"אך ההערה לכל ההמון, הנה הוא בענין השכר ועונש עצמם, בראות עומק הדין עד היכן מגיע, אשר באמת ראוי להזדעזע ולהתחרד תמיד… עוד אמרו (יבמות קכא, ב; בבא קמא נ, א) וסביביו נשערה מאד (תהילים נ, ג), מלמד שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם חסידיו כחוט השערה".
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל אמר פעם: "כשלקחו אותי הנ.ק.וו.ד לתקופה של חמש שנות מאסר עם עבודות פרך לסיביר, פשפשתי במעשי לדעת על מה ולמה נענשתי בעונש הנורא הזה, עד שנזכרתי שפעם אחת בעיצומו של צום יום הכיפורים בא אלי בחור שהיה בריא כמו שור ואמר לי שאין הוא מרגיש טוב ושאל אותי מה עליו לעשות, והאם עליו להמשיך לצום או לא. שאלתי אותו: האם יש לך מחלה מסויימת? והוא השיב לי בשלילה מוחלטת. אמרתי לו: אם כך אין לך להפסיק את הצום אלא לך לנוח על מיטתך והחלף כוח. הבחור הלך לנוח על מיטתו ולא קם יותר… על זה נענשתי בעבודת פרך".
שאלו אותו: "האם בעת שהבחור ניגש אליך לשאול, פניו היו חיוורות?" ענה: "לא, לא היה ניכר על פניו כל סימן למשהו מיוחד הקורה לו". שאלו אותו: "אם כן, נהג מר כדין, ומדוע הוא סבור כי מגיע לו עונש על כך?"
נענה הגר"י אברמסקי ואמר: "ישנם דברים שאמנם האדם אינו אשם במאומה, אך עצם העובדה שזה עבר דרך צינורו, זה נורא ואיום, וגם על זה צריך לשוב בתשובה. רק כאשר נהיה נקיים גם מאלו העוונות שבידינו, או אז זכינו לתשובה שלמה".
('להתענג', ימים נוראים)