דרשו
  • סיום הש"ס
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פיקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אריה זילברשטיין
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • מאורות הדף היומי
    • דקה מתוקה בדף היומי
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • מידע לנבחן
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • מערכת אוטומטית לבדיקת ציוני המבחנים’
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • מוקדי שיעורי 'דף היומי בהלכה'
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • לוח דף היומי – לוח שנתי ללימוד להורדה ולהדפסה
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • מוקדי המבחנים
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • מבחן ודף תשובות לדוגמא
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
  • 0 פריטים₪0.00
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • סיפורי צדיקים
    • סיפורים קצרים
  • שאל את הרב
  • חנות המבצעים שלנו
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
האם מותר ללמד ילדים על עקדת יצחק?
"האם ייתכן שאני נותן לצדקה יותר מחומֶש וזה גורם לי בעיות?"
תובנות חדשות אחרי 16 ימי בידוד
"החלטתי לחיות!"
50 דולר שהפכו ל-30 אלף דולר...
דף הבית מאמרים פרשת שבוע וירא פעם אחת הגיע רבי דוד בהר"ן לתפילת ותיקין וחזר תיכף לביתו ואח"כ חזר לבית הכנסת. שאלו מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל לסיבת הדבר, ובדבריו גילה לו: "מתגורר אני אצל בתי. היום שכחתי לשטוף את כוס הקפה ששתיתי בחצות הלילה ועד הבוקר עלולה שארית הקפה להתייבש, חזרתי אפוא על עקבותיי כדי לשטוף את הכוס בעוד השארית רכה"

פעם אחת הגיע רבי דוד בהר"ן לתפילת ותיקין וחזר תיכף לביתו ואח"כ חזר לבית הכנסת. שאלו מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל לסיבת הדבר, ובדבריו גילה לו: "מתגורר אני אצל בתי. היום שכחתי לשטוף את כוס הקפה ששתיתי בחצות הלילה ועד הבוקר עלולה שארית הקפה להתייבש, חזרתי אפוא על עקבותיי כדי לשטוף את הכוס בעוד השארית רכה"

הגאון רבי יחיאל מיכל שטרן שליט"א על מידת החסד
י"ג חשון תש"פ
הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו

לולא הנתינה איש לרעהו לא היה האדם יכול להתקיים. אדם בטבעו זקוק לחיי שותפות, וזה מרגע היוולדו שזקוק לאדם שילבישו. ולכן תורה תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים.

חיי השותפות ישנם גם אצל בעלי חיים. סוס היאור, וקרנף ושאר הבהמות הגדולות אינם יכולים להוציא את התולעים השורצים על גופם. לכן עשו ברית עם העוף הנקרא נקר, שמטייל על גבי הבהמה ומנקר התולעים שעל גופה.  הבהמה נהנית מזה, וחיי השותפות טובים לשניהם. כך חיי שותפות בין אדם לחברו מביאים תועלת לשניהם.

העוסקים בחסד

פעם אחת הגיע אל ה'חפץ חיים' עסקן נודע שהקים בעירו תלמוד תורה וקופת גמ"ח שהוא ניהלם בעצמו. המוסדות ב"ה התפתחו יפה והעבודה בשני השטחים האלה גזלה באמת את זמנו. הוא נאלץ להזניח את עסקיו הפרטיים. רעייתו החלה להציק לו על כך ודרשה במפגיע שימסור את הנהלת המוסדות הנ"ל לאחרים.

אותו עסקן העוסק לשם שמים לא רצה להיכנע לדרישת אשתו, ומשום 'שלום בית' הגיעו שניהם לכלל החלטה: למסור את הכרעת העניין לרבינו הח"ח זצוק"ל וכאשר יגיד כן יקום.

