"והוי מקבל את כל האדם בשמחה" (אבות ג יב)
בעיר ורשה התגורר יהודי בשם רבי ברוך מרדכי צ'רני ז"ל, שהיה מחסידיו של בעל ה'דברי שמואל' מסלונים. הוא היה איש אמיד, בעל חסד ומכניס אורחים גדול, והעניים התנהגו בביתו כבביתם שלהם.
העיד עליו הגאון רבי שבתי יגל זצ"ל: "כאשר ר' ברוך מרדכי נח בביתו על הספה, אין זאת אומרת ששכב על מיטתו, אלא שבמקרה הצליח לתפוס מקום לפני שאורח אחר הקדימו"…
פעם התארח אצלו יהודי במשך חודש שלם, ללא שידע אפילו מיהו בעל הבית. באחד הימים התיישב האורח ליד ר' ברוך מרדכי, וכיוון שלא הכירו ביקש להתייעץ עמו בדבר מה:
"שמתי לב", אמר לו, "שכמוני כמוך, גם אתה נמצא כאן בבית כבר תקופה לא קצרה, ומן הסתם בקי אתה בהליכות הבית. ובכן, לא נעים לי מבעל הבית. אני נמצא כאן כבר חודש ימים, האם לא נראה לך שזה זמן רב מדי? האם הוא יביט על כך בעין יפה? האם יש טעם להישאר כאן עוד תקופה?"…
"למה לא?", ענה ר' ברוך מרדכי, "הנה, אני נמצא כאן כבר הרבה יותר זמן, ואף אחד לא אומר לי דבר"…
(ע"פ בנתיבות אבות)