סיפר הרה"ח ר' יוסף רוזנברג: כשהרה"ק מסאטמאר זצ"ל היה בעיר לונדון והתאכסן בבית הרה"ח ר' געציל ברגר ע"ה, עמדנו פעם בחדרו בשעה שלקח פתקאות. פתאום שמענו שאומרים שנלך לצד, שאיזו אלמנה ממנשסטר רוצה לגשת אל הרבי, וכן עשיתי.
האלמנה נגשה אל הרבי ואמרה לו בבכי שבעלה נעדר מן העולם זה שלשה חדשים, ויש לה בת כלה, ולא מוצאים את הכסף שבעלה הבטיח לתת. ויש אנשים שיכולים להעיד על בתה שהיא צנועה וכשרה, והיא מפחדת שהשידוך יתבטל ח"ו ולא תוכל לסבול את הבושה, ויש לה עוד ילדים בביתה. וכידוע אצל הרה"ק מסאטמאר, כשהגיע לאלמנות ויתומים היה לבו מתמוגג מגודל הרחמנות.
כששמע הרבי את דבריה, אמר לה תיכף: "ראשית, השידוך לא יתבטל, אין לכם מה לדאוג". אחר כך אסף בידיו הקדושות את כל הכסף שעל השלחן, מכל מיני מדינות – בלגיה, שווייץ, אנגליה, ואמר לאלמנה: "את אומרת שבתך היא צנועה וכשרה, כסף זה אני נותן עבורה שתקנה מזה מתנות יפות, ואודות שאר המעות, עוד נראה".
האלמנה יצאה מחדרו ונכנסה לחדרו של בעל האכסניה ר' געציל. ר' געציל היה אז עשיר, אבל עדיין לא היה גביר אדיר, ובעת ההיא היה לו משפט אודות מיסים. פנה הרבי להרה"ח ר' שלמה בראווער ע"ה ואמר לו: "לך לר' געציל ותגיד לו שיסע לחתונה הזו ויהיה שם מחותן. בחתונה הזו אפשר להיוושע בכל, כי הקב"ה בעצמו יהיה בחתונה".
אמר ר' געציל לר' שלמה: "תגיד לרבי שאסע לחתונה ואהיה שם מחותן, ואשאר שם לכל השבע ברכות, ואשלם את כל הוצאות החתונה, וכל הכסף שבעלה הבטיח – אם הרבי יברך אותי שאפטר מהמשפט".
חזר ר' שלמה לרבי ומסר לו מה שאמר ר' געציל. אמר לו הרבי: "רצוני לשמוע דיבורים אלו ממנו בעצמו". נכנס ר' געציל לרבי וחזר לפניו על כל דבריו. אמר לו הרבי: "וועלן זיי אויף דיר קיין שליטה נישט האבן" [לא יהיה להם שום שליטה עליך]. בעת קריאת התורה ביום שב"ק, סיים הרבי אצל ר' געציל בפסוק בפרשת ראה (טו,ו) "ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשולו".
ר' געציל קיים הבטחתו, והצליח במשפט, ומאז עלה מעלה מעלה בעשירות.
(ע"פ 'שיח זקנים' ח"ה עמ' פה, הובא בגיליון שבת בשבתו שע"י מחזיקי הדת באנטוורפן)