כשהגיע לבית ה'חפץ חיים' ראה איך החל לומר את הפרק 'מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר' כדרכו בקודש בזמן הסעודה, סיים את הפסוק האחרון של הפרק "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי וגו'" ופנה אל האורח העסקן הנ"ל (שרבינו לא ראהו ולא הכירו מעודו) בביאור הפסוק כדלהלן:

"פליאה עצומה היא על דוד מלך ישראל, איך הוא אומר שטוב וחסד ירדפוהו, היתכן ששני הדברים הטובים האלה יהפכו לרודפים, הלוא רוצח וחומס המה הרודפים ויורדים לחיי האדם, אבל טוב וחסד? אתמהה! שמע מינה, שלפעמים נדמה לו לאדם שעסק הטוב והחסד נעשה לו כרודף ויורד לחייו, גוזל את זמנו היקר לו, מפריע בעסקיו וגורם לו  להפסדים ח"ו, משבית את שלום הבית וכו' והיצר מפתהו להזניח את המעשה הטוב והחסד. מה יש לו לבן אדם לעשות אז? וכאן מייעצהו נעים זמירות ישראל: שמע בני, אפילו אם לדעתך הטוב והחסד רודפים אותך באמת, אל תעזבם, אלא התפלל לה' ש'אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי'. רק 'רודפים' כאלה ולא אחרים ח"ו (כי ישנם רודפים אחרים) ומרודפים של טוב וחסד בוודאי לא יאונה לצדיק כל אוון, ורק יקוים בו 'ושבתי בבית ד' לאורך ימים'". האורח כבר לא היה צריך לשמוע יותר, הוא כבר שמע…

ביטול תורה לעשיית חסד

הרה"ג רבי משה מרדכי שולזינגר מביא בספרו, שהיה בחור אחד שקדן גדול שהזדמן לו פעם עניין של חסד ובשביל העניין הזה היה צריך לבטל קצת מהלימוד בשביל זה. אמר לו ה'חזון איש': "תדע לך, שהתורה נדבקת רק בבני אדם עדינים. מי שהוא לא בן אדם עדין, התורה לא נדבקת בו וזה נשאר מן השפה ולחוץ, וממילא לעשות פעולות של חסד ושל הטבה ושל עדינות הנפש, שהנפש מתעדנת, זה מקנייני תורה".

הדוב שהציל בן אדם

התכונה של עזרה הדדית מוטבעת בבריאה גם אצל בעלי חיים.

מסופר על שומר יערות אוקראיני שנפל לתוך בור מלכודת ובו דוב סיבירי גדול־ממדים.

ציידי סיביר נהגו לחפור בורות ולכסותם בענפים דקים ובנפול עליהם השלג כוסו ללא היכר. כעבור דוב או חיה כבדה שם היא נפלה לתוכו וכך לכדוה.

כך מצא את עצמו איש זה לכוד עם דוב פרא. נוכל לתאר לעצמנו את חרדתו של האיש הזה. המתח גבר כאשר הדוב קרב אליו ושם את כפות ידו על כתפו השמאלית בלחץ עצום. למזלו, לא ארכה חרדה איומה זו זמן רב. באותה שניה שם הדוב את כף רגלו השמאלית על כתפו הימנית, ובתנועה מהירה וזריזה התרומם למעלה והצליח לתפוס את שפת הבור, השתחרר ממלכודתו ונמלט. האיש ניצל אמנם מציפורני הדוב, אך נשאר לכוד וציפה לנס והנס אמנם הופיע.

כעבור שעות מספר ראה האיש עץ מחטני משתלשל לתוך הבור, חיש מהר עמד על המתרחש – הדוב עמד על שפת הבור ושלשל לתוכו שיח שהצליח לעקרו. בעזרת שיח זה הצליח האוקראיני להשתחרר מכלאו.

לחפש לעשות חסד

לוט עשה חסד במסירות נפש, והרגו את בתו בגלל עשיית חסד. ומדוע על מעשה חסד של אברהם יש פרשה שלמה בתורה ואילו על לוט לא מסופר בתורה?

והסביר אבי זצ"ל: כשראה לוט מצוה לידו עשאה במסירות נפש ממש, אבל לא חיפש מצווה. אם אירע לו לקיים קיימה, אבל לא רדף לעשות חסד. ולא עוד, אלא שלוט שראה מעשה החסד הגדול בביתו של אברהם, עזב את ביתו, ולאן הלך? לעיר סדום, עיר שמופקעת ממעשי חסד. מדוע הולך לשם, הרי אי אפשר לעשות שם מעשי חסד, אלא זו הייתה מהותו של לוט – הוא לא חיפש חסד. ולכן, אע"פ שאם אירע לו מעשה חסד עשאו במסירות נפש ממש, לא האריכו בפרטי מעשה החסד שלו.

