תפילת תשלומין
* המחסיר תפילה שאין צריך לומר בה 'יעלה ויבוא', או 'על הניסים', ובתפילה שלאחריה צריך לאומרם - יאמרֵם גם בתפילת התשלומין; ואם לא אמר - יצא ידי חובה.
* המחסיר תפילת מנחה של ערב שבת - יתפלל פעמיים ערבית של שבת; ואם התפלל תפילה של חול לשם תשלומין - יצא ידי חובה.
* המחסיר תפילת מנחה של שבת - יתפלל פעמיים ערבית במוצאי שבת, ואם התפלל תפילת מנחה של שבת לשם תשלומין - לא יצא ידי חובה. ולא יאמר 'אתה חוננתנו' בתפילת התשלומין.
טעויות בתפילה
* מי שהתפלל תפילת חול במנחה של שבת, או שלא הזכיר 'יעלה ויבוא' בתפילת מנחה של ראש חודש, ונזכר בכך בלילה - יתפלל ויַתנה שאם חייב בתפילה - תהא לחובה, ואם לא - תהא לנדבה.
* מי שטעה במנחה של ערב שבת ב'ברכת השנים' ואמר 'ותן ברכה' במקום 'ותן טל ומטר' או להיפך, ונזכר בכך רק בליל שבת - יש אומרים שינהג כנ"ל, ויש אומרים שישלים בליל שבת כרגיל.
* מי ששגה בתפילת 'שמונה עשרה' והוסיף 'יעלה ויבוא', 'על הניסים', וכיוצא בזה, שלא במועדם - אם טרם סיים את הברכה ישוב לתחילתהּ, ואם סיימהּ - ימשיך בתפילתו.
תפילה בציבור לַמְאַחֵר
* מי שאינו מתחיל את תפילת 'שמונה עשרה' יחד עם הציבור, לא יתחיל אלא כשיוכל לסיים עד שיגיע החזן ל'קדושה'.
* המתחיל תפילתו יחד עם הציבור - יש שכתבו שמותר להתחיל אף כשלא יוכל לסיים ולענות לכל הדברים הנ"ל, ויש שהסתפק בדבר.
* סדר העדיפות לעניית דברים שבקדושה הוא: 'אמן יהא שמיה רבה', 'קדושה', 'ברכו', אמן של ברכות 'הא-ל הקדוש' ו'שומע תפילה', ואמן על ברכות אחרות.
* מי שלא התחיל את תפילת העמידה יחד עם הציבור, רשאי להתחיל במקביל לחזרת הש"ץ, וכשיגיע החזן לקדושה יאמר עמו את כל נוסח הקדושה.
* יחיד המגיע בתפילתו למקום הקדושה כשהציבור אומרים את קדושת 'ובא לציון' המכונה 'קדושה דסידרא', או את הקדושה שבברכת 'יוצר' - אסור לומר קדושה עמהם.
* המתחיל תפילת העמידה במקביל לחזרת הש"ץ, עדיף שיתפלל את כל התפילה מילה במילה עם החזן, כדי שיגיע יחד עמו בנחת לסיום ברכת 'שומע תפילה' ול'מודים'.
תפילה קצרה
* הנמצא במצב בו אינו יכול להתפלל את תפילת העמידה כדין - יאמר את שלש הברכות הראשונות ושלש האחרונות, וביניהן יאמר את תפילת 'הביננו', הכוללת את עיקרי הברכות האמצעיות.
* אין להתפלל תפילת 'הביננו' בחורף, מפני שאין בה בקשת 'טל ומטר'; וכן אין להתפלל תפילה זו במוצאי שבת ויום טוב, מפני שצריך לומר בהם 'אתה חוננתנו'.
* כשניתן להתפלל את תפילת העמידה כדינהּ - אסור להתפלל 'הביננו'; ובימינו אין להתפלל הביננו בגין טרדה המפריעה לכוונת התפילה, משום שבלאו הכי אין אנו זוכים לכוון בתפילה כראוי.
האם מותר לרמוז לחבר שיסתכל על אחֵר העושה מעשה שלילי? האם מותר לאדם לקרוא דברי לשון הרע שכתב ביומנו האישי וכבר שכחם?
והאם מותר לאדם לכתוב לעצמו על אודות רעה שגרם לו אדם אחֵר? • סיכום הלכות שבועי
מִתחם 'צימרים' שבעליו מתגוררים בו – האם טָעוּן 'עירוב חצרות'? באיזה אופן נחשב אורח כדייר קבע לענין 'עירוב חצרות'?
והאם בבתי חולים יש צורך ב'עירוב חצרות'?
האם תוקפו של 'עירוב חצרות' נמשך גם לאחר שהפת נאכלה? מה עדיף – 'עירוב חצרות' פעם בשנה או בכל ערב שבת?
ומהי כמוּת הפת הנדרשת לעירוב חצרות?
באיזה שלב של עירוב חצרות מברכים על עשייתו? האם מברכים על 'עירוב חצרות' הנעשה לחומרא בכל ערב שבת?
ומה אומרים לאחר ברכת העירוב? • משנה ברורה חלק ד' - הלכות עירובין
מדוע גזר שלמה המלך שלא לטלטל מרשות היחיד לרשות היחיד? מה אמרה ה'בת קול' בשעה שתיקן שלמה המלך 'עירוב חצרות'?
חדרי השינה – האם דינם כחצר? | משנה ברורה חלק ד' - הלכות עירובין
איזו הלכה יומיומית נלמדת מבגדי הכהונה? מדוע הלכה זו אינה קיימת בשעת לימוד או תפילה?
וגם: כיצד 'נדבקת' קדושה בידיים? | משנה ברורה חלק ד' - הלכות עירובין
מדוע נוהגים לעשות 'עטרה' בראש הטלית? אֵילו מנהגים נלמדים מהקמת המשכן?
ומה הקשר בין קרשי המשכן לרב העיר? | משנה ברורה חלק ד' - הלכות עירובין
מדוע אסור להפעיל מכונת כביסה באמצעות שעון שבת? האם מותר להשתמש בשעון מעורר בשבת?
ומה הקשר בין מלאכות שבת לחיוב נזיקין על נזקי האש? | משנה ברורה חלק ד' - הלכות עירובין
המפציר במחותנו שיגדיל את סכום הנדוניה – האם עובר על 'לא תחמוד'?
והאם מותר לעני להפציר שיתנו לו צדקה? | משנה ברורה חלק ד' - הלכות עירובין
האם חובת 'הידור מצוה' היא מדאורייתא? באילו מצוות יש ענין מיוחד להדר?
והאם הידור מצוה הוא סיבה לעיכוב קיום המצוה? | משנה ברורה חלק ד' - הלכות עירובין