"אלה תולדות נח, נח" – נייחא לעליונים, נייחא לתחתונים (מדרש)
פעם נשאלה הרבנית קרליץ ע"ה אשת מרן פוסק הדור הגר"נ זצ"ל, מה יש לה לומר על רבינו. והשיבה: "מה יש לדבר בכלל, כולו קדוש וטהור". והוסיפה ואמרה: "תמיד רבינו ראה מה טוב. לדוגמא, כשהגיע הביתה וראה שיש בלגן במטבח, חיפש מה טוב. למשל, החמיא שהילדים כבר הלכו לישון".
נשאלה הרבנית: האם רבינו החמיא על האוכל שהוא טעים? והשיבה: "פעם אחת האוכל נשרף, ואמר שהוא דווקא אוהב אוכל שרוף"…
רבינו תמיד לא היה יוצא מהבית מבלי להודיע לרבנית להיכן הוא הולך. ואפילו כשיצא להתפלל קבוע בשעה מסוימת. גם לעת זקנותו ממש, כשכל פסיעה לקחה לו כוחות, וארע פעם ששכח להודיע, וכבר הגיע לדלת – חזר שוב על עקבותיו, ולא הסכים שמלווהו יכנס להודיע במקומו, אלא הוא עצמו גרר את רגליו במאמץ רב וחיפשה בין חדרי הבית כדי להודיע לה.*
נשאל רבינו: בתורה נאמר "והוא ימשול בך" (בראשית ג, טז), זאת אומרת שכך גזרה חכמתו שיהיה הטבע בעולם. וברמב״ם (פט״ו מאישות הי״ט) כתב וז״ל: ״וכן ציוו חכמים שיהיה האדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו״. ולכאורה נראים הדברים סותרים זה את זה. מצד אחד ״הבעל מושל״, ומצד שני ״הבעל צריך לכבד ולאהוב״?
והשיב רבינו: דברי הרמב״ם משתלבים היטב עם הפסוק, והסביר: "מה זה קשר נישואין? אם הוא בן תורה, זה קשר נישואין לצורך קשר רוחני, אבל אם אינו בן תורה, אצלו זה רק קשר גשמי״. והמשיך ואמר: ״קשר נישואין הוא קשר של נתינה, כאשר הבעל נותן לאשה את מה שהיא צריכה, הרי הוא גורם שהיא תהיה מאושרת, ובאופן טבעי אם האשה מאושרת, היא גם תתן לו את ה״והוא ימשול בך״. אם הבעל ישקיע בכבוד הראוי לאשה, ובפרט בתחילת הנישואין, האשה בהמשך תעשה בשבילו גם דברים שקשים לה מאוד".
*
אחד בא להתייעץ בקבלת קהל אצל רבינו בענין שידוכים לבתו, והתלונן שאפילו בחורים ממוצעים דורשים הרבה כסף מהורי הכלה.
אמר רבנו: "החזו"א היה מראה לאנשים שדורשים כסף את הרמ"א באבן העזר סי׳ ב׳ סעי׳ א׳ וז"ל: 'ומי שעושה כן אינו מצליח ואין זיווגו עולה יפה, כי הממון שאדם לוקח עם אשתו אינו ממון של יושר, וכל העושה כן נקרא נושא אשה בשביל ממון', עכ"ל.
והוסיף השואל לשאול: "אם כן לפי זה, האם לא להתחייב כלום?"
והשיב רבנו: "הגדר הוא, שאם הוא היה מתחתן איתה גם בלי הכסף, מותר לו להתחתן אע"פ שהם נותנים כסף, וזה לא נקרא נושא אשה לשם ממון".
אחד מהרבנים היושבים שם הוסיף ואמר בפני רבינו: "אני זוכר שרבנו אמר פעם לבחור אחד יותר מכך, שבאמת עדיף שידוך בלי כסף בכלל".
הגיב רבינו ואמר: "נכון. כך ראיתי בהקדמה של אחד מספרי גדולי הדור הקודם, שכתב על עצמו שהציעו לו הרבה הצעות של שידוכים, ואחת מהן היתה משפחה עשירה, ואדם אחד נתן לו עצה שלא להיכנס לשידוך הזה אלא לקחת אשה דווקא ממשפחה שאינה עשירה. והגדול הנ"ל שיבח את העצה הזו, ואמר על עצמו שאם היה נכנס לשידוך ההוא, מסתמא כבר לא היה לומד. וזאת כיון שמגיע הזמן שהכסף נגמר, ומאידך הצורך להרבה כסף נשאר, כי התרגל. אבל עכשיו שלא התרגל הוא יכול תמיד להמשיך ללמוד".
*
נשאל רבינו בשיעורו בפרקי אבות: האם ראוי לאברך להוריד את הפח כדי לעבוד על מידת הענווה? והשיב: "יכול להיות בעל גאווה שמוריד את הפח בגאווה…"
(נשיח בחוקיך נח תש"פ, מרשימות תלמידו הרב אברהם ברנשטיין שליט״א)