משא"כ אצל אברהם שהלך לחפש חסד – כשראה שאין אורחים שלח את עבדו אליעזר להביא מהרחוב, ומכיוון שהקב"ה הוציא חמה מנרתיקה לא עבר איש במקום זה באותו יום, ואברהם לא האמין לאליעזר ואמר "עבד שקרן הוא ולא מהימנא ליה", והלך בעצמו לרחוב והיה ביום שלישי למילתו שהוא יום הקשה ביותר לחולה. ראה הקב"ה שאי אפשר למנוע ממנו מאיש זקן בן מאה שנה וסובל צער על גופו, וביותר צער על זה שאין לו אורחים, הוצרך הקב"ה לשנות  את הטבע, ולהביא מלאכים בדמות אנשים כדי שאברהם יוכל לקיים מצוות הכנסת אורחים.

וכבר אמרו בחז"ל הבדל בין דורות הראשונים לדורות אחרונים: דורות הראשונים חיפשו אמצעיים לחייב עצמם במעשר, ואילו בדורות האחרונים חיפשו אמצעים לפטור עצמם ממעשר, כגון שללא הכניסו את הפירות לבית כדי שלא יתחייבו במעשר.

זהו ההבדל המהותי בין אדם המחפש מצווה לאדם המקיים מצווה, שאינו מסתפק בטענה שהוא פטור אלא מכניס עצמו לחיוב.

סגולה לזרע של קיימא

ה'חפץ חיים' ב'אהבת חסד' (חלק ב' פרק ה, בהג"ה ד"ה זוכה) כתב: "ומן התימה על האנשים שמחפשים סגולות שייוולדו להם בנים, ויש שמוציאים זה למאות ולאלפים וכו', יותר טוב שיעשו סגולה הנמצאת בחז"ל – היינו שיתעסקו תמיד במצוות הצדקה וכו', וכן יעשו הרבה אנשים בזמנינו והצליחו בזה".

יכוון שעשייתו לשם חסד

אמר ה'חפץ חיים' לרוקח של העיירה: "כמה אני מקנא בך, שבתרופות שאתה מוכר אתה מציל נפשות". ענה לו הרוקח: "הרי כוונתי לשם רווח ממון". אמר לו ה'חפץ חיים': "מהיום והלאה תחשוב שכוונתך גם על עשיית חסד, וממילא מה שאתה מקבל גם כסף לא יגרע מהמצווה".

ויסופר כי אותו רוקח היה רחוק מתורה ומצוות, ולאחר שיחה זו של ה'חפץ חיים' הלך לדרכו והחל להתעורר מעט מתרדמתו, והתחיל לכוון באמת בכל מעשה לשם גמ"ח. וכמובן החל לדאוג יותר בהכנת התרופות עד שהמעשים השפיעו עליו והתחיל להרהר בנפשו: 'וכי זו המצווה היחידה שיש?! הרי למדתי בצעירותי שיש מצוות תפילין וכו", ואט־אט התחיל לקיים עוד ועוד מצוות עד שנהיה למדקדק בקלה כבחמורה.

אף אנו מקיימים מצוות רבות, אך לעתים בלי משים לב לצירוף המחשבה. וזהו שתיקנו אמירת ה'לשם ייחוד קודשא בריך הוא' לפני קיום המצווה. אם כן, למה נגרע מהמצוות את שלמותן? תוספת המחשבה היא התבלין הנותן טעם נוסף למצווה וחבל להפסיד זאת.

לא התעסק בעסקנות וחסד יותר מדי

ה'חפץ חיים' הוכיח את בנו (הובא בח"ג של מכתבי ה"ח, דף יט) על שמבטל כל זמנו מתלמוד תורה כדי לעסוק במעשי חסד, וכתב: "הלוא ידעת כי גם אני לא רחוק ממידת החסד וההטבה, אבל לא אכלה כל זמני על זה, רק אנוכי מחבר ספרים על מידות אלו ומפיץ אותם בין אלפי ישראל, ולומדים בהם, ובאים לידי מעשה".

