מנהג ישן היה נהוג בימים קדמונים, שהשמש היה מכריז בחודש אלול "שובו בנים שובבים".
ויש שכתבו שהמנהג היה, שאחר תפילת מנחה היה השמש מכריז "שובו בנים שובבים", ולאחר מכן היה איש מוכיח דורש לפניהם בין מנחה למעריב בדברי כיבושים והתעוררות לעורר את לבבות בני ישראל לתשובה ('מטה אפרים' סי' תקפא ז). ומנהג יפה הוא, כדברי החיד"א בספרו 'ברכי יוסף' (או"ח תקפא, י).
אמנם באחד מספרי מנהגי ספרד ('כתר שם טוב' לרבי שם טוב גאגין זצ"ל) מתרעם על מנהג זה, ששמש בית הכנסת שהוא איש פשוט הולך וסובב בין הקהל ואומר ומכריז 'שובו בנים שובבים', דהיינו, 'שובו בתשובה אנשים הפראים בשרירות לב' – שזה אינו מן היושר, כי ייתכן שנמצאים בבית הכנסת אנשים תלמידי חכמים ואנשי מעשה. ואם היה המכריז איש זקן ונשוא פנים שיראתו קודמת לחכמתו, ולא השמש – החרשתי לזה, כיון שהוא מנהג נכון.
ואכן מצינו מקומות שהמכריזים היו אנשים חכמים וצדיקים, כמובא בספר מנהגיהם של יהודי גרוזיה, שלקראת הימים הנוראים היו החכמים מסתובבים בין העיירות ומעוררים את הציבור לחזור בתשובה בימים אלה שבהם הקב"ה קרוב לבני ישראל.
*
הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס זצ"ל ראב"ד ירושלים היה מעיד מימי נערותו בעיר וילנא, שבחודש אלול היה המגיד דמתא דורש בדברי התעוררות כל יום בבית הכנסת הגדול, ובזמן הדרשה היו הכל נועלים את החנויות ומתפנים מכל עסקיהם והלכו אנשים נשים וטף לשמוע הדרשה.
ובחלק מישיבות ליטא ראשי הישיבות עוררו את הבחורים לתשובה ותיקון המעשים לפני סדר מוסר, ואח"כ למדו ספרי מוסר למשך שעה.
בספר 'יהדות המגרב – מסורות ומנהגים' מביא המנהג במכנאס שבמרוקו, שהרב היה קורא בקול חנוק "ישן אל תרדם ועזוב התלהלהך, הרחק מדרכי בני אדם ושוב דרכי גבוהך, מה לך נרדם קום קרא אל אלוקיך".
בספרי מנהגים הביאו בשם ספר 'לדוד אמת' (הלכות ראש השנה) שהמנהג בתימן בעיר צנעא, שבראש חודש אלול המנהג שהרב ואב"ד מסבבים על כל בתי כנסיות שבעיר, ובידם אגרות של תוכחות ואזהרות והתעוררות לימים הנוראים, וכל אחד ואחד קורא את התוכחות בינו לבין עצמו, והחי ייתן אל לבו ושב מדרכו הרעה.
*
ידוע מנהגו של ה'דברי חיים' מצאנז זצ"ל שבשבתות שבחודש אלול היה אומר התורה בניגון מיוחד שהיה מעורר את כל העם בתשובה ('דרכי חיים'). וכן המנהג אצל רבוה"ק מבעלזא, שאומרים דברי התעוררות ומוסר בניגון מיוחד בסעודת שלישית בשבתות שבחודשי אלול, ומרעיפים על השומעים ברכות בבני חיי ומזוני.
להארות והערות ניתן לפנות למכון 'המנהג' במייל: [email protected]