פעם תקפו את סבתא, הרבנית קנייבסקי, כאבי שיניים עזים. סבא הסטייפלער הזכירה בקידוש לבנה ומיד חלפו כאביה. היא סיפרה על כך לאבא אך הזהירה אותו מלספר זאת, כדי שסבא לא יתפרסם כבעל מופת וירבו הפונים אליו ויתבטל מלימודו

"וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף" (שמות יב, כג)

בביתנו היו כמויות גדולות של ברכונים מעוטרים, ובהם ברכת 'אשר יצר' – מספרת הרבנית ר. צביון, בתו של מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א – את הברכונים הללו הביא ר' שמשון הלפרין, כדי שאמא תחלקם.

אלפים-אלפים מהם חילקה אמא לנשים, תוך שהיא מעודדת אותן לומר את הברכה מילה במילה ובכוונה רבה. (אמא אף תלתה בבית את נוסח הברכה, באותיות מאירות עיניים והקפידה לברך מתוכו. אף אבא מקפיד על כך.) לדברי אמא, נשים שהתחזקו באמירת הברכה מתוך הכתב ובכוונה, ראו ישועות גדולות. אמא היתה ממליצה על סגולה זו לבעיות שונות, ובמיוחד לבעיות עיכול.

סיפרה לנו אמא: אשה מבנות חוץ לארץ באה אל ביתי, ושחה לי על בעיות הפוקדות אותה בזו אחר זו. רציתי מאד לעזור לה, וסיפרתי לה על סגולת 'אשר יצר', שהועילה לרבים. הצעתי לה, שתקבל על עצמה לומר את הברכה בכוונה ומתוך סידור. רציתי לספר לה על מעלת הברכה,  והיא התרגשה מאד ואמרה: "מי כמוני יודעת על מעלתה הגדולה של הסגולה!"

וכה סיפרה לי האשה: "לפני חצי שנה חלה אבי ונאלץ לעבור ניתוח מורכב בלבו. אחר הניתוח יצא אלינו הרופא ונד בראשו. הוא אמר בחשש, כי ייתכן שאבי נפגע בניתוח, ולא יוכל לשלוט בצרכיו. הדברים נחתו עלינו כמהלומה קשה. לא ידענו מה לעשות. באין פתרון אחר, החלטתי לפנות ליושב מרומים… חפצתי להתחזק בעניין כלשהו שיעמוד לזכותו של אבי.

היות שקשה לי מאד להתפלל בלשון הקודש, ואת כל תפילותי אני אומרת באנגלית, קיבלתי על עצמי כי את ברכת 'אשר יצר' אקפיד לברך בלשון הקודש ומתוך סידור. אם חשבתי שזו קבלה קלה, הרי שהתבדיתי – היא היתה קשה מאד. כל ברכה נמשכה בערך חצי שעה, ולפעמים היה זה באמצע הלילה, כשקורי שינה אוחזים את עיני!"

"אולם", סיימה האשה, "הסגולה נשאה פרי, ולאחר כשלושה שבועות נרפא אבי לגמרי!"

 

***

שלל סגולות ורפואות במגוון תחומים, נשמעו מפיה של אמא. על אודות הסגולה לרפואה אקדים, כי במשפחתנו הקפידו על המוזכר בהלכה, לומר לפני כל לקיחת תרופה: "יהי רצון שיהיה עסק זה לי לרפואה שלמה כי רופא חינם אתה".

בנים תלמידי חכמים:

לכוון בתפילה במקומות הבאים:

ב'והערב נא' שבברכת התורה.

בברכת 'אהבה רבה'.

בבקשה ' למען לא ניגע לריק' שב'ובא לציון'.

בשבת ב'יקום פורקן'.

הצלחה:

החפץ להצליח בעניינים שבינו לבין אחרים, כגון משפט, מבחן או פגישה חשובה, יאמר בכוונה רבה: "ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו". יסוד הדברים נמצא בספרו של רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל. אמא היתה מחלקת דפים בהם מודפסים דבריו של רבי חיים.

לחץ:

כדי להירגע מלחץ יש לומר את פרק ק"ד בתהלים.

