הקריאה לעלייה לתורה
* מנהג בני אשכנז לקרוא לעולה לתורה בשמו ובשם אביו: "יעמוד פלוני בן רבי פלוני", ואין לבני אשכנז לשנות מנהגם.
* מי שנקרא לעלות לתורה חייב לעלות. ויש שהורה שבכלל זה גם מי שמבקשים ממנו לגשת ולקרוא בתורה, אלא אם כן לא התכונן לקריאה כנדרש.
* מי שקראוהו לעלות לתורה ועדיין לא בֵּרך ברכות התורה – יתחיל לברך את ברכות התורה בדרכו אל ספר התורה, ויאמר עד "המלמד תורה לעמו ישראל", ואז יעלה ויברך 'אשר בחר בנו'.
* בעבר היה העולה לתורה קורא בעצמו בתורה, אלא אם כן לא ידע לקרוא בעצמו, שאז קרא ה'בעל קורא' במקומו; וקדמונינו תיקנו שה'בעל קורא' יקרא את כל הקריאה.
* אין להעלות לתורה אדם שאינו יודע לקרוא מעצמו מתוך ספר התורה; ובמקרה הצורך ניתן לקוראו, ובלבד שיודע לקרוא מתוך הספר יחד עם ה'בעל קורא'. ומנהג בני אשכנז להקל בדבר.
סדר העלייה לתורה
* העולה לתורה צריך לראות את הפסוק שבו אמורה הקריאה להתחיל, בטרם יברך. ואם טעו והראו לו פסוק אחֵר ובֵרך – במקרים מסוימים עליו לברך שנית.
* העולה לתורה צריך לומר 'בָּרכו' בקול רם, ואם אמרוֹ בלחש ולא שמעוהו תשעה אנשים לכל הפחות, עליו לשוב ולאומרו. וכן את הברכות יש לומר בקול רם, ואם אמרָן בלחש לא יברך שנית.
* העולה לתורה מברך 'אשר בחר בנו' לפני הקריאה, ו'אשר נתן לנו' לאחריה. ואם טעה לפני הקריאה ובֵרך 'אשר נתן לנו' – יברך לאחר הקריאה 'אשר בחר בנו'.
* בשעת הברכה שלפני הקריאה, יש שמסבים את פניהם לשמאל ומברכים; יש שעוצמים עיניהם, ויש שסוגרים או מכסים את ספר התורה.
* בסיום הקריאה יש לסגור את ספר התורה, ואז יברך העולה; ויש להותירו סגור עד שיעלה העולה הבא. ומנהג בני ספרד שלא לסגור את הספר אלא לכסותו.
הנהגת העולה לתורה
* העולה לתורה, ה'בעל קורא', והגבאי העומד לצִדם, צריכים לעמוד בשעת הקריאה; ואף באופן שאם ינטל הַמִשְׁעָן לא יִפּוֹל. ואדם שהעמידה קשה עליו ללא הִשענות, כגון זקן או חולה, רשאי להשען; אך כל עוד הדבר אפשרי, ישען רק במידה שאם ינטל הַמִשְׁעָן לא יִפּוֹל. וכן יקפיד שלא להִשען על הפרוכת שעל גבי הבימה, הנחשבת ל'תשמיש קדושה' מפני שמניחים עליה את ספר התורה.
* בשעת העלייה לתורה – הן בברכות והן בקריאה – יש להחזיק בעמודי ספר התורה. ויש שנוהגים להחזיק ביריעות ספר התורה, וחוצצים בין ידיהם ליריעות בטלית או דבר אחר.
* אסור לעולה לתורה להפסיק בדיבור במהלך עלייתו אפילו במילה אחת, ואף לצורך הקריאה. ולכתחילה יקפיד גם ה'בעל קורא' שלא להפסיק במהלך הקריאה, ואף בין העליות.
* אם אחד העולים לתורה נאלץ מסיבה כלשהי להפסיק באמצע עלייתו – יעלה אחֵר תחתיו, ולא יאמר 'בָּרכו', אך יברך 'אשר בחר בנו', ויקראו מהמקום בו החלו לקרוא בעלייתו של זה שהפסיק.