לפני כארבע שנים [תשס"ט] הוזמן פה מפיק מרגליות, הרב יצחק פנגר שליט"א, להרצאה בבית הכנסת 'עין חמד' שבמבשרת ציון, שם סיפר את הסיפור המדהים הבא – שהובא לאחר מכן בעלון בית הכנסת.
*
משפחה "פלונית" מתגוררת בקרית יערים – או בשמה המוכר יותר "טלז סטון". באחד מימי שישי נשמעו נקישות על דלת הבית, ומשנפתחה הדלת נראה שם מקבץ נדבות קשיש. מראהו מעורר הרחמים גרם לבעל הבית להושיט לעברו שטר ירקרק של עשרים שקלים – למרות שהזקן לבטח רק ציפה לתרומה של שקל-שניים.
חלפו ימים ספורים ושוב נשמעו הנקישות. היה זה אותו קשיש שהחל לחבב את דלת המשפחה. אך הפעם הוא לא הסתפק בצדקה – אלא גם ביקש לפוש קמעא. הוא התיישב עם כוס שתייה והחל לגולל את כל קורות חייו "למן ימי הפלמ"ח…". בני המשפחה הקשיבו בסבלנות ומשסיים עזב את הבית.
חלפו ימים מספר והוא שוב הופיע. מסתבר שהרגיש שמדובר באנשים מיטיבים והחליט לבקר אצלם בתדירות של פעמיים בשבוע! כל ביקור גרר אחריו את סיפור קורות חייו "למן ימי הפלמ"ח… ועד עצם היום הזה".
בני הבית – שכבר יכלו להיבחן בעל פה על הסיפור המשעמם – הקשיבו בלית ברירה, ואיחלו לעצמם בכל פעם מחדש שהטקס המוזר הזה יסתיים – ובעצם; שיחדל מלהתקיים! מידי פעם שוחחו ביניהם בני הזוג אודות השאלה כיצד ניתן לסיים את הסאגה המתמשכת הלזו – אך בהיותם אנשים טובים לא רצו לפגוע בהלך הקשיש.
*
מזל טוב! תינוק חדש נוסף למשפחה, והדיבורים הישנים על רכישת בית חדש ומרווח יותר עברו לפסים מעשיים. הבית כבר אמנם, היה קטן קודם לכן, וודאי שעתה כאשר נוסף ה'בייבי' החדש…
בתת ההכרה – ואולי אף בהכרה – ניקרה מחשבה נוספת: כאשר נעבור לדירה חדשה "נתפטר" גם מהאורח הקשיש והלא קרוא!
הדירה החדשה נמצאה במהרה, ולפני שעקרו אליה לא שכחו "להזהיר" את השכנים שלא לעדכן את ההלך הזקן בכתובתם החדשה – בשום פנים ואופן!
*
"- – – וו-א-אויי!"
צווחה מקפיאת דם הדהדה ברחבי הבית. וזה ממש לא היה האופן בו תכנן מיודענו לחגוג את חנוכת הבית החדש… הוא מיהר לכיוון הקול, וגילה את אשתו מול עקרב ארסי צהוב. אזר את שאריות האומץ שנותרו בקרבו וכיוון נעל הישר ל"מטרה". הפגיעה הייתה מדויקת ולאחר וידוא-הריגה שב השקט לשרור בבית – עד ל"וו-א-אויי! הבא, שהפעם התמלט מפי אחד הילדים.
השעות והימים הבאים היו קשים מנשוא. כל הזמן התגלו עקרבים חדשים ומפחידים. מדביר מקצועי שהגיע למקום לא הסתפק בריסוס השטח, אלא ביקש לגלות את מושבת העקרבים – אך ללא הצלחה. לדברי המדביר מדובר היה בתעלומה, שכן המקרה לא אופייני כלל בדירה שלא ממוקמת בקומת קרקע, כמו הדירה שלהם שהייתה ממוקמת בקומה ראשונה ולא בקרקע!
*
הפתרון שלא נמצא ברובד הפיזי, הוביל אותם לחיפוש פתרון ברובד הרוחני. ניגשו לרב, שדפדף ב'פרק שירה' והקריא: "עקרב מהו אומר: טוב השם לכל ורחמיו על כל מעשיו".
"תראו" – אמר הרב – "בנוכחותו בביתכם מכריז העקרב על רחמי השם שהינם "לכל" – כלומר גם לאלו שלכאורה אין חובה ואולי אף לא ראוי לרחם עליהם. 'טוב השם לכל!'. תנסו להיזכר" – אתגר אותם הרב – "האם מנעתם לאחרונה חסד ממישהו?!" – – –
דיבורם של בני הזוג נעתק מפיהם. מבית הרב הם פנו היישר למקום מגוריהם הקודם, שם הפצירו בשכנים שכאשר יתקלו בהלך הזקן ימסרו לו את כתובתם החדשה.
מיותר לציין שבביקוריו המתחדשים הצליח ההלך הקשיש לסלק את העקרבים יותר מכל מדביר מקצועי אחר!…
(איש לרעהו כי תצא תשע"ג)