צריך ליזהר ביום כיפור להתפלל מוסף לפני חצות, שאם יתעכבו אחר חצות, יצטרכו להקדים מנחה למוסף

הרב מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א

מורה הוראה נאות שמחה מודיעין עילית

זבחים דף יב.

מוסף או מנחה

מבואר בגמרא (דף יב.), שאדם שהתעכב ולא התפלל מוסף עד שהגיע זמן תפילת מנחה, יקדים ויתפלל מנחה ואח"כ מוסף.

חילוקי דינים בזה

דנו הפוסקים בכמה חילוקים בין יחיד לציבור, ובין אם מוכרח להתפלל עכשיו את שתי התפילות, שאז יקדים את המנחה, אבל אם דעתו להתפלל מנחה בשעה מאוחרת יותר, יוכל להקדים מוסף, והאם מדובר דווקא כשאין זמן להתפלל את שתיהן, או אדרבה מדובר דווקא כשיש זמן לשתיהן, ונבאר את הדין במקורו וטעמו ומתוך כך יתבארו ההלכות בעזהשי"ת.

הטעם שצריך להקדים את תפילת מנחה, מבואר בגמרא ברכות (דף כח.) כיון שהיא תדירה וקודמת למוסף שאינו תדיר, ורש"י פי' שם שאחר שאיחר את מוסף ונקרא 'פושע', יקדים את המנחה להתפלל תחילת זמנה, שלא יקרא 'פושע' גם עליה.

האם דווקא כשאין זמן לשתיהן

השטמ"ק בסוגייתנו כתב, שיש מפרשים שמדובר דווקא כשאין זמן להתפלל את שתיהן, לכן יעדיף את מנחה, אבל אם יש זמן יתפלל כסדר מוסף ואח"כ מנחה, ודחה שיטה זו, כיון שבסוגייתנו הגמרא מדמה דין מנחה ומוסף לדין תמיד ופסח, שאף להצד שקרבן פסח כשר בבוקר, כאשר הגיע זמן תמיד של בין הערביים, יקדים את התמיד ואח"כ מוסף, ומבואר שגם כשיש זמן לשתיהן, יש דין קדימה, וכן הוכיח מברכות כח. ששם נחלקו רבנן ורבי יהודה בדין מוסף ומנחה, ובודאי מדובר בשעה שביעית, כי לשיטת רבי יהודה א"א להתפלל מוסף לאחר שעה שביעית, וכן הביא מהירושלמי, שכתוב שבתחילה סברו לומר שדווקא כשאין זמן להתפלל שתיהן – יקדים מנחה, ואמר רבי נתן בר טובי בשם רבי יוחנן, שגם שיש שהות להתפלל, אח"כ הביא שהירושלמי מחלק בין מנחה קטנה שזה מתשע שעות ומחצה, למנחה גדולה משש שעות ומחצה, וכל זה כתב ג"כ הרא"ש בברכות, ודחה הרא"ש את החילוק בין מנחה קטנה למנחה גדולה, מהסוגיא בברכות שמוכח שמדובר בשעה שביעית, כיון שלרבי יהודה א"א להתפלל מוסף לאחר שעה שביעית, הרי שאף קודם שהגיע זמן מנחה קטנה, יקדים מנחה למוסף.

המנהג ביום כיפור

עוד כתב השטמ"ק, שצריך ליזהר ביום כיפור להתפלל מוסף לפני חצות, שאם יתעכבו אחר חצות יצטרכו להקדים מנחה למוסף, וכתב שפעם לא נהגו כן, והביא שהרב אליאב כהן אמר, שדווקא כשמוכרח להתפלל את שתי התפילות מיד, כגון שרוצה לעשות סעודה ואינו יכול לאכול לפני מנחה, בזה צריך לקדים מנחה למוסף, כיון ששתיהן עומדות לפניו תדיר קודם, אך ביום כיפור שהוא יום אסור באכילה ושתיה, אינו זקוק להתפלל מנחה עכשיו ויכול לאחרה יותר, ובזה אין קפידא אם מקדים את מוסף, כמו שרשאי לעשות דברים של רשות לפני מנחה, כך יכול לתפלל מוסף, ואת מנחה יתפלל מאוחר יותר, ושתי דעות אלו הובאו גם בתוס' ורא"ש בברכות (דף כח.)

היוצא להלכה

עתה נבאר דברי הפוסקים:

השולחן ערוך (סי' רפ"ו סעיף ד') כתב, שאם היו לפניו שתי תפילות מוסף ומנחה, יקדים מנחה למוסף, ואם הקדים מוסף יצא בדיעבד, ויש אומרים שדווקא אם צריך להתפלל את שתיהן עכשיו, כגון שרוצה לאכול ואסור לו לאכול עד שיתפלל מנחה. אבל אם אינו צריך עתה להתפלל מנחה, יכול להקדים של מוסף, ואלו שתי הדעות שנתבארו לעיל.

עוד כתב השולחן ערוך, שיש מי שהורה שדווקא ביחיד מקדים מנחה למוסף, אבל בצבור לא מקדימים מנחה למוסף, שלא יטעו בשאר ימים להקדים מנחה קודם זמנה.

וביאר הגר"א שבא ליישב מנהג העולם ביום כפור, שמתפללים מוסף לאחר חצות, ולא מקדימים את מנחה.

ובס"י תר"כ כתב השו"ע ,שטוב לקצר בפיוטים ובסליחות בשחרית, כדי למהר שיתפלל מוסף קודם שבע שעות, וביאר המשנ"ב, שזה כדי שלא יצטרכו להקדים מנחה למוסף. וכתב שאם קרה שנתאחר זמן מוסף אחר חצות, בכל זאת יתפללו מוסף ואח"כ מנחה, אם לא שהגיע זמן מנחה קטנה, שאז יקדימו את מנחה למוסף.

ובסימן ק"ח (ס"ק ט"ז) כתב המשנ"ב, שמי ששכח ולא התפלל שחרית ומוסף והגיע זמן מנחה, יתפלל קודם מנחה ואח"כ מוסף ואח"כ שחרית לתשלומין, ואם הקדים מוסף יצא, מבואר שפסק כדעה ראשונה של השולחן ערוך, שגם כשאינו עושה סעודה יקדים מנחה, ומש"כ בהלכות יום כפור, שאם נתאחרו יקדימו מוסף, יתכן שכוונתו לציבור, מכח דעה אחרונה שבשו"ע.

כשאין זמן לשתי תפלות

כתב המג"א דבר חדוש, שאם הגיע סמוך לערב ואין זמן לשתי תפלות, יתפלל מוסף, כי מנחה יוכל להתפלל תשלומין במעריב, אבל מוסף אין לו תשלומין כמבואר בסימן ק"ח ס"ו.

ותמהו האחרונים, שהרי בירושלמי מבואר שבתחילה סברו שמדובר דווקא כשאין שהות, ויקדים מנחה, וכמו שהובא בדברי הרא"ש לעיל, ואף למסקנא מדובר בכל אופן, הרי שאין דוחים את מנחה על דעת להשלימה.

והגרעק"א דחק ליישב, שהירושלמי דבר באופן שלא יוכל להשלים בלילה, כגון שהיה מזיד במה שהתעכב מלהתפלל לכן יקדים את מנחה.

ויעו"י  עוד בספר 'לקוטי אורה' להגאון רבי יחיאל פלק שליט"א על זבחים (דף י"ב), שמאיר את העינים בדברים נפלאים בשם הגרי"ש כהנמן זצ"ל.