ה'חיובים' לעלייה לתורה
* אלו הם ה'חיובים' לעלייה לתורה, לפי סדר חשיבותם: 1. חתן ביום חופתו. 2. חתן בשבת שלפני החתונה, כשמזמרים לכבודו. 3. נער בשבת שלאחר יום ה'בר מצוה'; ושווה בדרגתו לחתן בשבת שלפני החתונה. 4. בעל יולדת מהיום הארבעים ואחד ללידת בן, והיום השמונים ואחד ללידת בת. 5. חתן בשבת 'שבע ברכות', כשהחתונה התקיימה מיום רביעי ואילך. 6. בעל יארצייט. 7. אבי הבן בשבת שלפני הברית.
* כאמור, יש שאינם 'חיוב', אך נוהגים להעלותם לתורה, ומקדימים אותם לאחרים, כגון בעל יארצייט בשבת שלפני היארצייט.
* הגבאי המחלק את העליות לתורה צריך להקפיד שלא להעלות אדם לקריאה העשויה לביישו, כגון להעלות בעל מום לקריאה בה נזכר המום הקיים אצלו.
מספר הפסוקים בכל עלייה וקריאה חוזרת של פסוקים
* בקריאת התורה במנחה של שבת, בשני ובחמישי, חובה לקרוא לפחות עשרה פסוקים, בשלוש עליות. ובדיעבד, אם קראו תשעה פסוקים – יצאו ידי חובה; ויש חולקים.
* חלוקת הקריאה בתורה במנחה של שבת, בשני ובחמישי, לשלוש העליות – קבועה, כמסומן בסידורים; ואם שינו חלוקה זו – יצאו ידי חובה, ובלבד שקראו לפחות שלושה פסוקים בכל עלייה.
* בכל עלייה לתורה חובה לקרוא לפחות שלושה פסוקים, ואם קראו פסוק אחד או שני פסוקים בלבד, וכבר בֵּרך העולה את הברכה האחרונה – נחשב הדבר כאילו לא קראו פסוקים אלו, ויש לקוראם בעלייה הבאה. ובשני ובחמישי, או בשבת בעליית כהן – לכתחילה ישוב העולה בעלייה זו ויעלה לתורה; ובעליות האחרות בשבת – נחלקו הפוסקים אם יעלה הוא, או שיקראו לאחר.
* בעליית 'מפטיר' בשבת, ובחלק מהעליות בחול המועד סוכות, חנוכה וראש חודש, קוראים פסוקים שכבר נקראו בעלייה הקודמת. מלבד בעליות אלו – אין לקרוא פסוקים שנקראו בעלייה קודמת, אף בתוספת שלושה פסוקים שטרם נקראו. ברם, אם קראו בשבת בעלייה השישית עד סוף הפרשה, יש לקרוא בעלייה השביעית חלק מהפסוקים שנקראו, כיון שלא ניתן להמשיך לפרשה הבאה.
המקום הנכון לתחילת הקריאה ולסיומהּ
* חכמינו ז"ל תיקנו שלא יסיימו את הקריאה בעלייה לתורה במקום בו נותרו פחות משלושה פסוקים עד לסיום 'פרשה פתוחה' או 'סתומה'.
* עוד תיקנו חכמינו ז"ל, שלא להתחיל קריאה בעלייה לתורה בפסוק השני או השלישי לאחר תחילת 'פרשה פתוחה' או 'סתומה'.
דילוג בקריאת התורה
* אם דילגו פסוק, חלק מפסוק, או אף מילה אחת, בקריאת פרשת השבוע בשבת, חובה לשוב ולהשלימו. ואף אם כבר התפללו מוסף – יש לקרוא את הפסוק המדולג יחד עם שני פסוקים נוספים, בברכה. ואם דילגו אות אחת – יש אומרים שצריך לשוב ולהשלים את הפסוק בו היא מופיעה, ויש אומרים שאם לא השתנתה משמעות הענייָן בהעדר האות, אין צורך להשלים.
* בקריאות התורה במועדים, אם דילגו את הפסוקים הקשורים למועד, חובה לשוב ולקוראם בברכה, ויש אומרים שצריך לקוראם ללא ברכה.