יעקב רייניץ
אחד עשר ילדים שיכל כ"ק מרן אדמו"ר ה'שפע חיים' מצאנז זי"ע בשנות השואה האיומה. 10 מהם נתעלו במעלות קדושים וטהורים במהלך המלחמה במחנות ההשמדה, ואילו הבן הבכור, חנניה יו"ט ליפא הי"ד, שרד את מוראות השואה ונפטר ימים ספורים לאחר השחרור ממחלת הטיפוס שבה לקה, ונטמן בקבר אחים.
במשך שנים היו בטוחים, על סמך עדויות שונות, כי הוא קבור בקבר אחים סמוך למינכן, אבל מעדויות אחרות ומבוססות יותר שהגיעו לאחר הפרסום (לפני כעשור), התברר כי ככל הנראה אחיו, הק' חיים צבי הי"ד הוא שנטמן שם, ואילו מקום קבורתו של ליפא'לי לא ידוע.
אבל מעבר להשערה החדשה על מקום קבורתו, בסיפור הבא אפשר לראות עד כמה גדול כוחו של אמירת קדיש אחד!
בשורות הבאות נפרסם את הדברים כפי שהגיעו אלינו:
בערב חג הסוכות ניגש הרה"ג ר' ישראל שמעון וייס שליט"א, מחשובי חסידי סאטמאר בירושלים, לאבי מורי שליט"א, וסיפר לי כי בחודש אלול האחרון נסע יחד עם קבוצת חסידים לציונו של רבי ישראל פריינד זצ"ל, אביו של רבי משה אריה פריינד זצ"ל גאב"ד העדה החרדית, הטמון בנאסויד שברומניה, והיה להם שם סיפור מעניין עם קדיש שנאמר במקום קבורתו, וסיפר לו באריכות מה שהיה שם, כולל ההמשך והפרטים שהיו חודש לאחר מכן.
לקראת פרסום הדברים יצרנו קשר ישירות עם בעל המעשה, הרב יוסף מנחם מענדל הגר הי"ו, יהודי בר אוריין ת"ח העוסק לפרנסתו כסוכן נסיעות, שארגן את הקבוצה, כדי לשמוע זאת מכלי ראשון. וכך הוא סיפר זאת ל'המודיע'.
"בכל שנה אני מארגן קבוצה של חסידים שנוסעים לציונו של הרה"ק מנאסויד זי"ע, סבו של הרמ"א פריינד", מספר הרב הגר. "בכל פעם אמרו לי החסידים בשם רבם, רבי משה אריה זצ"ל, שסיפר תדיר כי אחיו רבי מרדכי יעקב הי"ד נפטר מיד אחרי השואה, ומפי השמועה שמע שהוא קבור בקבר אחים אבל אינו יודע את מקום קבורתו. במהלך כל השנים ניסו החסידים למצוא קצה חוט של קבר האחים, אך ללא הועיל.
"המפנה הדרמטי התרחש בקיץ האחרון, כשפורסמו כעשרה מיליון מסמכים מתקופת השואה בארכיון של 'שירות האיתור הבינלאומי' שמכיל את האוסף הגדול ביותר של תיעוד מקורי ממחנות ריכוז, שמותיהם של עובדי הכפיה וכו'. בין המסכים התגלה כי אחיו של רבי משה אריה זצ"ל לא היה באושוויץ, לשם נשלח במשלוחים מהונגריה, אלא לקראת סוף המלחמה העבירו אותו למחנה מאוטהאוזן, ושם הוא מופיע בשם 'מקס (מרדכי) פרוינד'".
הגר, דובר גרמנית כשפת אם, החליט לבדוק האם בבתי העלמין הקרובים למאוטהאוזן יש קבר של 'מקס פרוינד'. כאשר בדק בבית העלמין היהודי בלינץ, גילה למרבה ההפתעה שיש מצבה מסודרת על שם 'מרדכי יהודה פריינד', לא קבר אחים אלא מצבה של ממש!
החסידים מאוד התרגשו מהגילוי, וידעו עד כמה עשה רבם מאמצים לגלות את קבר אחיו, והחליטו כי הפעם הם משנים את המסלול הקבוע, ונסעו גם ללינץ לומר קדיש על קברו. זה היה בי' אלול תשע"ט.
"לאחר אמירת הקדיש אמר לי אחד הרבנים שהשתתף במסע, שכדאי שכולם ילמדו כמה פרקי משניות לעילוי נשמתם של כל היהודים הקדושים הי"ד שנטמנו בבית עלמין זה, כולל קבר אחים גדול של 2300 יהודים שנפטרו במאוטהאוזן הסמוכה בתקופה של אחרי המלחמה ומצאו כאן את מנוחתם האחרונה. ואכן, אמרתי עליהם קדיש והמשכנו במסע.
