם"…

שינוי דפוס הפעילות

באותן שנים הדריך מרן הגרא"מ שך זצ"ל, לשלוח את התלמידים שראויים כבר להיכנס לישיבות, דווקא לישיבות קדושות ולא לישיבות מיוחדות לבעלי תשובה. בכך שינה ראש הישיבה זצ"ל, את כל מהות התפיסה בגישה ודרך הטיפול להצליח עם בעלי התשובה ברוסיה. הוא היה זה שקבע את הרף בפעילות הקירוב להעלות את הבחורים האלה ולנסות להגיע איתם לרמה גבוהה יותר מהרגיל.

"הוא אמר שכל ישיבה תקבל שלושה ארבעה בחורים, ולא כדאי לשלוח את כולם לישיבה אחת. היה זה באמצע זמן והוא אמר, 'גם אנחנו ניקח בישיבה כמה תלמידים, אבל אולי לא עכשיו, כעת זה באמצע זמן'.

"בכך ביצע מרן ראש הישיבה זצ"ל מהפכה בכל התפיסה של בעלי תשובה מעבר לרוסיה. דעתו הייתה נחרצת נגד כל העניין של מיסוד בעלי התשובה, אלא שילובם בתוך עולם התורה. עד היום פועלים מכוח הוראתו זו ושולחים בחורים מישיבת 'תורת חיים' ברוסיה, בראשות הגאון רבי משה לבל שליט"א, לישיבות הטובות ביותר בארץ, והישיבות גאות בתלמידים אלו".

פעילות שקטה ע"י מרן הגרב"מ אזרחי שליט"א באותה התקופה, כאשר עוד לא הונהגה שיטה זו, אחד מהפועלים רבות בתחום זה היה מרן ראש הישיבה הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א, ראש ישיבת "עטרת ישראל", אשר צירף נערים יהודיים מרוסיה אל ישיבתו, חלקם גם כאשר לא היו מתאימים כלל לישיבה. אבל הוא טיפל בהם, חיתן אותם ודאג לכל צרכיהם בכל פרט ופרט. פעילות שבוצעה בשקט ובהצנע לכת. בזמן שאחרים פחדו להכניס תלמידים רוסיים לישיבתם, הוא נטלם תחת חסותו, גם כשלא היה מקום, לא היה כסף ולא היה כבוד לישיבה.

באחת הפעמים כשביקש לצרף תלמיד לישיבה ונטען על-ידי אחד התלמידים כי אין מקום בישיבה, דבר שהיה נכון בהחלט, שאל מרן הגרב"מ אזרחי שליט"א, בדרך הלצה, היכן הוא מניח את כובעו בישיבה, וביקש שיניח את הכובע על ראשו ובאותו מקום שמניח את הכובע יתמקם הבחור הרוסי…

עם שינוי התפיסה האמורה ולפי הוראתו של מרן הגרא"מ שך זצ"ל, החלו כל הישיבות לקבל את התלמידים מרוסיה, דבר שנתן מענה ופירות לפעילות הברוכה מעבר לים.

(מגזין במה 103)

 

צפו: הרב קופרמן מספר על תקיעת השופר הראשונה שלו ברוסיה:

 

הגא"מ שך זצוק"ל יהדות ישיבות רוסיה

אולי גם יעניין אותך

"בעת הזאת, המצווה המוטלת עלינו היא שמירת הבריאות... וחלילה להתרפות בזה"
"אני זוכה ללמוד בעיון מדי יום, עם שאיפות לדעת את כל הש"ס בעיון - והכל הודות לליווי הצמוד שזכיתי לו בעודי עם רגל אחת בחוץ"...
אז איך בכל זאת גילו משפחת צ'ולק את הברכה לאריכות - ימים שקיבל אביהם מרבי דוד בהר''ן?
בעלי שמחה?
הרהור תשובה – "סגולה גדולה לקבלת התפילה"
"גיליתי כמה אני שונא בהם את הכל. עיצבנה אותי הכיפה השחורה, האידיש, הפאות הארוכות..."

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
מכתלי בית הדין

מכתלי בית הדין | שופטים תשפ"ו

לקראת שבת מלכתא

גיליון לקראת שבת - פרשת שופטים תשפ"ו

32 עמודים עם סיפורים מרתקים מגדולי ישראל

אוגדן עלוני השבת

אוגדן עלוני השבת | פרשת שופטים תשפ"ו

‫כל הסיפורים, חידושי התורה, הווארטים ומיטב העלונים לשבת בחוברת אחת

נר לשולחן שבת

נר לשולחן שבת | שופטים תשפ"ו

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תכניות הלימוד של דרשו
    • קנין תורה
    • דף היומי בהלכה
    • העמוד היומי
    • קנין ירושלמי
    • קנין משניות
    • דף הכולל
    • חבורת ש"ס
    • קנין הלכה
    • קנין ש"ס
    • בני הישיבות
    • קנין חכמה
  • מידע לנבחני דרשו
    • רישום ל'דרשו'
    • לוח לימוד
    • לוח המבחנים
    • המבחנים הקרובים
    • מוקדי מבחן
    • ציונים ומלגות
    • מפת קו התוכן
    • סניפי דרשו גלובל
    • דיוור במייל
  • תוכן ומדיה
    • גלריה דרשו
    • שירי דרשו
    • חדשות דרשו
    • גיליון לקראת שבת
    • חוברת עיון העמוד
    • עלון אהלי העמוד
  • אודות דרשו
    • כתובת: הקבלן ,45 ירושלים
    • כתובת למשלוח דואר: ת.ד. 39061 ירושלים
    • אימייל: [email protected]
    • מוקד דרשו: 02-560900
    • פקס: 02-6540269
    • קו השיעורים והמידע:
    • 077-2222666 או 4992*
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.

הנהלת אתר דרשו מודיעה בזאת על כוונתה לעשות שימוש ביצירות יתומות לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים.
יצירות יתומות הן יצירות המופצות ברשתות החברתיות וברשת המקוונת ואשר בעל זכויות היוצרים בהן לא ידוע או לא אותר.
אנו עושים מאמצים מרובים על מנת לאתר את בעלי הזכויות, ולתת קרדיט הולם עבור השימוש ביצירות.
אם עשינו שימוש ביצירה שבבעלותכם בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, אתם רשאים לפנות בהודעה אלינו על מנת שנחדול מהשימוש בצילום
וזאת בכתובת הדוא''ל: [email protected]
Created by JewTech
מפת תוכן
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיותניגודיות
  • רקע בהיררקע בהיר
  • קו תחתי לקישוריםקו תחתי לקישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
  • מפת אתרמפת אתר