מעשה והתדפקו על דלתו של מרן החזו"א זצוק"ל תלמידים צעירים שהתעוררו לעסוק בעניין חשוב לתועלת הרבים. גילם הצעיר עורר בהם ספקות בחיוב המוטל עליהם ליטול משימה זו על עצמם, ובאו לשאול באורים ותומים: כשהשיבם מרן זצוק"ל בשלילה, שאלוהו והרי הוא עניין של 'זיכוי הרבים' ששכרו רב מאוד? השיבם החזו"א על אתר: "הזיכוי הכי גדול לכלל ישראל הוא: לזכות את כלל ישראל בגדולי ישראל. הרפו ידיכם מאחוז בעסקנות זו, שובו לתלמודכם, וכל מי מאתכם שיצא 'תלמיד חכם' זהו עצמו זיכוי הגדול ביותר לדור, שיש עוד ת"ח ועוד ת"ח".

גמילות חסד – בבית

כתב רבי חיים ויטאל (בשער הליקוטים פרשת עקב) שמצוות "ואהבת לרעך כמוך", כמוך ממש, מתקיימת בבת זוגו של אדם.

אמרו במגילה (כג.) למה קוראים ביו"ט בתורה רק חמישה קרואים, משום שמאחרים לבוא לבית הכנסת. ומפרש רש"י, שצריך לטרוח להכין סעודת יו"ט. והקשה היעב"ץ, הרי מלאכת בישול היא לא ממלאכת הגברים, ולמה יאחר מלבוא לביהכ"נ? ותירץ, שבזמן שהנשים עסוקות בבישול צריכים הבעלים לשמור על הבית והילדים.

הרה"צ רבי נפתלי אמסטרדם סיפר, שלאחר נישואיו שאלו רבי ישראל אם הוא עוסק במצוות גמילות חסדים? ענה לו: "אין לי כסף לנהל גמ"ח". אמר לו רבי ישראל: "לא לזה התכוונתי, אלא בבית לאחר נישואין אפשר לעשות כל כך הרבה גמילות חסד עם האשה".

הגאון הרב מטעפליק נכנס פעם בערב חג הפסח לבית המדרש וראה הרבה אברכים יושבים ולומדים. התיישב בפינה ורשם 'פתקאות', אח"כ עלה על הבימה ואמר שיש לו רשימה של בתי אלמנות ובתים שצריכים עזרה ומי מוכן להשתתף במצווה זו. כמובן, שלבקשת הרב מטעפליק כולם הסכימו ונעמדו בתור כל אחד לקבל כתובת, ופלא היה שכל אברך קיבל 'כתובת ביתו', ברמזו כי "עליך ללכת לביתך לעזור לאשתך".

הנהגת הרה"צ רבי דוד בהר"ן

הרה"צ רבי דוד בהר"ן, מגדולי ההוראה בירושלים, התפרסם בקנאותו הגדולה ובמלחמותיו, ופחות התפרסם בלבו הרחום. סיפר הרה"צ רבי שלום שבדרון זצוק"ל, כי פעם ראה את רבי דוד מבחין באשתו שהולכת עם פחי מים, מיד רץ לעזור לה, וראהו  שממלמל בפיו "לשם מצוות חסד, לשם מצוות חסד".

כאשר היה בא בערב שבת או ביום חמישי בלילה לבית אחרי,ם והבין שכבר שטפו את הבית לשבת, היה מניח את מנעלי הבית שלו מבחוץ, ונכנס יחף כדי שלא ללכלך את רצפת הבית.

פעם אחת הגיע לתפילת ותיקין ומשום־מה חזר תיכף לביתו ואח"כ חזר לבית הכנסת, והמתפללים שידעו שכל מעשיו הם ע"פ הלכה התעניינו במעשיו. שאלו מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל לסיבת הדבר, וגילה לו רבי דוד בסוד: "מתגורר אני אצל בתי (היה זה אחרי פטירת אשתו). היום שלא ברצוני שכחתי לשטוף את כוס הקפה ששתיתי בחצות הלילה, ועד הבוקר עלולה שארית הקפה להתייבש וקשה יהיה עליה לשטפה, לכן  חזרתי אפוא על עקבותיי כדי לשטוף את הכוס בעוד השארית רכה".