"אני סוכן נסיעות עסוק מאוד ב"ה", סיפר הרב הגר ל'המודיע', "וכל הסיפור הזה פרח לי מהראש לטובת העיסוק השוטף בתחום התעופה".
ועכשיו אנחנו מגיעים לסיפור:
"בצהרי שבת קודש פרשת האזינו, שחל השנה בין יום כיפור לסוכות, בתאריך י"ג בתשרי, נרדמתי כמו כל יהודי כשר לאחר הסעודה. ואז בחלומי אני רואה דמות של אברך צעיר, צנום וגבוה, שפונה אלי ואומר לי: 'שמי הלברשטאם, ויש לי הכרת הטוב אליך, כי לפני כשלושים יום אמרת קדיש על קברי' (כזכור, הקדיש נאמר בתאריך י' באלול).
"ואז אני שואל אותו בחלום: איזה הלברשטאם אתה?
"והוא עונה: 'שמי הוא ליפא הלברשטאם, בנו בכורו של ה'שפע חיים' מצאנז'.
"שאלתי אותו: אתה אברך או בחור? (כי היה לו זקן קטן ולא ידעתי להחליט). והוא ענה: 'אני בחור'.
"שאלתי אותו: איפה בדיוק אתה קבור?
"ואז התעוררתי שטוף זיעה מהחלום
"אני רוצה לציין, כפי שמכרי יכולים להעיד עלי, אני לא איש שחולם חלומות, ובנוסף אין לי שום קשר לחסידות צאנז. אינני מכיר את ההיסטוריה שלה, ומעולם לא ידעתי שלאדמו"ר מצאנז זי"ע היה בן בשם ליפא. לא ידעתי כלום.
"בתחילה חשבתי לעצמי 'חלומות שווא ידברון', ומיהרתי לבית הכנסת לתפילת מנחה. בעודי צועד לבית הכנסת, אני רואה ידיד שלי חסיד צאנז צועד לקראתי. ניגשתי אליו ושאלתי אותו: תגיד לי, האם ל'שפע חיים' מצאנז היה בן שקראו לו ליפא? והוא ענה לי: 'בוודאי, זה הבן הבכור'.
"באותו רגע הרגשתי כיצד כל בשרי נעשה חידודין-חידודין, והבנתי כי אין זה חלום שווא. במוצאי שבת קודש סיפרתי זאת לאחד ממארגני הנסיעה, כשאנו נפעמים יחדיו עד כמה גדול כוחו של קדיש אחד!".
בהמשך לשיחתי עם הרב הגר, שלחתי לו תמונה בה רואים את ליפא'לי בילדותו לצד אביו ה'שפע חיים' זי"ע. לדבריו, הדמות שהוא ראה בחלום אינה דומה למה שרואים בתמונה, כשליפאלי היה עדיין ילד, אלא דומה שתי טיפות מים לדמות דיוקנו של אביו באותן שנים. ככל הנראה בעשור שלאחר מכן השתנתה צורתו של ליפא'לי, שהיה דומה מאוד לאביו הקדוש זי"ע.
חשוב לציין עוד, כי לפי המידע שיש כיום בחסידות צאנז, לקראת חג הפסח תש"ד נסע ליפא'לי לבדו לשהות בצל זקנו הרה"ק רבי שלום אליעזר מראצפערט זי"ע הי"ד, אולם באסרו חג פסח פלשו הנאצים ימ"ש לראצפערט והעבירו את כל יהודי ראצפערט, בכללם הרה"ק רבי שלום אליעזר ונינו ליפא'לי, לעיר המחוז נירעדהאז הסמוכה ומשם לאושוויץ. מחנה אושוויץ מרוחק מלינץ 1,400 קילומטר, ואם אכן נפטר באושוויץ אין זה סביר שקבר האחים שלו שם. אבל מצד שני, גם רבי מרדכי יהודה פריינד הי"ד נשלח מהונגריה לאושוויץ, ורק כשלושה שבועות לפני סיום המלחמה הועבר למחנה מאוטהאוזן. יתכן מאוד שזה גם היה גורלו של ליפא'לי הלברשטאם הי"ד.
בשולי הדברים אציין מה שסיפר לי אביו מורי שליט"א: בתקופה האחרונה קיבלתי על עצמי להפריש מיד יום צדקה לטובת נשמתו של ליפא'לי. בערב סוכות האחרון הרהרתי ביני לבין עצמי האם אני צריך להמשיך בכך או לא, ובדיוק באותו יום פגשתי את ידידי רבי שמעון וייס, שסיפר לי את הסיפור עם הקדיש והחלום, וראיתי בזה אות משמים להמשיך בקבלה זו".
('המודיע', יום שני כ"ט בחשוון תש"פ)
1/1356