נר שבת מטפטף:

סבתא הרבנית קנייבסקי, היתה מספרת מבית אביה בקוסובה, כי כאשר נר השבת היה מטפטף על השולחן, נהגו לפתוח סידור ב'לכו נרננה', להניחו סמוך לנר כדי להזכיר ששבת היום, והנר היה פוסק מלטפטף. סבתא עצמה היתה נוהגת כך. (סגולה זו כבר נזכרת בספרים קדומים. כמובא בספר 'מנחת שבת'.)

עין הרע:

סגולה נגד עין הרע שמעה אמא מסבא רבי אריה לוין זצ"ל, שקיבל מבעל ה'לשם': לומר את פסוקי 'נגע צרעת', שהם אחד עשר פסוקים שמתחילים ב-נ' ומסיימים ב-נ', כל בוקר לאחר התפילה.

הפסוקים מופיעים בסידור, בתפילות למוצאי שבת (שם הם מופיעים כסגולה לשמירה מפחד), ואלו הם:

"נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן", "נחנו נעבור חלוצים לפני ה' ארץ כנען ואתנו אחוזת נחלתנו מעבר לירדן", "נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלוקיך אליו תשמעון", "נהר פלגיו ישמחו עיר אלוקים קדוש משכני עליון", "נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צוען", "נחית כצאן עמך ביד משה ואהרון", "נפתי משכבי מור אהלים וקינמון", "נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן", "נופת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמותיך כריח לבנון", "נודו מתוך בבל ומארץ כשדים צאו והיו כעתודים לפני צאן", "נושקי קשת מימינים ומשמאלים באבנים ובחיצים בקשת מאחי שאול מבנימין".

לאחר מכן אומרים את התפילה הבאה:

"רבונו של עולם, הצל את עמך בית ישראל מכל מיני עין הרע, וכשם שפרשת כנפיך על אבותינו שבמדבר, שלא שלטה עליהם עינא בישא דבלעם, כן תפרוש עלינו ברחמיך הרבים להיותנו מכוסים במכסה ובהנהגה בשמותיך הקדושים מכל עינא בישא".

"אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה", "בטחו בה' עדי עד כי בי-ה ה' צור עולמים", "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"

פחדים:

אמא היתה אומרת בשם אבא, כי סגולה נגד פחד, כגון לפני לידה וכיוצא בכך, לצייר באויר אל מול העיניים את אותיות שם הוי"ה, ולומר 'אין עוד מלבדו'.

שמחה:

סגולה להיות שרוי בשמחה כל היום: לומר שלוש פעמים את הפסוקים המופיעים בסידור לאחר אמירת תפילת 'עלינו לשבח': "אל תירא מפחד פתאום"… "עוצו עצה ותופר"… "ועד זקנה אני הוא"…

עצה נוספת שהיתה שגורה בפיה של אמא, לומר במוצאי שבת על שתיית משקה חם: "חמין במוצאי שבת מלוגמא".

גמגום:

אמא היתה אומרת כי סגולה לרפא גמגום – להפריד מעל ראשו של המגמגם חלות שנדבקו באפייתן. באותו זמן יש להתפלל שה' יפתח את מעצורי פיו.

כאב שיניים:

סגולה מסבא הסטייפלר: לומר בקידוש לבנה, לאחר אמירת 'כשם שאני רוקד' וכו': "כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה, ולא יהיה לי (או: לפלוני) כאב שיניים".

פעם תקפו את סבתא הרבנית קנייבסקי כאבי שיניים עזים. סבא הזכירה בקידוש לבנה, ומיד לאחר מכן חלפו כאביה. סבתא ספרה על כך לאבא, אבל הזהירה אותו שלא יספר זאת, כדי שסבא לא יתפרסם כבעל מופת, וירבו הפונים אליו, ויתבטל מלימודו.

נשירת שיער:

רפואה זו ידועה היתה לאמא מסבא הסטייפלר: לערבב כף שמן זית, כף שמן קיק, חלמון ביצה ומספר טיפות מיץ לימון. תחילה יש לחפוף את השיער בשמפו רגיל ולשטוף. אחר כך לחפוף בתערובת זו, להשהות על הראש במשך עשרים דקות ולשטוף. יש לחזור על פעולה זו פעם בשבוע במשך תקופה עד להטבה.

 (מתוך הספר המרתק ׳בית אמי׳)