חסידים ואנשי מעשה נוהגים לאכול מצות בפסח שני י"ד אייר בסעודת היום, זכר לקרבן פסח שהקריבו בעת ההיא בין הערביים, ובזמן הזה מצות הוא זכר לפסח כמו באפיקומן (פסקי תשובות סי' תצ"ב בשם ליקוטי מהרי"ח, ברכת הפסח, דרכי חיים ושלום ועוד).
וכתב בסידור יעב"ץ כי גילו לו מן השמים שקדושת הפסח והמצה נמשכת עד פסח שני, לפי שכשיצאו בני ישראל ממצרים אכלו מהמצות שלקחו עמם עד ליל ט"ו באייר (פסקי תשובות שם).
ולהלן שו"ת בענין זה ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א (הובא בגיליון 'דברי שיח'):
ש. בתשובות 'רבבות אפרים' מובא ממרן שליט"א שאי"צ לאכול מצה בפסח שני משום שהוא מנהג חסידים, והרי ב'אורחות רבנו' מובא שהקהילות יעקב אכל מצה בפסח שני?
ת. נהג כמנהג אבותינו שהיו חסידים.
ש. מובא מהחזו"א דלא ניחא ליה מאכילת מצה בפסח שני דחשש ל'בל תוסיף', וצ"ע, הא שלא בזמנו בעי כוונה?
ת. מחזי כ'בל תוסיף' כיון שמכוון למצווה.
ש. מ"ט הקהילות יעקב אכל מצה בפסח שני ולא חשש לבל תוסיף כדעת החזו"א?
ת. מצה מהחנות היא כמו חמץ.