רגיל היה מרן הרב מטשעבין, שהתגורר בשכונת שערי חסד, לספר, שרבי דוד היה מקל בשאלות בהלכות פסח, וכשנשאל: "היתכן?! הלוא כל הפוסקים מחמירים בהלכות פסח וכיצד אתה מקל?", היה משיב: "יש לי הרבה חומרות לעשות, ואילו הייתי יודע שאתם תעשו זאת בעצמכם הייתי אומר לכם אותם, אבל יודע אני שתטילו זאת על נשותיכם, וזה אינני רוצה כי כבר יש להן מספיק עבודה".

מנהגו היה להחמיר בכל שבת על זמן ר"ת, אבל במוצאי יוה"כ הקל מפני קושי הצום של בני ביתו שאינם צריכים לסבול מחמת חומרתו.

(מתוך הספר 'מידות והנהגות טובות')

פרשת השבוע פרשת וירא רבי יחיאל מיכל שטרן שליט"א

אולי גם יעניין אותך

הורדת מסכה? - הורדת סטנדר מהיכלי הישיבות!
תגלית היסטורית מרגשת את העולם היהודי
צפו: אמירת הקטורת עם פירוש המילים
אוגדן עלוני השבת להורדה ולהדפסה | פרשת בהר-בחוקותי - תש"פ | גליון 191
הקיץ יהיה מרענן במיוחד: עשרות אלפי לומדים יצללו למעמקי הלכות 'מוקצה'
רע ונהדר//מוטי וינשטוק
האם מותר ללמד ילדים על עקדת יצחק?
"האם ייתכן שאני נותן לצדקה יותר מחומֶש וזה גורם לי בעיות?"
תובנות חדשות אחרי 16 ימי בידוד
"החלטתי לחיות!"
50 דולר שהפכו ל-30 אלף דולר...
האם מותר ללמד ילדים על עקדת יצחק?
"האם ייתכן שאני נותן לצדקה יותר מחומֶש וזה גורם לי בעיות?"
תובנות חדשות אחרי 16 ימי בידוד
"החלטתי לחיות!"
50 דולר שהפכו ל-30 אלף דולר...

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
וידאו - על דא ועל הא

צפו בשידור חוזר יום תפילה עולמי לעצירת מגיפת הקורונה

מעמד התפילה העולמי בראשות הרב הראשי לישראל הגר״ד לאו  שידור חוזר מקבר רחל

אוגדן עלוני השבת

אוגדן עלוני השבת להורדה ולהדפסה | פרשת בא תשפ"א | גליון 226

‫כל הסיפורים, המשלים, חידושי התורה, הווארטים ומיטב העלונים לשבת, הכל בחוברת אחת

עלון סיפורי צדיקים

סיפורי צדיקים | פרשת בא תשפ"א | גליון 446

סיפורי צדיקים פרשת ראה. סיפורי צדיקים, פרשת השבוע, סיפורי חז"ל, מעשה שהיה, משל ונמשל, בין אדם לחברו, הילולא דצדקיא, פרפראות.

פניני פרשת השבוע

פניני פרשת השבוע | פרשת בא תשפ"א



כמה קבלת במבחן?
פרשת השבוע
פרשת בראשית
פרשת בראשית
פרשת נח
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ
פרשת ויגש
פרשת ויחי
פרשת שמות

פרשת שמות
פרשת וארא
פרשת בא
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצוה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל
פרשת פקודי

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא
פרשת צו
פרשת שמיני
פרשת תזריע
פרשת מצורע
פרשת אחרי מות
פרשת קדושים
פרשת אמור
פרשת בהר
פרשת בחוקותי

פרשת במדבר

פרשת במדבר
פרשת נשא
פרשת בהעלותך
פרשת שלח
פרשת קרח
פרשת חוקת
פרשת בלק
פרשת פנחס
פרשת מטות
פרשת מסעי

פרשת דברים

פרשת דברים
פרשת ואתחנן
פרשת עקב
פרשת ראה
פרשת שופטים
פרשת כי תצא
פרשת כי תבוא
פרשת ניצבים
פרשת וילך
פרשת האזינו
פרשת וזאת הברכה

קו השיעורים של 'דרשו'
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
צפו: בחצרות החסידים
1/127
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • שומעים ‘דרשו’
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”א
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • זמני כניסת ויציאת השבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 43064
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר