פתיחת מכתבים בשבת

י"ז בטבת תשע"ט - סימן ש"מ- סעיף י"ג

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



האם מותר לקרוע נייר כדי להניח עליו דברים?מהי מלאכת קורע לשיטת המ"ב?ומהו החילוק בין מכתב דבוק לבין מעטפה שבתוכה מונח מכתב?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"מ סעיף י"ג במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אסור בשבת לשבור חרס או לקרוע את הנייר, כיוון שהוא מתקן כלי, דהיינו, אדם שרוצה להניח איזה שהוא חפץ, והוא רוצה לשבור חתיכת חרס או לקרוע נייר כדי שיהיה לו מקום להניח על גבם, אסור בשבת מפני שהוא מתקן כלי, והשאלה היא, כאשר אדם קורע נייר למה צריך להגיע לכך שזה אסור משום תיקון כלי, תיפו"ל שזה אסור מצד מלאכת קורע? ומביא הבה"ל בשם אחד מהאחרונים שרצה ליישב, שמלאכת קורע שייך רק בדבר שעשוי מכמה חלקים שונים שהתקבצו למקום אחד ונעשו גוף אחד, וכמו היריעות שבמשכן שהיו יריעות נפרדים, וקבצו אותם למקום אחד כדי שהם יהיו נפרדים, שכאשר קורע אותם, יש בזה משום מלאכת קורע, משא"כ נייר שמעיקרו עשוי גוף אחד, לא שייך מלאכת קורע, ובבה"ל דוחה את דבריו, ומביא שבירושלמי כתוב, שגם כאשר אדם קורע עור, שייך בזה משום מלאכת קורע, ואע"פ שהעור מעיקרו הוא אחד, ואומר הבה"ל, 'אילולא דמסתפינא אמינא דבר חדש', מלאכת קורע שייך רק כאשר יש תיקון בשני הדברים, דהיינו, אדם לוקח דבר אחד וחותך אותו לשניים, וכאשר יש תיקון בשני הדברים, זה מלאכת קורע, אבל כאשר התיקון הוא רק בחלק אחד, לא שייך מלאכת קורע, וכאשר אדם לוקח נייר וגוזר ממנו חלק כדי להשתמש בו, בחלק הנותר לא שייך שום תיקון, וממילא לא שייך כאן קורע.

דן הבה"ל לעניין פתיחת מכתבים, האם יש בזה איסור משום קורע, ויש בזה שני סוגים, יש סוג מכתב שהיה דבוק, ובזה יותר פשוט שיש איסור דאורייתא כאשר הוא פותח אותו, כיוון שנוצר תיקון בעצם המכתב, אבל בסוגי מכתבים שיש מעטפה שבתוכה מונח מכתב, בזה התיקון נוצר במכתב, ויכול להיות שביחס למעטפה זה קלקול, והתיקון הוא במכתב, ואולי אין בזה איסור דאורייתא, ובכ"ז מביא הבה"ל בשם רש"י, שמתקן ע"מ לבנות שלא במקומו, זה גם נחשב למתקן מדאורייתא, א"כ גם כאן, הוא אמנם מקלקל בפתיחת המכתב, אבל בכדי לתקן במקום אחר, וזה גם נחשב לתיקון, והנפק"מ אם הדבר אסור מדאורייתא או מדרבנן, היא לעניין אמירה לעכו"ם, שאם האיסור בפתיחת המכתב ובקריאתו הוא מדאורייתא, אסור לומר לעכו"ם לפתוח את המכתב גם אם זה לצורך, אבל אם פתיחת המכתב אסורה רק מדרבנן כיוון שזה קורע של קלקול, במקום צורך מותר לומר לגוי שיפתח את המכתב, כיוון שזה שבות דשבות במקום צורך.

''אני לא ממהר לחתום... הראשון שיהיה פה עם כל הכסף במזומן - זוכה בדירה!''
התגלה סליק ירדני מימי מלחמת ששת הימים
החליט 'משום מה' לתת לאברך פלוני 400 ש"ח...
'ודיברת בם’. בם? ראשי תיבות 'בלי מסיכה'...
גל של מכחישי סכנה: ריקודים עם הנגיף
אין להיבדק ביום שישי, ואסור לענות לטלפון בשבת
"לבישת מסיכה בזמנים האלו חובה גמורה... ועוון הוא להימנע מלבישתה!"
מבודד יקר, למה אתה לא יוצא מהבית? כי ביבי לא מרשה?
צפו: הגאון רבי משה פיינשטיין זצוק"ל, בתפילת שחרית
כששמע הרבי שבחו"ל יש פשקווילים נגדו, אמר: "אזוי?! תביאו לי את הפתק, גם אני רוצה לחתום"...
התרגשתי עד דמעות. "תראו" - אמרתי לילדים והצבעתי על החלונות - "אתם רואים את הבתים המוארים?''
"אסור להכנס לפחדים, אבל חובה להיערך ולהשמר!"
מתפלל לבנים תלמידי חכמים?
לזה לא שמנו לב...
''יתכן והייתי מנהיג בכל הישיבות את 'שיטת קלם' שבה הבחורים הם שמנקים את בית המדרש''
''לא משנה היכן שהה באותו רגע, ההעברה הייתה מתבצעת מיד''
מדוע בנו של הגר''ש וואזנר זצ"ל בירך על אביו 'שהחיינו' בבית החולים?
הגר''ש ואזנר ורעייתו קפצו מהאוניה והחלו לשחות לכיוון החוף
בזכות המסכה: ישיבה שלימה ניצלה מהדבקה
מה ענה החפץ חיים לאברך שהתלונן שאינו מצליח ללמוד מספיק?
כשרבי משה בלוי נפגש עם מלך הולנד
לא רק שלא קיבל פיצויים על השריפה, אלא עוד הוגשה נגדו תביעה...
(לא) מדברים על הכול!
תגלית היסטורית מרגשת את העולם היהודי
אהרלה סמט ואידיש נחת - דרשו "לא לנו ודאווענען"
דרשו במבצע ייחודי: סיפורי חיזוק מתקופת הקורונה
אלעד: העיר הראשונה בישראל שתספק חשמל כשר בשבתות וימים טובים
''לאחר ההלוויה נגלה הרב קהלני אל בנו בחלום, ואמר לו דברים מבהילים''
ביטחון עצמי - גאווה?

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים